עץ יוסף על בראשית רבה/צא/יא

עץ יוסף על בראשית רבה צא יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כי לולא התמהמהנו וגו' ויאמר אליהם כו'. מביא פסוק לולא התמהמהנו ולא דרש עליו כלום. ובשוח"ט מזמור כ"ז אי' זבדי בן לוי אמר כ"מ שנאמר לולא בזכות אבות. והכתיב כי לולא התמהמהנו. אמרו כל עצמנו לא היינו עולים משם אלא בזכות אבות ע"ש. ואפשר שחסר זה המאמר כאן:

תאמר אותו החרדה כו'. דאיפא הוא לשון יתר. לכך דרשו שר"ל שחטאתי בחרדת אבי שאמר מי איפא. ואמר זה להורות כי כל דרכי ה' משפט (יפה תואר). ואע"פ שהיה אנוס במצות אמו מ"מ הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה (נזר הקודש):

שהן מזמרין בעולם. כלו' שהם משובחים ששמחים בהן:

חלזון חמר קטף ומור אגורי. כל אלו הם דברים חשובים מאד שמזמרין עליהם. ומ"ש מעט צרי פי' וגם כן מעט צרי. והוא חסר וי"ו כמו שמש ירח עמד זבולה. ולכן הוסיפו וי"ו במלת מעט וכתבו ומעט כי אין מעט צרי וכו' פירוש פרטי הדברים דקחו מזמרת שלפניו. כי אינן כל כך חשובים ונמצאים לרוב ג"כ במצרים. אבל לקחו מזמרת הארץ הוא הארבעה דברים הנ"ל שחשב עד מלת ומעט צרי. שהמה החשובים מאד שאינם נמצאים בארץ מצרים רק בארץ כנען:

חלזון. בפ' התכלת ת"ר חלזון זה גופו דומה לים. ברייתו דומה לדג. ועולה אחת לע' שנה. ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים:

חמר וקטף. חדא מילתא הוא. ונראה דהיינו חומרתא דקטיפת שהזכירו בפ' במה אשה. ופרש"י קשר שעושין לרפואות קיטוף עין ראה שלא תשלוט. והערוך בערך אב פירש חוומרתא דקטיפת יש מי שאומר כי הוא ממיני מרגליות שתולות הנשים בצואריהן משום עין הרע:

מור איגורי. שמם כך. ועיין מת"כ שפי' מור מין בשמים שקורין פיזמ"א. ואיגורי הוא זית ששמנו אגור בתוכו:

בלסם קטף. פי' אפרסמון ונקרא בלסמ"י בלע"ז. והיינו קטף כדמתרגמינן צרי קטף:

דבש בריא כאבן. שהיא חשובה. דאל"כ מאי רבותייהו להביא דבש. וכי לא נמצא דבש במצרים. ומטעם זה פירש בטנים ושקדים שמנן. דאי בטנים ושקדים ממש מאי רבותייהו (יפה תואר):

ולוט מוצטפה. בערוך הביא הנוסחא ולוע מסטיכו. וכתב פי' בלשון יוני ורומיי מין שרף הנוטף ממין עץ ויש לו תועלת ברפואה. ויש נוסחאות כתב בהם מצטיכא עכ"ל מוסף הערוך. ובביאור רמ"ד הביא נוסחת המדרש ולוט משטיכי וכתב שהוא פרי גם שרף אילן ששמו מאסטיכם או לענטיסקיט עכ"ל:

שמא הוקר השער. שפי' כסף משנה פי שנים כראשון זולת הכסף המושב בפי האמתחת. ואע"ג דבסיפור המעשה לא כתיב אלא משנה הכסף לקחו בידם ולא הזכיר כלל כסף המושב. יש לומר כי לא הזכיר אלא מה שלקחו מאת אביהם. אבל כסף המושב כבר היה בידם מאז (נזר הקודש):

אמר להם הרי הכסף כו'. שהפסיק הענין ואמר הרי הכסף וכו' ולכן כשחזר והזכיר התפלה הוזקק לומר שוב לפני האיש שהוא התחלת הדברים (מרי"ט):

צריכין אתון כו'. וכי צריכין אתם עוד ד"א. אמרנו לו תפלתך אנו רוצים וצריכין. אמר להם אם תפלתי אתם צריכים דבר זה לא יעכב בידכם ואל שדי יתן לכם רחמים. ומה שלא העירם על התפלה מקודם. היינו להורות כי אין לאדם לסמוך על נס על ידי התפלה לבד אלא בצירוף השתדלות אנושי ואח"כ ישען על ה' אלהיו בכח התפלה (נזר הקודש):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף