מראה הפנים/שבועות/ז/ד

מראה הפנים שבועות ז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

החשוד בשבועה מאימתי מקבלין אותו וכו'. הרי"ף ז"ל מביא לזה בפ' זה בורר וכלי' קמא ולא העתיק לישנא בתרא. והרמב"ם ז"ל בפ' י"ד מהל' עדות הל' ט' כתב כהני תרי לישני מאימתי חזרת המועיל בשבועה משיבא לב"ד שאין מכירין אותו ויאמר להם חשוד אני או יתחייב שבועה בב"ד שאין מכירין אותו בממון חשוב וישלם ולא ירצה לישבע וזהו גם כלי' בתרא אף בהוא דקאים וכו' אלא שלכאורה היה נראה מלישנא אף בהוא דקאים דאפי' בעומד לפנינו מיירי וחייב ליה שבועה דקאמר על התובע קאי דמחמת שהוא חשוד נתחייב זה שכנגדו שלא ליטול בלא שבועה ואיהו מחיל ליה ומשלם וכדפרישית בפנים מ"מ צריכין אנו לבטל דעתינו מלפני דעת הגדולה של הרמב"ם ז"ל דלא הוי ניחא ליה לפרש במקום שמכירין אותו דלא מחייבינן ליה שבועה ומפרש הוא ז"ל הכי לאו דוקא שיאמר חשוד אני אלא אף אם עומד ושותק בזה אלא שנתחייב שבועה במקום שאין מכירין אותו ומוחל לזה הממון ואינו רוצה לקבל השבועה עליו. והכ"מ כתב שם דלמד זה מדין הטבח שכתב בסמוך ונראה דמכאן הוא דלמד. ובדיני חשוד בשבועה בפ"ב מהל' טוען בהל' ט' כתב הוא ז"ל לעולם כזה דנין לחשוד עד שילקה בב"ד וכו' וזהו מיירי בשעשה תשובה השייך לפסולי ממון כדכתב בהל' עדות שם הל' ד' כל מי שנתחייב מלקות בין שעשה תשובה בין שלקה בב"ד חוזר לכשרותו אבל שאר פסולי עדות שהן פסולין משום ממון שחמסו או שגזלו אע"פ ששלמו צריכין תשובה והרי הן פסולין עד שיודע שחזרו בהן מדרכו הרע מאימתי וכו'. ומה שחסר כאן גולה כאן. וכל זה הוא לפי הכלל שעדות ושבועה שוין הן כנראה מדבריו ז"ל בהל' טוען שם. ומ"ש הה"מ שם וזה מוסכם. זהו לפי הנראה לדעת הרמב"ם ז"ל וכן נראה מדעת הרי"ף ז"ל שהביא לדין דחשוד בשבועה גבי פסולי עדות. אבל אין כן דעת התוס' בריש פ"ק דב"מ שכתבו בדף ה' ע"ב ד"ה דחשוד אממונא וכו' דגזלן פסול לשבועה מדרבנן הוא ולעדות הוא דפסול מדאורייתא משום אל תשת רשע עד וכבר זכרתי מזה בריש ב"מ ד"ה סליקו הן דרב ביניי דלפי דבריהם צ"ל להא דקאמר התם בפרקין דף מ"ז ע"א תנא פסולי דאורייתא וקתני פסולי דרבנן דאעדות קאי דחשיב הפסלין לשבועה לפסולי עדות דאורייתא ולפסולי דרבנן ולעולם גזלן פסול לשבועה מדרבנן הוא. וגם דברי הרמב"ם ז"ל בהל' טוען שם בהל' ב' היה אפשר לפרש בדרך זה וכן הפסול לעדות משום עבירה בין פסלנות של תורה כגון בעלי רבית וכו' והגזלנין וכו' הרי הוא חשוד על השבועה וכו'. ולעולם פסולו לשבועה מדרבנן אלא דנראה מדבריו במה שהבאתי לעיל דבכל ענין משוה עדות ושבועה כאחד:

שם רבנן דתמן חזרה שבועה לסיני וכו'. וזהו כדאמר בפרקין שם רבותינו שבבבל אמרו חזרה שבועה לסיני ורבותינו שבארץ ישראל אמרו חזרה שבועה למחויב לה ואינו יכול ומשלם וכבר מבואר הוא דדעת רוב גדולי הפוסקים הרי"ף והרמב"ם ז"ל וסייעתם פסקו כרבותינו שבארץ ישראל בזה ובדין יתומין מן היתומין כרבותינו שבבבל ולא סתרי אהדדי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף