עץ יוסף על אסתר רבה/ג/ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


אסתר רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על אסתר רבה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנטלו את שלהן מתחת ידך. כלומר שמתו על ידך, רצה לומר על קדוש השם, שהם גבורי כח ואמיצי הלב שנתנו נפשם על קדוש ה'. ועוד שהיו מתיסרין ביסורים קשים מאד, ואיזה זה דורו של שמד, כגון רבי עקיבא וחבריו שבקשו להעבירם על דת ומתו על קדוש ה', וזה גבורה רבה לסבול כזה. ורמז גבורים בממתים וכאילו כתיב מה מתים כדכתבתי בסימן הקודם. ובמדרש שוחר טוב (שם) גרס מה גבורים הם שנתנו נפשם על קדושת שמך ומתו:

ממתים ידך ממתים מידך. ובמדרש שוחר טוב גרס ממתים ידך, מומתים מידך:

שהעלה בשרן חלודות. דרש מחלד לשון חלודה:

עבדין. עשו, כלומר עכבו והיו טמונים:

ותמרין. יתר [אות אמת ויפה ענף]:

פילי. פירוש פתח ושער:

שמע ברת קלא. פירוש שמע בת קול, ומהקב"ה היה הדבר כדי שיבין לאשורו לצאת משם:

דימוס ואתפס. כגירסת הספר כך הוא בקהלת רבה (י, יא) פסוק (ח) חופר גומץ. אבל בבראשית רבה (עט, ו) ובירושלמי פ"ט דשביעית ה"א הגירסא נהפכת, וכתב האות אמת שכאן גם כן צריך לומר כמו שם. ופרש"י בשם הערוך דימוס הוא רחמים והצלה, וספיקלא הוא עונש מיתה:

אפילו צפור מבלעדי כו'. ויש להבין מתחלה מה קא סבר. אלא שמתחלה חשב כדעת הרמב"ם במורה כי על צפרים פרטים אינו משגיח, אבל אח"כ ראה כרמב"ן שאפילו על צפרים פרטים השגחתו מיוחד, וראה כי צפור מבלעדי שמים לא נצוד, וכל שכן נפש דבר אינש. [יערות דבש חלק ב דרוש ו]:

מבלעדי שמים לא יבידא. כצ"ל, וכדגרסינן בירושלמי, והוא לשון אבידה, כלומר לא מתצדא כדאמר בבראשית רבה (שם) ובמדרש שוחר טוב (יפה ענף):

כל שכן נפשתנא. לפיכך אלך לי אל מקומי ואם אינו נגזר מן שמים לא אמות, ואם נגזר חס ושלום לא יועיל בריחתי. (מתנות כהונה):

ניחות ונתסאי בהדין מוי כו'. מקמי הכי גרסינן נפק ואשכח מילייא משדכן ונתבטלה הגזירה, פירוש יצא ומצא שנשתתק הדבר ובטלה הגזירה. אמר נרד ונתרפא בחמי טבריא, מחמת חבורות שנעשו בגופו, ובמרחץ זה קל להרפא:

וניהני להלין בני אתרא. נהנה לבני המקום, שאדם צריך להטיב למקום שנהנה ממנו כדרך שעשה יעקב אבינו, והיינו ויחן את פני העיר וגו', כדאמר בבראשית רבה (שם) דויחן שחנן את פני העיר. והא פליג אדשבת פ"ב (לג, ב) שאמר שעל ידי שנעשה נס לרבי שמעון בן יוחאי הוא שרצה להטיב להם כמו שעשה יעקב אבינו כשניצול מעשו:

איטליס. חנויות. (מתנות כהונה):

עשו איטליס ומכרו בזול. פירוש עשו רבי שמעון בן יוחאי ובנו חנויות ומכרו בזול. והאות אמת ויפה ענף מוחקים הני תיבות עשו איטליס ומכרו בזול, אלא גורסים אמר צריכין אנו לדכויי טבריה כו' כדאיתא בבראשית רבה, והיינו שטיהר את טבריה מהמתים שהיו קבורים בתוכה ולא היו נודעים והיו הכהנים עוברים עליהם. ושם ובפ"ב דשבת מפרש איך טיהרה מן המתים תראנו משם:

תאמר שיש לי חלק עמהם. שמחיצתם גדולה כמו שאיתא בסוף פרק אלו עוברין (פסחים נ, א) הרוגי לוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. ולא יקשה מאיזה צד יבקש לזכות כמותם, משום שהרי הוא ג"כ מסר נפשו על קדוש ה' בענין גלית, ובראשי הבכאים, שאמרו ז"ל (מדרש שוחר טוב כז) שנצטווה שלא ירים ידו עד שיראה השבלים מתנועעים, ואף שבאו הפלשתים עליו עכב עצמו ונמסר למיתה שלא להרים יד עד יראה בהתנועעות שאמר ה', ולכן אמר לו ה' שחלקו יפה משלהם כדדייק הכא מוצפונך תמלא בטנם:

לא צפונך תמלא בטנם. בתמיה, כלומר הטרם תדע כי מצפונך תמלא בטנם, שאתה עיקר החיים ההם ומהצפון לך יזכו גם הם עמך:

כל עמא כו'. אוהניחו יתרם לעולליהם קאי, דדריש שממותר עשרם וזכותם של דורו של שמד יזכו כל העולם אחריהם. (יפה ענף):

איתבשר דוד שיש לו חלק לעולם הבא. קשה מאי קא משמע לן, הא עדיפא מינה נתבשר דחלקו יפה אפילו משלהם. וי"ל דהמדרש סבירא ליה דעדיין לא נודע לדוד שנמחל עונו בבירור וכוונתו היה לבקש מאת ה' על זאת כמו שמתפחד מזה, ולזה נתחכם לבקש מילתא דאית בה תרתי, דאי קאמר ליה שיזכה כאלה הרי יתבשר טפי מספקו, ואם ישיבהו ה' שלא יזכה כאלה, מכל מקום ידע דאית ליה חלק לעולם הבא מיהת, דאם לא כן מרתח קרתח, וכדרך שאמרו בפרק אלו טריפות (חולין נב, א). וזה שאמרו אתבשר דוד שיש לו חלק לעולם הבא, כלומר דמכאן נתבשר, אבל אי לאו דהכא אפילו שיש לו חלק לעולם הבא לא היה מבושר עדיין. (יפה ענף):

אבל אני בצדק. אבל אני איני בא לפניך אלא כעני המבקש צדקה, כן הוא במדרש שוחר טוב (יז), שאע"ג שמסר עצמו על קדוש ה' כנ"ל, מכל מקום סבר דוד שצריך ג"כ צדקה, כי שמא לפי חטאתיו לא יספיק בלעדי צדקה וחסד עליון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף