עץ יוסף על אסתר רבה/ג/ו

עץ יוסף על אסתר רבה ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתיב ממתים ידך ה'. גם טעם דרשא זו לומר דגם ושתי ענין תלונה כטעם הדרשות דלעיל. ולהכי מייתי דרשת האי קרא, דמסיים ביה עולה אחת שנשתיירה כו' זו ושתי. ומכיון דאייתי קרא, דריש ליה ברישא באנפי אחריני כדרך המדרש:

ראש הסדר. שהתחילו לישא וליתן בפסוק זה. (יפה ענף):

ופתח ואמר עלה ממתים. כצ"ל (אות אמת). וכתב היפה (תואר) [ענף] משום שקשה ליה לרבי חנינא מה צריך לומר בקרא לאהרן ולבניו, לימא לכהנים ויכלול כולם יחד. להכי קאמר ר' חנינא דאתא קרא למימר דאהרן זוכה לבניו, פירוש שמאכיל לבניו הקטנים מחלקו מהמנחה, אע"פ שקטן אינו חולק אפילו בקדשים קלים כדתניא בפרק אלו מנחות (מנחות עג, א), ולהכי דריש האי קרא ממתים ידך וגו' בקרבנות, למדרש והניחו יתרם לעולליהם:

מה גבורים הם. במדרש שוחר טוב (תהילים יז) יליף דממתים פירושו גבורים מדכתיב (דברים ג, ו) החרם כל עיר מתים, והטעם משום דכתיב באנשי סיחון ועוג שהיו גבורים:

מה גבורים. דרש ממתים בשתי תיבות מי מתים, על דרך (ישעיה ג, טו) מַלָכֶם תדכאו עמי, מזה בידך, וזולתם שהם כשתי תיבות. ודריש מי כמו מה, כדאשכחן במנוח (שופטים יג, יז) מי שְׁמֶך במקום מה שמך. וקרא לשבט לוי גבורים על דרך (אבות ד, א) איזה גבור הכובש את יצרו, שעל ידי שהיו צדיקים זכו להיות ניזונים משולחן גבוה:

שלא נטלו חלק בארץ. ופירוש מחלד המסולקים מירושת חלד שהיא הארץ, כדילפינן בגמרא (חולין קכז, א) מהאזינו כל יושבי חלד:

אלו קדשי המקדש. קרבנות ולחם הפנים. וכתב בקדשי המקדש חלקם, מפני שקדשי המקדש היו מתחלקים בין הכהנים כפי משמרותיהם, כאומרו (דברים יח, ח) חלק כחלק יאכלו הן מעט הן הרבה. וקרא קדשי המקדש חיים, מפני שהמקדש עיקר ארץ ישראל שנקראת ארץ החיים:

אלו קדשי הגבול. תרומות ומעשרות. וכתב בקדשי הגבול תמלא בטנם, על שלא היו מתחלקים אלא כל איש ישראל נותן מעשרותיו ללוי שירצה, והיה ממלא בטנו, שהיה נוטל הרבה ביחד פעמים רבות. וקראם צפונך, על שהיו נצפנות ושמורות ביד הבעלים עד שיתנם ללוי:

ישבעו בנים כל זכר כו'. רצה לומר ישבעו בנים אפילו בנים בעלי מומין כדכתיב כל זכר וגו', ואיתא בתורת כהנים (פרשת צו) דכל זכר אתא לאשמועינן שאפילו בעלי מומין חולקין בקדשים:

והנותרת כו' לאהרן ולבניו. וכדמסיים בויקרא רבה (ג, ו) אהרן זוכה לבנים. ורצה לומר הא דקאמר לעיל ישבעו בנים שאפילו בעלי מומין חולקים בקדשים כדפירשתי, מפרש השתא דזה היה בזכות אהרן שזיכה אפילו לבניו הפסולים. ועיין שם בויקרא רבה שמפרש שם באיזה זכות זכה אהרן לזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף