עץ יוסף על שיר השירים רבה/ה/ג/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ה ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואת אמרת פשטתי את כתנתי וגו' איככה אלבשנה. וזה לשון האות אמת דע שפה יש בלבול גדול מפסוק זה עד פסוק מה דודך מדוד שהמאמרים המאוחרים צריכין שיבאו פה כדי שיבא הענין מקושר, והנני מגיה על פי נוסח אחר, פשטתי את כתנתי וגו' אמר רבי יוחנן בשם ר"ל אפילו תמה שבתמות יודעת לפשוט וללבוש ואת אמרת פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה. אלא שינה של עצרת עריבה והלילה קצרה. אמר רבי יודן אפילו פורטענא לא עקצה בהם. רחצתי את רגלי איככה אטנפם מטינופת עבודה זרה, יודעת הייתי שאבק אותו המקום משיאיני לעבודה זרה אף על פי כן דודי שלח ידו מן החור. אמר רבי אימי כעני שהוא מבקש צדקה. אף פי כן ומעי המו עליו. אמר רבי עזריה אמר הקדוש ברוך הוא גזר טב אנא. אתם אומרים מעי המו עליו אף אני אמרתי על כן המו מעי לו. קמתי אני ולא אומות העולם. לפתוח לדודי בתשובה. וידי נטפו מור מררין שאמרתי לעגל אלה אלהיך ישראל. ואצבעותי מור עובר אף על פי כן עבר על מררי וינחם ה' על הרעה. על כפות המנעול שמשם נעל בפניהם שלא יכנסו לארץ ישראל. פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נתחטא עלי ונתמלא עלי עברה כאשה עוברה. נפשי יצאה בדברו בדיבורו מקול דיבורו הראשון שאמר אנכי ה' אלהיך. בקשתיו ולא מצאתיו וגו' מצאוני השומרים זה שבט לוי שכתוב בהם כי שמרו אמרתך. הסובבים בעיר עברו ושובו משער לשער. הכונו פצעוני הרגו איש את אחיו. נשאו את רדידי מעלי תני רבי שמעון בן יוחאי זיין שניתן להם בחורב שם המפורש היה חקוק עליו. וכיון שחטאו ניטל מהם. שומרי החומות שומרי חומותיה של תורה. השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי וגו' מה החולה הזה מצפה לרפואה כך היו ישראל במצרים מצפים לגאולה. דבר אחר אני ישנה בבבל ולבי ער ולבו של הקדוש ברוך הוא ער לגאלני. קול דודי דופק על ידי כורש שנאמר כה אמר כורש מלך פרס וגו'. פתחו לי אחותי בבבל לאלהיך לא איתנא פלחין. רעיתי במדי ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. יונתי במלכות יון המקדוני אלכסנדרוס מוקדן כד הוה חמי לשמעון הצדיק הוה קאים ליה על רגלוי אמרין ליה מינאי מן קדם יהודאי דין את קאים על רגלך. אמר להם בשעה שאני יוצא למלחמה. בדמותו אני רואה ונוצח. והוא אמר בריך אלהו של שמעון הצדיק. תמתי באדם על שם תם עונך בת ציון. ר' פנחס ור' אחא בשם ר' חמא בר חנינא בצר לי אקרא ה' בבבל. ואל אלהי אשוע במדי. וישמע מהיכלו קולי ביון המקדוני שכל זמן של מקדוני היו מקריבים תורים ובני יונה על גבי המזבח. ושועתי לפניו תבא באזניו זו אדום. שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה כי הנה ה' מצוה והכה את הבית הגדול רסיסים ואת הבית הקטן בקיעים. לא דמי הדין רסיסא להדין ביזעא. הדין ריסא לית מונה אלא ריסים. פשטתי את כתנתי וגו' אמר רבי יוחנן אפילו תמה שבתמוה יודעת היא לפשוט וללבוש ואת אומר פשטתי וגו'. ר' חנינא ור' יונתן תרוייהון אמרין יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל העדה מהם שני לבושים לבוש כהונה ולבוש מלכות רחצתי את רגלי מטינוף עבודה זרה יודעת הייתי שאבק של אותו המקום משיא אותי לעבודה זרה אף על פי כן דודי שלח ידו מן החור. אמר רבי אבא בר כהנא וכי מה טיבו של חור זה להיות מגדל שרצים. אלא כך אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם כל נסים שעשית לי על ידי כורש לא היה מוטב לעשותם לי על ידי דניאל ועל ידי אדם צדיק. אף על פי כן ומעי המו עליו. אמר רבי עזריה אמר הקדוש ברוך הוא גזר טב אנא אתם אומרים ומעי המו עליו גם אני אומר מעי מעי אוחילה וגו'. קמתי אני לפתוח לדודי ולא אומות העולם תרגום ר' יעקב בר אבינה קמי ר' יצחק כתיב (עזרא א') ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימין וכהנים והלוים וגו'. ליהודה שהוא מלך. ובנימין שהבית המקדש בחלקו. לכהנים מפני העבודה. וללוים מפני הדוכן. לפתוח לדודי לתשובה. וידי נטפו מור מררים דגזר כורש ואמר דעבר פרת עבר דלא עבר לא יעבור. אמר רבי יוחנן כתיב (ישעיה יג) חשך השמש בצאתו לוי הוה קבל ההוא יומא ולא דנחה. יצא כורש לטייל במדינה וראה המדינה שוממת. אמר מה טובה של מדינה זו שוממת איכן הם הזהבים איכן הם הכספים. אמרי ליה ולאו את הוא דגזרת ואמרת כל יהודאין יפקון ויבנו בית מקדשא מנהון דהבין ומנהון כספים הא דסלקין למבנא מקדשא. בההיא שעתא גזר ואמר דעבר פרת עבר דלא עבר לא יעבור. דניאל וסיעתו וחבורתו עלו באותה שעה. אמרו מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על ארץ ישראל. עזרא וסיעתו וחבורתו לא עלו באותה שעה. ולמה לא עלה באותה שעה עזרא. שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה. ויעלה ברוך בן נריה. אלא אמרו ברוך בן נריה אדם זקן וישיש היה ואפילו בגלקטא לא היה יכול להטען. אמר ריש לקיש מהקדוש ברוך הוא היה שלא עלה עזרא באותה שעה. שאילו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול. ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול. אבל עזרא אף על פי שהיה אדם צדיק לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו. אמר רבי סימון קשה הוא שלשלת יוחסין לפני הקדוש ברוך הוא להעקר ממקומה. על כפות המנעול שמשם ננעל פרת לפניהם. מצאוני השומרים הסובבים בעיר זה תתני פחת עבר נהרא וחביריו. הכוני פצעוני כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים. נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות חומותיה של ירושלים. אמר רבי אבא בר כהנא לשעבר היתה נבנה החומה אבן שמונה אמות ואבן עשר אמות. ברם הכא והוא מתבני אבן גלל אבני דגלגול. וזו שהגהתי הכל ביושר, ועליך לעיין ותראה הבלבול הגדול שהיה פה, והקדוש ברוך הוא הזמין נוסח אחר אמיתית שבא כל דבר על נכון, כן הוא לשון ספר אות אמת, ועתה אבא לפרש הנוסחא הישנה הלזו:

שינה של עצרת כו'. ופסוק זה מדבר במתן תורה כדלעיל (א) בפסוק (יב) עד שהמלך:

פורטענא. פרעוש, לפי שדרך ההולכין לישן פושט את חלוקו וכשעומד משינתו הוא לובשה, ולפי שהיה השינה ערבה עליהם ולא רצו לעמוד הוה כאילו אמרו פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה:

יודעת הייתי שאבק אותו המקום. שעשו בו את העגל:

אף על פי כן. (שעשיתי את העגל):

דודי שלח ידו מן החור. מתחת כנפי החיות, כדאיתא באליהו זוטא פרק כ"ג. ורצה לומר ששלח ידו לקבל תשובתי מן החור למטה מכנפי החיות המקטריגים מבלי לקבל. והענין הוא כמאמרם ז"ל (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו) שאלו לחכמה הנפש החוטאת מה דינה, ואמרה תמות, וכן בכל המדות, ושאלו להקדוש ברוך הוא ואמר יעשו תשובה ויתכפר לו, והענין כי כל המדות העליונות אין שורת דינם נותנת שיקובלו בתשובה החוטאים לפני ה' צבאות, רק הקדוש ברוך הוא ברחמיו הרבים פושט ידיו מתחת כנפי החיות שהם המרכבה העליונה אשר בהם כל המדות העליונות ומקבל תשובתם, ועיין שם בפרק כ"ב ובפרק כ"ג:

כעני מבקש צדקה. שפושט ידו לפנים דרך חור בדלת מחמת בושה:

אף על פי כן ומעי המו עליו. רצה לומר אף על פי שהעניש אותי על ידי בני לוי, ובמגפה ובהדרוקן שבדקום המים כדאיתא ביומא דף ס"ב ע"ב ובתנחומא (סימן כו) וברבה סדר כי תשא, מכל מקום ומעי המו עליו וכמו שאמרו חז"ל (לעיל א פסוק ד סימן ב) להוטים היו ישראל אחרי השכינה, שאף על פי שנעשה בהם דינים לא התאבלו, וכיון שאמר להם כי לא אעלה בקרבך, מיד מה כתיב אחריו וישמע העם את הדבר הרע הזה (שאין השכינה שורה ומהלכת עמם, כמו שפרש"י) ויתאבלו וגו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף