משך חכמה/הפטרות/מצורע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה הפטרות מצורע

בהפטרה וארבעה אנשים היו מצורעים גחזי ובניו. לכן דבר המלך אל גחזי אעפ"י שהיה מצורע (לקמן ח') משום שבא תשועה גדולה על ידו. ולכן כתיב פתח השער, שהיו נוהגין מלכי ישראל בשומרון כקדושת ירושלים, ולא נתקדשו שערי ירושלים כדי שיגינו מצורעים תחתיהן (פסחים פ"ו יעו"ש).

בגמ' ריש פרק חלק. הוא כפר בתחיית המתים כו' מנין שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה כו' בשער על עסקי שער. הביאור דהטבע המה נסים רצופים, שהבורא יתברך מחדש בכל יום מעשה בראשית וכל העולם תלוי במאמרו של הקב"ה, וכבר ביאר רס"ג במאמר התחיה, שכשם שאין כל באי עולם יכולין לברוא יתוש אחד, כן אין יכולין לכלותו, רק להפריד המורכב. וזה שאמר קהלת ידעתי כי כל אשר עשה אלקים הוא יהיה לעולם כו' וממנו אין לגרוע וכן דוד אמר הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד, וא"כ המיתה הוא פרוד המורכב ליסודות, והתחיה הוא הקיבוץ מהיסודות את אשר כבר הוא, וקטן הנס והפלא מבריאת האדם מטפה סרוחה, וזה שאמרו מאי דהוי לא כש"כ רק שע"ז רגיל העין לראות וזה לא רגיל, וכן בשליש שלא האמין לנביא שאמר סאתים קמח כו' מחר בשער שומרון, שזה רק קיבוץ הסולת והקמח, שכבר הוא בעולם, ופלא גדול החטה יותר אלף פעמים מזה, רק שזה אינו רגיל העין לפיכך למד מזה שעיקר מדה במדה בפ"ק דסוטה. ויעוין ח"א ודו"ק.

ומשם לא תאכל. היה צ"ל ומזה לא תאכל. ונראה דכיון על מה שאמר סאה סולת וכו' בשער שומרון כו' על השער אמר שמשם שממקום השער יהי' הסבה שלא תאכל ויהי לו כן וירמסוהו העם בשער וימות. וזה כיון הכתוב.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.