ספר יראים/קטו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
איסורי ממון שאדם לוקח מחברו או מעכב במקום שחייבתו תורה ליתן ויש בו (א) הראשון חייבי לאוין כ"ו (ב),
לא תחמוד, לא ימשול למוכרה, שאר כסות ועונה, לא תתן כספך ואכלך, לא תכלה, ולא תלקט, לא תלקט פרט, לא תעולל, עומר לא תקח, לא תגנובו, לא תעשוק, לא תגזול, לא תלין שכירות, לא תונה, שוחד לא תקח, לא תסיג גבול, שבויה לא תמכור, אל כלייך לא תתן, לא תעבוט בביתו, בעבוטו לא תשכב, שכיר לא תעשוק, לא תבא עליו השמש, אלמנה לא תחבול, רחיים לא תעבוט, זיתך לא תפאר, לא תשלחנו ריקם.
לא תחמוד. כתב הב"ה בדברות הראשונות והאחרונות לא תחמוד בית רעך וגו' ולא תחמוד כל אשר לרעך, חומד נקרא שחומד דבר חברו ולוקחו בעל כרחו ונותן דמים או בעקיפין בא עליו שלא כדין, אבל חומד במחשבה בלא מעשה אינו עובר בלא תחמוד, דתניא במכילתא, יכול אפילו החומד בדברים ת"ל לא תחמוד כסף וזהב [אשר] עליהם ולקחת לך, מה להלן עד שעושה מעשה אף כאן עד שעושה מעשה והיינו חמסן דאמרינן בב"ק (ס"ב א') חמסן יהיב דמי שאונס חבירו ונותן לו דמים על חפץ ועל אונס כזה מקשינן בב"ק (א) פ"א (ה' ב') הא קא עבר בלא תחמוד ומתרץ לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו (ב) ואינו כי אם בדמים אלמא חומד ולוקח בעל כרחו של חברו ונותן דמים נקרא חומד, ועליו נאמר לא תחמוד וכתיב לא תתאוה פי' אחד לאלו ב' לאוין ושנה הכתוב עליו לעבור עליו בב' לאוין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |