עץ יוסף על ויקרא רבה/כו/ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זש"ה יום ליום יביע אומר. דריש כפל אמור ואמרת דק"ל כדלעיל דאתא למימר שיאמר להם האזהרה ויחזור לאמור [כדרך שדרשו גבי דבר ואמרת] ויום ליום יביע אומר מפרש ליה נמי בהכי שיהיה חוזר מאמר התורה יום אחר יום תמיד [שפסוק זה קאי על התורה כדאי' בילקוט] ומכיון דמייתי ליה דריש ליה ג"כ באנפי אחריני כדרך המדרש:

הוי יום ליום יביע אומר. פי' יום זה פורע מה שלוה זה. וכן לילה זה פורע מה שלוה זה. וכאילו מדברים זה בעד זה להשלים ולפרוע מה שחזר זה. ואין אומר ואין דברים ביניהם שפורעין זה לזה בלי מחלוקת ודברים. אבל למטה בבני אדם בהלואתן כמה שטרות ופסקי דינים הם צריכין:

משל לאחד שנטל כו'. קמפרש אין אומר ואין דברים שכשצבא השמים נפטרים מלפני שכינה שמשתחוים לה [כדאי' בפ' לא יחפור ובפרק חלק] אז הם כפופים ואינם משמיעים קול ודברים כמי שנטל הגמוניא פי' שררה שהולך עד שלא הגיע למותרון פי' לממשלה שלו. כפגין פי' כהדיוט. וכיון שהגיע למותרין פי' לממשלה שלו הוא הולך כקאלמון פי' כחשוב. כן הצבא השמים כשיוצאים ונראין בעולם שניתן להם שם ממשלה למשול ביום ובליל' אז משמיעים קולם ושררתם כמושל שהגיע למקום ממשלתו. והיינו בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם. והשמעת קולם לפי הפשט הוא מ"ש בב"ר שקול חמה מנסרת ברקיע כו':

כיון שיצאו לעולם בכל הארץ יצא קום. כצ"ל (יפ"ת):

נמסר להם רופא כו'. ה"ג בילקוט ומסר להם הרופא קמיע מומחה והיה מצוה את ישראל ומניח את הכהן. א"ל אותו כהן אדונינו לא לשנינו מסרת כאחד ומפני מה אתה מצוה את ישראל ומניח אותי. ולפי זה מובן ענין המצוה הזאת שהוא שישמור הקמיע מהטומאה שלא יאבד סגולתה. ובעת מסירתה מסתמא הזהיר את שתיהם. וזו היא האמירה הא' שבנמשל. אלא שלא הספיק לו בזה אלא לכהן שכבר הוא מוזהר מהטומאה: אבל לא לישראל שדרכו ללכת בבית הקברות. ולכן הוצרך לו ריבוי האזהרות. וגירסתנו יש לפרש שלא נתן להם קמיע אלא שריפא בשארי רפואות וצוה להם שלא ילכו בבית הקברות שזהו מסגולת הנכפה. ולכהן לא צוה רק פעם אחד. ולישראל צוה פעם אחר פעם:

אמירה אחת דיה להם. לעשות כל אשר יצום עשות בעולם שלא ישנו את תפקידם והיינו בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא פי' בגזרת ה' על המלאכים היה הדבר ההוא וכן במאמר שאמר ה' להם שאלתא ר"ל ששאלו מהקב"ה מה לעשות ואמר ה' להם לעשות כן. והיינו העונש ההוא שנתן ה' לנבוכדנצר שטרדו מן המלכות שהיה ע"י מלאכים שהם שלוחי ההשגחה:

הה"ד ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים. דאל"כ אמור ואמרת למה לי כדלעיל. אלא שאתא לומר שצריכין לכפול בהם האזהרה כדי שיקיימוה. אך קשה למה הכפיל האזהרה במצוה זו דוקא. וי"ל דלרבותא נקטה הכא דאע"ג דכהנים זריזין הם וגם אין במצוה הזאת טורח או חסרון כיס. אלא כבוד והדר. צריכין לכפול האזהרות משום כי יצר לב האדם רע. וכ"ש בשאר מצות שהן לכל ישראל ויש בהם טורח או חסרון כיס:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף