עמודי ירושלים/ביצה/ה/ח

עמודי ירושלים ביצה ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כהדא גמלייל זוגא אוקריה חד סרקיי כמהין אתא שאל לר' מנא א"ל קבלין בגו מגוריין דידך כו'. פי' הקה"ע בגו בתוך בית מגורך והפני משה פי' קבלן אותן מחמת שהוא שכן שלך. וע' בחי' הרב המאירי לביצה (דכ"ה) שכ' שהיה חושש שבא מחוץ לתחום והיה אסור לו רק לחבירו מותר וע"כ ציוה לו לקבל בשביל השכן שלו ע"ש. ובבעל העיטור בעשרת הדברות (ה' יו"ט מחלוקת ה') כ' ע"ד הירושלמי מגוריין לשוך שכונה ש"מ אפי' בישראל הבא בשבילו מותר ויש מחכמי הדור שפי' הירושלמי קבלם בשביל שכנך כו' אבל למי שנשתלחה אסור כו' ולא מסתברא עכ"ל. ועשו"ת הרשב"א ההובא בב"י סי' תקט"ו שנשאל אם יש לסמוך על בעה"ע דאפילו למי שבא בשבילו מותר והיא דהוא סמך על הירושלמי הזה ושיטת גירסתינו אינו כן ע"ש. וא"כ לפי מה דקיי"ל דאסור לאותו ישראל יש להסכים הירושלמי להלכה ולפרש מגורין עבור השכן שלו ואתייא כהלכתא. וע' בב"י שם שהביא בשם הרוקח כמהין ופטריות שהביא עכו"ם לישראל אסורין. וכ' הב"י דנ"ל דאצטריך לאשמועינן דלא נימא דאינם חשובים מחובר לקרקע מאחר שגדלים על העצים ע"ש. וקשה לי למה לא הביא הב"י סיוע לדברי הרוקח מהירושלמי הזה שהביא לו כמהין וא"ל קבלין כו' מוכח דבלאו הכי כמהין אסור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף