נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/מא

נודע ביהודה תניינא יורה דעה מא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה

לאהובי תלמידי המובהק והותיק ידידי וחביבי הרב הגדול בתורה ובמעשים המופלא ומופלג מוהר"ר דוד קיצע נד"ו אב"ד ור"מ דק"ק יעמניץ:

מכתבל אשר כתבת לתלמידי מוהרי"ל נר"ו שישאל את פי בבשר מלוח שנפל לתוך המים ששרו בו הבשר קודם מליחה איך אני מורה בה והשבתי רק בעל פה שמנהג המורים להתיר. ועתה באתי לכתוב לך טעמי בדבר. והנה מהרי"ו בתשובה סימן נ"א זה לשונו ועל הבשר שנמלח שנפל במים שנתאדם מחמת שהדיחו בו בשר בזה נחלקו מהר"ש ושאר גדולי איסטרייך וגדולי איסטרייך אסרו וטעמם מהאי גוזלא דנפל לכדא דכמכא בחולין דף קי"ב אם אינו נאכל מחמת מלחו אסור כו' וטעמו של מהר"ש שהמים מצננים הבשר דלא הוי כרותח אע"ג דגבי גוזלא דנפל לכדא דכמכא כו' משום דכמכא הוא עבה ונדבק בהגוזלא ומתוך זה נבלע בו כו', וסיים מהרי"ל שצריכין אנו לאסור כיון דרובם אסרו ומהר"ש הוא יחיד נגד רבים, עכ"ל מהרי"ו:

והנה לא ראיתי בשלחן ערוך ולא בדברי אחרונים זכר מדין זה לא לאיסור ולא להיתר. ואמנם טעמו של מהר"ש שהתיר ודאי נדחה מדברי רמ"א בסימן צ"א שהרי לדעת מהר"ש דוקא בכמכא שהיא עבה נאסר הבר יונה אם היה מלוח ולדבריו אם נפל לחלב שהוא צלול לא היה נאסר והרי רמ"א שם סעיף ה' בהג"ה שניה כתב דהא דטהור מליח כו' אבל אם הוא דבר צלול נאסר הטהור. ולפי זה נדחה ההיתר של מהר"ש. ואמנם רמ"א בת"ח כלל וי"ו סימן יו"ד כתב בשם האגור להתיר ומסיים שנהגו להתיר בדיעבד ואמנם תלה הדבר לפי שנתבאר שהמים מבטלים כח הציר. ובאמת אין הנידון דומה דשאני ציר שמתערב עם המים תיכף ובטל כחו אבל הבשר אינו מתערב עם המים ואינו מצטנן. וראיתי בתשובת צ"צ סימן למ"ד להוכיח שגם בבשר מלוח המים מבטלין כחו וגוף הדחה אחרונה שאחר מליחה תוכיח. ומסיק דאעפ"כ אמרינן בהאי בר גוזלא הטעם דאסור משום אדמיקר ליה בלע וא"כ אין ראיה מציר שמתערב תיכף עם המים:

וראיתי באו"ה כלל וי"ו סימן י"ז וסימן י"ט רדבריו סותרים זה לזה שבסימן י"ז כתב וכתב בסמ"ק ובא"ז פרק כ"ה בשם ר"ת וריב"ק אך אם מים מעורבים תוך הציר אפילו בציר גמור מבשר שלא שהה שיעור מליחה ואפילו מים שהודח בהם הבשר מתחלה בהדחה קמייתא אז כל הבשר מותר אף מה שבתוך הציר ואפילו אם נמלח כבר ושהה כל צרכו משום שהדם המעורב בציר בטל ברוב הציר עצמו שהוא מותר ובמים המעורבים בו ולא הוה הציר רותח כו' וסיים האו"ה ואע"פ שהבשר מיהא מלוח הוא. ובעובדא דגוזלא דנפל לכמכא פירש בסמ"ג כו' חילק מהר"ש דשאני התם שהכמכא הוה דבר עב ונדבק אבל דם ומים המעורבים אינן נדבקין ועוד התם הוה האיסור בעין וצלול עכ"ל האו"ה בסימן י"ז. ובסימן י"ט כתב וכן בשר מלוח שנתערב עם בשר שלא הודח ולא נמלח והושם עמו במים בהדחה קמייתא והשיב מהר"ר יונה שהבשר מלוח נאסר לגמרי לפי שהדם היוצא מבשר תפל הוה דם בעין ואין במים ששים כנגד אותו דם ובלע הבשר מלוח כו' ולא דמי לנתערב עמו בלתי הדחה דלעיל (כוונתו על מה שכתב בכלל ד' סימן ה') דהכא האיסור צלול כו' ומסתמא י"ל שנאסר אפילו לצלי כו'. ובסימן כ' ודוקא ששהה שיעור מליחה דאל"כ עדיין יש לו תקנה ע"י הדחה ומליחה דאגב דפליט דם דידיה כו' דלא גרע מנפל לציר דהרי ג"כ דבדרבנן הוא מאחר שנתערב במים כו' וכשנתערב במים ג"כ אינו ראוי להקריב ע"ג מזבח. והצה דבריו תמוהים דבסימן י"ז התיר לחלוטין כדברי מהר"ש בתשובת מהרי"ו ולא הזכיר דעת האוסרין כלל ובסימן י"ט החליט לאיסור ולא הזכיר דעת המתיר. והנה מה שהזכיר בסימן י"ז את הסמ"ק וא"ז וריב"ק ור"ת להיתר באמת אם היה הדבר כן ודאי מי יהרהר אחר ארבעה עמודי התורה אבל באמת הם מיירי רק מדין ביטול רתיחת הציר במים אפילו אותן מים שהודח הבשר הדחה ראשונה אבל לא מיירי בנפל שם בשר מלוח ואדרבה בהגהת אשר"י פרק כ"ה סימן ל"ח שם הובא הגה"ה מא"ז זה לשונו אור"י בר שמואל שאם נפלה חתיכת בשר שלא נמלחה כו' ע"ש ותראה שכן הוא. אבל מה שכתב האו"ה ואפילו נמלח כבר כו' זה הוסיף האו"ה מדעת עצמו להביא דברי מהר"ש שמיקל בזה. ומעתה על דברי האו"ה אין סמך בשום צד שדבריו סותרים אלו לאלו והאוסרים המה הרבה גדולי איסטרייך והמתיר הוא הר"ש הגם שהת"ח הביאו בשם האגור להתיר היה קשה לסתור דעת האוסרים ובפרט שגם מהרי"ו מסיק להחמיר. ונתתי אני לבי לדבר זה:

והנה ודאי קושיית הצ"צ היא נכונה דלמה לא יצנן החלב את רתיחת מליחת היונה ומדוע יגרע מהדחה אחרונה דכ"ע מודים שהבשר שהודח הדחה אחרונה אפילו הדחה אחת שוב אינו נחשב רותח ולמה יגרע החלב שלא יצטנן הבשר בתוכו מרתיחתו של מליחה. ואמנם דברי הצ"צ נכונים אדמיקר ליה בלע ולפי זה נוכל לומר זה ניחא לענין בשר בחלב אבל לענין דם אמרינן ממ"נ אדמיקר ליה ועדיין כח רתיחת המלח שולט בו כשם שבולע מכח רתיחת המלח ה"נ טריד למפלט אפילו אחר שיעור מליחתו עדיין פולט ציר ואיידי דטריד למפלט לא בלע א"נ כבולעו כך פולטו וכשהמים שוב מצננים שאינו טרוד למפלט שוב ג"כ אינו בולע. א"נ על דרך זה דדם מישרק שריק ואף עכשיו שהוא תוך המים ואין הבשר טרוד שוב לא אמרינן דם מישרק שריק מ"מ אינו עכ"פ ממהר להבליע בבשר ובין כך נצטנן רתיחתו ולא שייך אדמיקר בלע וא"כ אין ראיה כלל מבר גוזלא בכותחא דבבשר וחלב וכן שאר כל האיסורים לא שייכי כל הני היתרים ואף לדם בעין שעל הבשר לא שייך ביה כל הני סברות להקל מ"מ חזינן שדם זה שעל הבשר קודם הדחה קמייתא לא מיחשב דם בעין רק לגבי אותה חתיכה אבל לגבי שאר חתיכות שעמו מקרי דם פליטה כמבואר בסימן ס"ט סעיף ב' בהגה"ה. וצריכין אנו להבין טעם הדבר מדוע יגרע לגבי אותה חתיכה, והנראה משום דאותו הדם שעל פני הבשר יצא ממנו מעצמו בשעת ניתוח האיברים אגב דוחקא ונפלט ועדיין הוא על פני אותן נקבי הפליטה ובקל נכנס ונבלע שם משא"כ גבי שאר חתיכות. וכל זה כל זמן שאותו דם במקומו אבל כיון שכבר פירש ממנו לתוך מי הדחה ראשונה לענין שיובלע עתה בו מחדש דין בשר זה עצמו כמו שאר חתיכות:

ומעתה אני אומר דבשר המונח עדיין במליחתו ונפל למי השריה לא מבעיא תוך שיעור מליחתו ודאי מותר וכמו שסיים האו"ה בסימן כ' שתוך שיעור מליחה ודאי הוא מותר ע"י מליחה שנית. ונראה דלא מבעיא אם ליכא חשש כלי שאינו מנוקב וכגון שכתב הש"ך בסי' ע' ס"ק מ' אלא אפי' נפל הבשר עד שולי הגיגית שהמים בתוכו ג"כ מותר שהמים מבטלים כח המלח ואין כאן חשש שנכבש דמו בתוכו אלא אפילו אחר שיעור מליחתו ג"כ כראה להתיר שהרי הרבה גדולי פוסקים ס"ל שאחר שיעור מליחתו שוב אינו נחשב רותח כמבואר בסימן צ"א סעיף ז' בהגה"ה ואף דלא סמכינן על זה רק בהפ"מ וגם סעודת מצוה מ"מ בצירוף סברתנו לעיל נראה להקל. וגם נלע"ד דגם גדולי איסטרייך שנחלקו על מהר"ש בתשובת מהרי"ו מודים בזה רק דעובדא דידהו מיירי בבשר שנמלח ושהה שיעור מליחה והודח כדינו ושוב מלתוהו לקיום ונפל למים שנתאדמו בזה הם אוסרים דומיא דבר יונה דנפל לכמכא דלא מיירי מדין מליחת בשר לענין דם ומהר"ש התיר גם במלחו לקיום כיון שהמים מבטלים כח הרתיחה ואינם נבלעים. ואין לנו אוסר בזה רק האו"ה כלל וי"ו סימן י"ט בשם הר"ר יונה ודבריו סותרים לדברי עצמו כנ"ל. לכן לדעתי יפה כיון רמ"א בת"ח בשם האגור להתיר ומי שלבו נוקפו בזה עכ"פ יתיר ע"י מליחה שנית אף שכבר פלט כל דמו אעפ"כ אגב דיפלוט ציר יפלוט ג"כ מה שבלע וכדרך שפסק רמ"א בסימן ע' סעיף וי"ו בהגה"ה בנפל לליר אחר שיעור מליחתו שיחזור וידיחנו וימלחנו ואף שכאן י"ל נסתמו נקבי הפליטה ועיין ש"ך ס"ק ל"ט מ"מ דין זה עצמו שנסתמו נקבי הפליטה אינו מוסכם ועיין בצ"צ סימן ח' וראוי לסמוך עליו בנדון זה. ואמנם יזהר שימלחנו בפני עצמו ולא ימלחנו עם שאר בשר:

אחר שכתבתי מכתב הזה הראיתי הדברים לבני הרב החריף מוה' שמואל והראני שגם הרב ב"י בסימן ס"ט בפסקא המתחלת מעשה שנמלח בשר ושהה כו' מסיק ג"כ כדעת מהר"ש בתשובת מהרי"ו להתיר וכן כתב הפ"ח בסוף סימן ע' ע"ש. ומעתה שוב בפשיטות יכול המורה לסמוך עליהם ולהתיר. ובזה שלום כנפשך ונפש רבך:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון