עץ יוסף על אסתר רבה/ט/ב

עץ יוסף על אסתר רבה ט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לתת עצה כזרש אשתו. דמדכתיב ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו משמע שיודעת מכולם דאם לא כן לא הוה ליה לאקדומה וכדכתיב ויבא את אוהביו ואת זרש אשתו:

במולי תסיק. דאיתא ברות רבה פסוק ויאמר לה בועז לעת האוכל (פרשה ה, ו). שמנשה הרבה לחטוא ויבא ה' עליו את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחוחים. ואמר ר' לוי עשו לו מולא של נחשת והיו מסיקים האור מתחתיו. פרש"י (סנהדרין קא, א) שעשו לו דוד של נחושת והיו מסיקים האור מתחתיו. ויש מפרשים (ערוך ועי' מת"כ במדרש רות שם) חמור של נחושת והיו מושיבים אותו עליו והיו מסיקין האור מתחתיו. והתפלל אל ה' וקבל ה' תפלתו וישיבהו ירושלים למלכותו עיין שם. וזהו שאמרו לו אם במולי תסיק:

וכמה נסיונות נתנסו. דמשה ניצול מחרב פרעה ונהפך על מכהו. ודוד הרג את גלית באבן. ויצחק נמלט מהסכין בעקידה. והמתרגם זכר כל אלה:

כד עויר. כשכבר היה סומא:

אלא צלוב יתיה. אלא תלה אותו על תליה שלא מצינו אחד שניצול. ודייק זה שיעצוהו כן דאם לא כן מאי שנא יעשו עץ ממיתה אחרת. ומה חכמה היתה בזה שלמדוהו זרש ואוהביו. ומה טעם מצא בדבריהם שהוטב בעיניו ויעש העץ. אלא על כרחך מהטעמים שנזכר במדרש:

תאנה אמרה כו'. הוא דרך משל שאילו היה לה מענה פה היתה אומרת כן. ואם נקח הדברים כפשוטן יש לומר שבשרי האילנות מדבר שהיו טוענים כן. וכדרך שכתבו התוס' בענין גינאי נהרא דריש חולין (ז, א):

שממני מביאים ישראל בכורים. וכיון דאתעבידא בהו חדא מצוה ראוי דתתעביד בי מצוה אחריתי שתהיה נקמת האויב על ידי [יפה ענף]. ולפי דרכו קשה מה שאמר הקוץ אני שאין לי על מה לתלות כו' דאדרבה היא הנותנת שכיון שאין לו במה לתלות אין ראוי שיתלה עליו. ובעל יפה ענף הרגיש בזה ופירש שהכי קאמר הקוץ שאין לי [זכות] על מה לתלות וכאילו נבראתי לבטלה ראוי שאזכה בזה מיהת עכ"ל. אך זה דוחק. לכן נראה שכל העצים לא רצו ליתן את עצמן לתלות עליהם אותו טמא וכל אחד בא בטענה כי כיון שיש לו מעלה גדולה אין ראוי לחלל קדושתו לתלות עליו פגר מובס טמא טמא יקרא. ולכן כל אחד בלשון תמיהא אמר אני אתן את עצמי כו' כיון שיש לי מעלה גדולה שממני מביאין ישראל למצוה. ולזה קרא הקדוש ברוך הוא לכל העצים כדי שכל אחד יתן טעם לפגם על אותו רשע שלא יתלה עליו. ובזה אתי שפיר באותה שעה כלומר כיון שכל העצים נתנו טעם שלא יתנו עצמן לזה אמר הקוץ רבונו של עולם כו' שאני שאין לי שום טעם לשבח אתן את עצמי כו' ונכון הדבר מעם האלקים שאני נקרא קוץ והוא קוץ מכאיב לכן נאה שיתלה קוץ על קוץ. וכן בתרגום שני איתא גם כן שלא רצו העצים ליתן עצמן שיתלה אותו רשע עליהם (גבול בנימין):

גפן אמר שבי נמשלו ישראל. והוא הדין דהוי מצי למימר שממני מביאין בכורים. וכן הרמון. וכן הזית והדקל. אלא שלא האריכו:

אל גנת אגוז ירדתי. והיינו ישראל כדאמרינן בחזית בכמה דמויים:

והוא עומד בין ההדסים. דהיינו צדיקים שנמשלו להדסים כדאיתא בפרק קמא דמגלה (יג, א):

כתפוח בעצי היער. ואף על גב דאין הדמיון במקרא רק להקדוש ברוך הוא. כבר תירצתי בחזית (פרשה ב אות י) עיין שם. ומכל מקום משום דפשטיה דקרא אין הדוגמא אלא בהקדוש ברוך הוא מייתי ליה עוד מריח אפך כתפוחים:

וממנו מצאו. שלא יכלו למצוא עץ גבוה חמשים אמה חוץ מעץ קוץ [מתנות כהונה]:

נאה לך העץ מתוקן לך העץ מששת ימי בראשית. פירוש נאה הוא לך גם אם לא היה מתוקן מקודם. כל שכן כי מתוקן הוא לך מששת ימי בראשית וכהא דאמרינן לקמן בסמוך המן מן התורה ומנין דכתיב המן העץ [מנות הלוי]:

המן העץ. שיתלה על העץ והעץ היה קוץ גימטריא המן במילואו (גבול בנימין). אמר המן העץ במעשה הנחש הוא לפי שהיה המן גזע צפעוני מעשו ועמלק אשר כחם כנחש. וגם כדאמר לקמן במדרש המן והנחש פתחו באף כו' ושניהם נתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם כו' כדאיתא בפרק קמא דסוטה (ט, ב) (מהרש"א בחד"א חולין דף קלט, ב):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף