עץ יוסף על ויקרא רבה/כט/ב

עץ יוסף על ויקרא רבה כט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח ואתה אל תירא כו'. עכשיו בא לתת טעם שיום זה מיוחד ליום הדין מפני שסמוך לזכותם באסיפת הדגן במצות לקט שכחה פאה. להכי מייתי סמך מקרא לא אעשה כלה וגו' כדמסיים סי' זה. ומכיון דמייתי האי קרא דריש ליה כולה קרא כדרך המדרש:

מדבר ביעקב. פי' ביעקב גופיה. ואין תימא ממ"ש כי הנני מושיעך מרחוק וגו' שכבר אמרו בפ"ק דתענית יעקב אבינו לא מת מדכתיב הכא כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים דמקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. ואפשר דמהאי טעמא דריש הכא קרא ביעקב גופיה:

אלו שרי או"ה. דייק זה מדלא קאמר יורדים ועולים:

עולה ע' עווקים. הערוך הביא הנוסחא חווקים ופי' מעלות. והמוסיף כתב בנוסחאות דידן כתוב עווקים:

ע' עווקים. רמז לשבעים שנה שפשטה בבל על ישראל. וכן של מדי נ"ב. ושל יון ק"פ. ובתנחומא גרס של יון מאה:

ולא ידע כמה. רמז על גלות קץ האחרון שלא נודע לו:

א"ל הקב"ה ואתה לא תירא. ונרמז במ"ש במראה הסולם אני ה' אלהי אברהם אביך וגו' שעיקר הבשורה להצלחה העתידה:

אפי' הוא עולה ויושב אצלי. רמז להפלגת הצלחתו וצמח מזלו. וירמוז ג"כ על עמידתה על ה' ועל משיחו להשניא זמנין ודת. וע' מ"ש בתנחומא סדר ויצא בענף:

שמא ח"ו כשם כו'. שסבר יעקב דאין הבטחה לצדיקים בעוה"ז שמא יגרום החטא. כי מן הסתם הבטחת ה' כשאינה ע"י נביא היא על התנאי שלא יחטא המובטח. ומכיון דהבטחה זו היתה מפי הקב"ה ליעקב פחד שא יגרום החטא. ומ"ש לא האמין ר"ל לא האמין בעצמו ע"ד אל תאמין בעצמך עד יום מותך (יפ"ת וזב"ש):

אם אתה עולה אין לך ירידה. שאע"פ שיחטאו לא ירדו מגדולתם. אבל יקחו מיד ה' עונשם ביסורים אחרים ע"ד ופקדתי בשבט פשעם וגו':

ועכשיו שלא האמנת כו'. ולא בטחת בחסד ה' שיקיים הבטחתו אע"פ שיחטאו לו. מאחר שסתם ואמר לו ואתה אל תירא. וכמ"ש באברהם והאמין בה' וגו' ופירש הרמב"ן שהאמין שהבטחה זו בצדקת ה' ובחסדו ולא בשכרו. ולכן לא ירא אברהם פן יגרום החטא. אבל יעקב כיון שלא האמין שה' ישמור לו חסדו אפילו כשיחטאו וחשב דודאי על התנאי שלא יחטאו קאמר. לכן נענש שנשתעבדו בניו בחטאתם ולא זכו להפקד עונם ביד ה' בלבד:

כמד"א מארץ רחוקה באו כו'. פי' דמושיעך מרחוק מיירי על הגאולה של בית שני שעלו מבבל. ואת זרעך מארץ שבים מיירי בגאולה העתידה שהיא קיבוץ גליות מכמה מקומות. ולכן אמר מארץ שבים שכולל גליא ואספמיא וכל המקומות. ומ"ש ושב יעקב מבבל פי' בעודם בבבל שיהיה להם חנינה. ופי' ושב מלשון שובה ונחת. וכן ושקט ממדי כו':

מגליא ומאספמיא. שמות מדינות שגלו ישראל לשם בגלות שני:

או"ה שהם מכלים את שדותיהם. דרש סמוכים לא תכלה וגו' בחדש השביעי:

שאין מכלין את שדותיהם. שאין עושין שדותיהם כלה ומפקירין מהפירות לעניים ראוי שירוחמו בדין אפי' אם יהיה עליהם משפט מות. ולכן סמך הכתוב ראש השנה ללקט ופאה לומר שזמן הדין סמוך לאסיפת הדגן והוא בחדש תשרי שאז זכותן נכון לפניהם עמם ויגן בעדם שבבוא למשפט ודינם ביסורין תמורת המות. והרד"ל גרס הכא כל המאמר דר' ברכי' דלקמן סי' ד' וכצ"ל לנקותך מעוונותיך לע"ל ר' ברכי' כו' עד סוף הסי' פאת שדך ואימתי בחודש השביעי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף