עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ח/א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי אליעזר ורבי עקיבא ורבנין. הם באו לפרש התשובה למה שאמר משה כמה חיות יש בהם כו' ואמר רבי אליעזר שהשיב לו הקדוש ברוך הוא אם לא תדעי לך היפה בנשים היפה שבנביאים, צאי לך בעקבי הצאן רצה לומר מענין היציאה שיצאו ממצרים ויכינו להם מזון וצידה לדרך עוגות מצות ואותה החררה תספיק להם לששים ואחת סעודות, זה יהיה לך לסימן מה שאעשה להם בסוף בעקב היינו לעתיד לבא שיהיה פסת בר בארץ, ולסימן לרעות את גדיותיך על משכנות הרועים רצה לומר כל זמן שהיה שכונתם במדבר, שאהיה מספיק להם כל צרכיהם:

אכלו ממנו שלשים ואחד יום דאמר רבי שילא ששים ושתים סעודות. בילקוט כאן הגירסא הספיקה להם שלשים יום דאמר רבי שילא ששים ואחת סעודות כו', ובמכילתא בשלח איתא חררה שנטלו ישראל ממצרים אכלו ממנה שלשים ואחד יום, ר' שילא אומר נתפרנסו ממנה ששים ואחת סעודות, ובקדושין דף ל"ח ע"א איתא והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו אלא לומר לך עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן, ובשמות רבה פרשה ג סימן ה' איתא מן חררה שהיה יוצא עמהן ממצרים מספיק להן שלשים יום כו', ובשמות רבה פרשה כ"ה סימן ד' איתא הצידה שהוציאו בידם ממצרים עשה להם ששים ואחת סעודות ואכלו אותו שלשים ואחד יום ושלם אותו הבצק, וכתב היפה תואר שבט"ו בניסן יצאו ובט"ו לאייר שבו הלינו על משה נשלם הבצק שהוציאו ממצרים דהוה ליה שלשים ואחד יום, נמצא שאכלו הימנה ששים ואחת סעודות כי סעודה אחת סועדים בלילה ואחד ביום, והסעודה של ליל ט"ו בניסן במצרים אכלוה, נמצא שהנאכל ממה שהוציאו ממצרים היה ששים ואחת סעודות, כי תלונתם ביום ט"ו באייר בערב היתה אחר שכבר אכלו סעודת הבקר ולא היה להם לאכול בערב, דליכא למימר כי בבקר הלינו שלא היה להם לאכול כל היום, שהרי המן לא ירד עד ט"ז באייר ולא יתכן שנשארו כל היום וכל הלילה בלא אכילה, עד כאן לשונו. ועיין בקידושין דף ל"ח ע"א, ובמכילתא וברש"י סדר בשלח וברבינו בחיי, ובמתנות כהונה, מכל הלין נראה שלא אכלו יותר מששים ואחת סעודות, לכן היה נראה להגיה דאמר ר' שילא ששים ואחת סעודות אכלו מאותה חררה, את יודע מה אני עושה כו':

יהי פסת בר בארץ. עיין בבראשית רבה פרשה ט"ו (סימן ז) ובמתנות כהונה:

וסוכה תהיה כו'. עיין בבראשית רבה פרשה מ"ח (סימן י):

ורבנן אמרין ממן שהאכלתים. כן צריך לומר (מתנות כהונה):

עסיס. וסיפיה דקרא והגבעות תלכנה חלב, ובילקוט גרס שמתוק כדבש שנאמר וטעמו כצפיחית בדבש ולא גרס בחלב:

ואת תהוי כותייהון. פירוש כמוהם וכיוצא בהם שימות גם הוא ולא יכנס לארץ ישראל, או צריך לומר ואת תהוי סופיהון, פירוש שימותו כולם ואח"כ ימות גם הוא אחריהם (מתנות כהונה):

כל שבעת ימי הסנה כו'. וכן הוא בויקרא רבה פרשה י"א (סימן ו) ולפי זה כל מה שספר הכתוב מדבור ה' ותשובות משה משנראה לו בסנה היה בימים רבים אף על פי שהזכירן זה אחר זה (יפה תואר), אבל בשמות רבה פ"ג (סימן יד) איתא שבעה ימים קודם וכו', ולפי זה צריך לומר כל מה שסיפר הכתוב מדבור ה' ותשובות משה משנראה לו בסנה הכל היה ביום אחד זה אחר זה כפשטא דקרא והשבעה הימים היו קודם גלויו בסנה, והדבר תמוה א"כ איך תמה משה מדוע לא יבער הסנה ולא הרגיש כי מראות אלהים נגלה לו:

הרי ששה ימים. רצה לומר מתמול משלשום מאז הרי שלשה, ושלשה גם הרי עוד שלשה:

צוררה לך. כלומר אזכרנו לך כדבר הצרור בכנף בגדו ולא יפול ממנה צרור ארצה, ותפס לשון הכתוב (הושע ד, יט) צרר רוח אותה בכנפיה, והוא משל לקוח מהעוף כשהכנפים צרורים וקשורים אי אפשר לו לעוף, ואמר שהחטא יהיה צרור וקשור בהכנפים כאילו על ידי החטא יהיה נמנע לעוף למעלה, היינו לבוא אל מטרת חפצו ורצונו:

שהוא שלו. הכהונה גדולה:

כל שבעת ימי אדר כו'. עיין מזה בסדר וילך:

גדיים. בניהם של יוצאי מצרים:

תיישים. יוצאי מצרים עצמם והוא היה רועה על התיישים, ועיין בשמות רבה שהגירסא נשתנית:

על משכנות הרועים על ארעהון של רועים קוצין וקשים שהיו בה זה סיחון ועוג. כן צריך לומר. ומפרש קרא הכי צאי לך בעקבי הצאן רצה לומר שתראה סופן של הצאן היינו התישים, שימותו במדבר, ורעי את גדיותיך הם הגדיים על משכנות הרועים, רצה לומר שלא ירעם אלא בארץ סיחון ועוג, וקורא להם רועים כי המה הגבורים והקשים כמין קוצים לכל מלכי כנען והם היו משמרים את כל המלכים שהיו נותנין להם מס בשביל זה. ולפי גירסתינו של רעים וקשים כתב הרד"ל שדרש הרועים חסר ו', ועיין בזוהר בלק דף קצח ע"א דדרש שם גם כן הרועים חסר ו' הרעים, עד כאן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

·
מעבר לתחילת הדף