מראה הפנים/שבת/כא/א

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נוטל. גרסינן התם בריש פרקין אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס חלוי בצוארו חייב משום כיס תינוק מת וכיס תלוי בצוארו פטור וכו' ופריך אתינוק מת ולחייב משום תינוק רבא כר"ש ס"ל דאמר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. ומכאן למדו התוס' בריש מכלתין ד"ה הצד נחש וכו' לפסוק כר"ש דקיי"ל כרבא דבתראה הוא וכן הוא דעת הראב"ד בהשגות בפ"א מהל' שבת בהל' ז' וכן הוא דעת הרשב"א והקשו על מה שפסק הרמב"ם שם כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה וזהו כשמואל בפ' כירה והא רבא כר"ש ס"ל וכבר זכרתי בכמה מקומות דהרמב"ם לא סמוך אהא דשמואל אלא אהא דרבינא דהתם בדף מ"ב דקאמר בתר ההיא דשמואל דלעיל הלכך קוץ בר"ה מוליכה פחות מד' אמות ולכרמלית אפי' טובא ואף דלכאורה יש לומר שמעתתא דרבינא אפי' לר' שמעון אזלא דהא לכ"ע במקום דאיכא היזיקא דרבים שרינן מיהת מידי דרבנן ואפשר דמש"ה כתב הה"מ שם על הא דציין וכן המעביר קוץ בר"ה וכו' ושם נראה דרבינא ס"ל כר' יהודה וכו' ולא כתב לדעת מוחלטת כך דרבינא כר' יהודה וע"ש אבל האמת הוא דמוכרח דרבינא כר' יהודה ס"ל ולא כר"ש דהרי העברת קוץ מר"ה כדי שלא יזיקו רבים היא גופה הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה כדכתב הרמב"ם שם שאינו צריך לגוף ההעברה אלא להרחיק ההיזק וא"כ אי כר"ש אפי' בר"ה טובא נמי ורבינא דלא שרי אלא פחות פחות מד' אמות בר"ה על כרחך דכר' יהודה ס"ל דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה ולא שרינן משום הזיקא דרבים אלא מידי דליכא חיובא דאורייתא כ"א שבות בעלמא וכהאי דשמואל וזה פשוט וא"כ פסק הרמב"ם כרבינא דהוא בתראה לגביה דרבא ובפי' מלאכה שאינה צריכה לגופה פשוט היא דדעת הרמב"ם כפי' התוס' בדף צ"ד שעושה מלאכה וא"צ לאותו צורך אלא לענין צורך אחר וכהאי דמכבה את הגחלת ומעביר קוץ. וע"ש שהקשו על פירש"י שפי' שברצונו לא היה באה לו ולא היה צריך לה שאינה אלא לסלקה מעליו. וע"ש ד"ה ר"ש פוטר וכו' דקשה על זה מההיא דסותר על מנת לבנות וכו' ודבריהם יותר מבוארים בפרק קמא דחגיגה דף י' ד"ה מלאכת מחשבת וכו' שהקשו דאם כן סותר ע"מ לבנות במקומו למה מחייב דהא לא ניחא ליה שהיה הבנין בעולם וכו'. והרמב"ם דמחייב בזה כמו שכתב בפ"י ובכמה מקומות ומפרש כפי' התוס' בזה. ובענין מקלקל ומבעיר בזה שיטתו כשיטת רש"י בענין הפלוגתא דתליא במלאכה שאינה צריכה לגופה כמבואר שם בדף ק"ו ולא כשיטת התוס' שם בזה וזה מבואר מדעתו כמה שהבאתי לעיל בפ' האורג וכן הרשב"א הכריח כשיטת רש"י והקשה על שיטת התוס' וע"ש בהלכה ג' ד"ה הקורע בחמתו וכו' ויתבאר לך עוד משאר מקומות ראיה לפסק הרמב"ם כר' יהודה. ומה שהקשו התוס' שם על הא דקאמר ר' יוחנן ור' אבהו פוק תני לברא מהאי דפ"ק דקולין יש לומר דלא דמי דהתם משתיק ליה רב קאמר ופריך שפיר אטו מאן וכו' אבל הכא משום דלא סבירא ליה לר' יוחנן כר"ש קאמר פוק תני לברא דשמעתא דידך כר' יהודה וכו' ודוגמתו בפרק קמא דביצה דף י"ב ועיין שם:

הדרן עלך פרק נוטל אדם
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף