ספר האגור/הלכות קריאת התורה

דיני קריאת ספר תורה

(קפא) מורינו הר"ם התיר במקום שאין ס"ת לקרות בחומשין בעשרה ולברך לפניה ולאחריה ומה שאיתא בגמר' אין קורין בחומשים מפני כבוד הצבור מיירי בחומש וחומש לבדו ולא כל החומשין יחד. ולא נהירא להר"ר אביגדור. וכתב רש"י הקורא בחומשים בבית הכנסת אין רוח חכמי' נוחה הימנו ורבי אוסר לעשות כן והמקיל בזה נכון לו שמוציא ש"ש לבטלה עכ"ל משבולי הלקט:

(קפב) משמע מתוך דברי הרא"ש שאם תלמיד חכם יש שמופלג בתורה ובחכמה יכול לקרות לפני כהן לה"ט. וכ"כ הרשב"א בתשובותיו דתלמיד חכם חייב לקרות קודם כהן עם הארץ ואם לאו חייב מיתה אבל רב עמרם ורב נטרונאי כתבו שאפילו נשיא שבישראל לא יעלה קודם אפי' כהן עם הארץ לה"ט. וכ"כ רבינו משה בר חנוך. ורבינו ישעיה שלא יקרא תלמיד חכם בכהנים אא"כ הוא גדול הדור שאין כמותו אף בעיר אחרת. משבולי הלקט ולי המחבר קשה מה שאמרו רז"ל במסכת מגילה כל ת"ח שמברך לפניו כהן עם הארץ אותו תלמיד חכם חייב מיתה דכתיב וכל משנאי אהבו מות. נשאל למהר"ר יעקב וויי"ל ז"ל אם מותר לקרות כהן או לוי לשביעי והשיב מאחר שהוא ממנין שחובה לקרות אסור עכ"ל:

(קפג) אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה (גיטין נט:). פירש"י בלשון אחד שלא יקרא לוי כלל כלשון רבו הזקן וכן רבינו חננאל ורב עמרם והרשב"א וכן הר"ר יצחק בר' יהודא. אבל מתלמידי מורי רבינו יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שרוצה להקדים יקדים לשון רש"י ופי' אחד שאל יקדים לוי לישראל אלא מי שירצה יקדים אם הישראל גדול הימנו מקדים ואם הם שוים הלוי קודם וכן עקר לשון הטורים. וכ"כ גאון וכן מצאתי בשם הגאון רבי' שמואל בר דוד. וכ"כ עוד גדול אחר ומנהג אשכנז שאין לוי קורא כלל וכן נוהגין רוב העולם:

(קפד) בעל הדברות כתב כהן הקורא במקום לוי לא יברך אלא פעם אחת על שתיהן ולא נהגו כך משבולי הלקט:

(קפה) רבינו אפרים אסר לחזן שהיה כהן או לוי שיקרא כהן או לוי אחר לס"ת ורבינו יואל כתב כנגדו וכן אחרים ולית הלכתא כרבינו אפרים:

(קפו) אבל כהן אחר כהן לא יקרא ויש מקומות שנהגו לקרות הרבה כהנים ואינם חוששים שיאמרו הראשון פגום הוא כיון שהישראל עולה אחריו. וכ"כ רב עמרם דבתר דקרא לוי וישראל קרי מאן דבעי ואפי' כהן ואין נוהגין כן:

(קפז) ועיר שכולה כהנים כתב הר' עינן בר' מרינוס שאח' מן הכהנים קורא בכהן ולוי פעמים וחוזר ויושב במקומו ואח"כ קוראין הכהנים האחרים עד שיגמרו אחד שבת ואחד י"ט. וקורין ר' פלוני הכהן. ע"כ משבולי הלקט:

(קפח) הרב ר' יהודא אלברצלוני כתב בשם רב סעדיה גאון שאף ע"פ שאומר הקורא בתורה המבורך ולא הוציא עצמו מן הכלל צריך לחזור עצמו תוך הכלל לגמרי ולומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד:

(קפט) יש לומר בברכה אחרונה של תורה וחיי עולם נטע בתוכינו ולא לחיי עולם נטעה בתוכינו:

(קצ) יש לחזן לסייע לקורא בתורה בנחת ולא בקול רם כדברי הגאונים משיבולי הלקט. ואני המחבר ראיתי באשכנז עושים ההפך שהחזן קורא בקול רם והקורא קורא בלחש. כי לפעמים יקרא עם הארץ שאינו יודע לקרות שלא יטעה אפי' במסייען אותו אבל כשהחזן קורא בקול רם קורא אחריו מלה במלה ואינו טועה וזהו מנהג יפה וכן איתא במרדכי פ"ק דשבת וז"ל גם מכאן דקדק הר' שמואל מבובנ"בורק שאין לקרות בקול רם עם הש"צ והכי אמרי' אין שנים קוראין בתורה. ומה שהחזן קורא בתורה ראיה מפ' בתרא דמסכת סופרים התקינו להקרות את היודע ואת שאינו יודע שלא לבייש את שאינו יודע ע"כ:

(קצא) איתא במדרש אע"פ שטעה הקורא בתורה בקריאתו יצא כמו קורא לאהרן הרן. והרמב"ם כתב קרא וטעה אפילו בדקדוק אות אחת מחזירין אותו עד שיקרא בדקדוק:

(קצב) לרב נטרונאי צריך לתרגם כל פסוק ופסוק בשעה שקורא בתורה אבל התוס' כתבו שאין מעכב וכן איתא בירושלמי ואנו שאין מבינין בלשון ארמי לא נהגו לתרגם. וא"ת נתרגם בלשוננו שאני לשון ארמי שנתקן ברוח הקודש:

(קצג) רב ששת מהדר אפיה וגריס. פירש"י שהיה גורס בלחש בשעה שהיו קוראי' בתורה דדוקא בקול רם אסו' לספר ובה"ג איתא דוקא בדליכא עשרה דצייתי אבל היכא דאיכא עשרה דצייתי שפיר דמי. ולי המחבר נראה דהלכות גדולות לא סבירא להו הא דרב ששת דכיון דכתבו דבעשרה לא יספר משום דצריך לשמוע א"כ אם ילמוד בדבר אחר לא ציית אלא הם מעמידים דברי רב ששת דהוו עשרה זולתו. ומה שכתבו אבל היכא דאיכא עשרה דצייתי שפיר דמי מסתברא דוקא בלחש כמו שסובר גם ר"י כדי שלא יבלבל אחרים. ורב אלפס כתב דוקא כמו רב ששת שתורתו אומנתו אבל איניש אחריני אסור. י"א דוקא אם אינו מהפך פניו ומדבר בקול רם לעיני העם אז אסור אבל אם מהפך פניו מותר. וי"א דוקא רב ששת שהיה סגי נהור והיה פטור מקריא' התורה דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. ורבי שמחה כתב דוקא כשמספר אפי' בד"ת אסור דמבלבל אחרים ללמוד בלחש שפיר דמי ול"נ דגם הרב צריך לשמוע הלכך נראה שאסור משה"ל:

(קצד) בתשובה לרב האי ולרב אלפס אם יש כהנים ולוים הרבה ורוצים לקרות כולם לכבוד בעל הנשואין יעלה כהן ולוי וישראל אחריו כהן לוי וישראל וחוזר חלילה מתשובת הרשב"א:

(קצה) כשמוציאין ס"ת ומתחילין לקרות ונמצ' כתוב טעות או פסוק חסור או יתיר אין להחזיר הספר ולהוצי' ספר אחר משום דאין לנו ס"ת כשר שלא מצא בה חסר או יתיר וכ"כ רב יצחק א"ז. וכן הרא"ש וכן המרדכי פ"ג דמגלה והביא ראיה ונהוג עלמא כותיה ולא כראבי"ה דמצריך לחזור ולקרות באחר עכ"ל תשובת מהרר"י מולן ז"ל וכ"פ הגדול מהר"ר ישראל בר פתחיה ז"ל:

(קצו) כתב רב שלום שצריך לעמוד כשאומרין אמן יהא שמיה רבא על התורה ולא ראינו מי שנוהג כן דמה שכתוב ובפתחו עמדו כל העם אותה עמידה רוצה לו' שתיקה:

שולי הגליון

· מעבר לתחילת הדף