מראי מקומות/תהילים/סב

מראי מקומות תהילים סב

פסוק יב

אחת דיבר אלוקים שתים זו שמעתי כי עוז לאלוקים

עי' ישמח משה (סוף פרשת חיי שרה) שמפרש כי בכל דבר יש ג' חלקים: ראש תוך וסוף, והמתחיל הוא עיקר גדול, והמסיים הוא גם כן עיקר גדול, אבל האמצעי הוא רק מסייע, וקיימא לן מסייע אין בו ממש, והנה כל התורה כולה היא מה שדיבר ה' לנו מה נעשה ומה לא נעשה, ובכל דבר השי"ת הוא המתחיל, שאין לנו כוח להתחיל זולתו יתברך, והמסיים הוא גם כן השי"ת, שאלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו, והאדם [העושה המצוה] אינו רק ממוצע, ואין לו רק חלק דק וקלוש, והוא רק כמסייע, ואין בו ממש, ואין מגיע לו שכר על זה, רק על צד החסד משלם השי"ת לאדם כאילו הוא עשה כולה. וזהו שאמר אחת דיבר אלוקים, רצ"ל כל מה שדיבר לנו אלוקים בתורה הק' הוא רק על חלק אחד, דהיינו החלק האמצעי, שתים, רצ"ל שני החלקים האחרים, דהיינו הראש והסוף, זו שמענו רצ"ל זה אנו מבינים כי עוז לאלוקים רצ"ל כי הכוח והיכולת על אלו שני החלקים הוא רק לאלוקים ולא לאדם, ומסיים הכתוב (פסוק יג) שאף על פי כן, ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, רצ"ל כאילו היה מעשהו.

· מעבר לתחילת הדף