ספרא/קדושים/פרשתא א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספרא TriangleArrow-Left.png קדושים TriangleArrow-Left.png פרשתא א

אעריכה

"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדושים תהיו" – מלמד שהפרשה נאמרה בהקהל. ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלוים בה. "קדושים תהיו" – פרושים תהיו. "כי קדוש אני ה' אלקיכם" – לומר אם מקדישים (ס"א מקדשים) אתם עצמכם מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי. ואם אין אתם מקדישים (ס"א מקדשים) עצמכם מעלה אני עליכם כאילו לא קדשתם אותי. או אינו אומר אלא אם מקדישים אתם אותי הריני מקודש ואם לאו איני מקודש... תלמוד לומר "כי קדוש אני" – בקדושתי אני, בין מקדשים אותי ובין אין מקדשים אותי. אבא שאול אומר פמליא למלך, ומה עליה להיות מחקה למלך.

בעריכה

"איש" – אין לי אלא איש. אשה מנין? תלמוד לומר "תיראו" – הרי כאן שנים.

געריכה

אם כן למה נאמר "איש"? אלא שהאיש סיפוקו בידו והאשה אין ספוקה בידה מפני שיש רשות אחרים עליה.

דעריכה

נאמר "איש אמו ואביו תיראו" ונאמר "את ה' אלקיך תירא". הקיש מורא אב ואם למורא המקום.

העריכה

נאמר "כבד את אביך ואת אמך" ונאמר "כבד את ה' מהונך". הקיש כיבוד אב ואם לכיבוד המקום.

ועריכה

נאמר "מקלל אביו ואמו מות יומת" ונאמר "איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו". הקיש קללת אב ואם לקללת המקום.

זעריכה

– אבל אי אפשר לומר מכה כלפי מעלה. וכן בדין, ששלשתם שותפים בו.

חעריכה

ר' שמעון אומר כבשים קודמים לעזים בכל מקום. יכול מפני שהם מובחרים? תלמוד לומר "אם כבש תביא קרבנו לחטאת" – מלמד ששניהם שקולים. תורים קודמים לבני יונה בכל מקום. יכול מפני שהם מובחרים? תלמוד לומר "ובן יונה או תור לחטאת" – מלמד ששניהם שקולים. 

טעריכה

האב קודם לאם בכל מקום. יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם? תלמוד לומר "איש אמו ואביו תיראו" – מלמד ששניהם שקולים, אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו.

יעריכה

איזהו מורא? לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו. איזהו כיבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. יכול אמר לו אביו ואמו לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה ישמע להם? תלמוד לומר "ואת שבתותי תשמֹרו אני ה' " – כולכם חייבים בכבודי. "אל תפנו אל האלילים" – אל תפנה לעבדם. ר' יהודה אומר אל תפנה לראותם ודיו.

יאעריכה

"אלילים" – זה אחד מעשרה שמות המגונים שנתגנה בהם עבודה זרה לשם מעשיה. אלילים על שם שהם חלולים פסל על שם שהם נפסלים מסכה על שם שהם נסוכי מצבה על שם שהם עומדי עצבים על שם שהם שנעשים פרקים פרקים תרפים על שם שהם מרקיבים גלולים על שם שהם מגועלים שקוצים על שם שהם משוקצים חמנים על שם שהם עומדים בחמה אשרים על שם שהם מתאשרים מאחרים "אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה" – תחלתם אלילים הם. אם פונה אתה אחריהם אתה עושה אותם אלהות.

יבעריכה

"ואלהי מסכה לא תעשו" – יכול יעשו להם אחרים? תלמוד לומר "לא...לכם". אי "לא...לכם", יכול הם יעשו לאחרים? תלמוד לומר "לא תעשה" (עי' במלבי"ם). מכאן אמרו: העושה עכו"ם לעצמו עובר משום שתי אזהרות – משום "לא תעשה" ומשום "לכם". ר' יוסי אומר משום שלש – משום "לא תעשה", משום "לא...לכם", ומשום "לא יהיה לך

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.