מראה הפנים/עבודה זרה/ד/ב

מראה הפנים עבודה זרה ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא סוף דבר מרקוליס ובראשו מעות אלא אפי' ע"ז שאין לה קנקלין וכו'. משמע דלמרקוליס יש לה תורת קלקלין. והתם דף נ"א ע"ב קאמר נקטינן אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס וכו' אפי' חוץ כפנים דמו ואסור. ובפירוש כל שהוא לפנים מן הקלקלין דאמר התם אפי' מים ומלח אסור כבר כתבתי מזה לעיל בפ"ג הלכה ה' ד"ה כתוב אחד אומר דסוגית דהאי ש"ס אזלא כפי' התוס' שם דמטעם תקרובת הוא דכל שהוא לפנים תולין בו שהוא לתקרובת ואפי' דבר שאינו של נוי כגון מים ומלח וחוץ לקלקלין דבר של נוי אסור ודבר שאינו של נוי מותר לפי ששם אין מקריבין אלא דבר של נוי וה"ק הש"ס התם ואהן אפי' אלא כגון מים ומלח וכלומר דשייכא ביה מידי דתקרובת כדאמר מלח לשוף ומים לדיח וע"ש ונקטינן השתא לפי זה דבע"ז שיש לה קילקלין אין איסור בלפנים מן הקלקלין בדבר שאינו של נוי ולא שייך ביה תקרובת כלל כגון מעות וכסות וכלים בדרך בזיון וכדאמר הכא הש"ס בהדיא ולשיטתיה אזיל כדלעיל פ"ג וכמבואר ולכאורה נראה מהמתני' כן דמצא בראשו מעות וכו' הרי אלו מותרין ומשמע דבלפנים מן הקלקלין איירי ואפ"ה דבר של בזיון מותר דאינו נאסר שם דבר שאינו של נוי אלא דבר דשייכא ביה מידי דתקרובת. אבל דעת הרמב"ם ז"ל אינו כן אלא בלפנים מן הקלקלין כל דבר אסור ואפי' הוא של בזיון ולא שייכא ביה מידי דתקרובת שכך כתב בהדיא בפ"ז מעכו"ם בהל' י"ו המוציא כסות וכו' בד"א בזמן שמצא חוץ למקום עבודתו אבל אם מצאו בפנים בין דרך כבוד בין דרך בזיון בין דבר הראוי למזבח בין דבר שאינו ראוי כל הנמצא בפנים אסור אפי' מים ומלח ופעור ומרקוליס כל הנמצא עמהן בין בפנים בין בחוץ אסור בהנאה. ומפרש הוא ז"ל דמתני' במצא בראשו וכו' לאו אמרקוליס קאי אלא על ע"ז שיש לה קלקלין ומצאן חוץ למקום עבודתן ועלה קאמר רב אסי בר חייה התם דאם מצא לפנים מן הקלקלין אפי' מים ומלח אסור כלומר אפי' שהוא דרך בזיון ואינו עומד לתקרובת ע"ז זו כלל. והריטב"א ז"ל כתב כדעת התוס' וכתב שכן דעת הרשב"א והרא"ה ז"ל והקשה על דעת הרמב"ם שאינו נכון שהרי מצא בראשו מעות לפנים מן הקלקלין הוא וכ"ש למאי דאסיקנא דאין קלקלין למרקוליס דאפי' חוץ כפנים ואפ"ה קתני מותרין לפי שאינם דרך נוי. ולמאי דאמרן לפי' הרמב"ם ז"ל ל"ק דמצא בראשו על סתם ע"ז קאי ובעומד חוץ לקלקלין. וכתב עוד הריטב"א ומיהו מצינו בירושלמי שאמרו על משנתינו לא סוף דבר וכו' ולפי הגי' הזאת היה נראה שהם סבורין דע"ז שיש לה קלקלין כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי דבר שאינו לתקרובת ואינו עומד דרך כבוד ה"ז אסור שהקלקלין הללו קלקלתם לאסור מה שלפנים מהם אבל בשאין לה קלקלין יש לה קולא לענין נויין דדבר שאינו של נוי מותר ויש לה חומרא לדבר של תקרובת דאפי' חוץ כפנים דמי כפום גמרא דילן וקרא דעמהם ועליהם לא דרשינן ליה אלא לע"ז שאין לה קלקלין כדרך שהיו עובדי ע"ז בזמן ההוא כן נראה לפי גי' זו של הירושלמי ועליו סמך הרב רבינו יונה ז"ל אבל היא שיטה דחוקה בעיני ונראה לי שיש בה טעות סופרים וכן הגי' אפי' ע"ז שיש לה קלקלין ואתיא כגמרא דילן ממש וכפשוטה הדעת מכרעת כן עכ"ל. וזה אתיא לפ"ד ולפי שיטתו ושי' התוס' לפי הגהתו ז"ל (ונראה שיש ט"ס בריש דבריו וכן במ"ש אבל כשאין לה קלקלין וכו') ומיהו גי' זו א"א לשנות דהכי מוכחא מסוגיא דפ"ג דס"ל להאי ש"ס דלפנים מן הקלקלין אסור במידי דשייכא ביה תקרובת דוקא דבהדיה אמר התם והאי אפילו וכו' כדלעיל ומעות וכו' מותרין מפני שהן דרך בזיון ולאו מידי דתקרובת כלל ולפי הגי' שלפנינו אתיא שפיר כדהתם בזה כשי' התוס' וכאשר נתבאר ואין להאריך יותר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף