מראה הפנים/עבודה זרה/ב/א

מראה הפנים עבודה זרה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין מעמידין. התוס' כתבו בשם ר"ת דטעמא דאנו סומכין עתה לייחד בהמתנו עמהן משום דסמכינן אשינוייא דר' פדת דמוקי מתני' כר"א ולית הלכתא כסתמא דמתני' דהכא משום דמחלוקת היא במסכת פרה ובתרי מסכתי לכ"ע אין סדר ודבריהם אינם מובנים דהא לא איתמר אלא במחלוקת ואח"כ סתם כדאמרינן בפ"ק דמכלתין דף ו' ע"א דלא סמכינן לומר הלכה כסתם כדקי"ל במחלוקת ואח"כ סתם בחדא מסכתא אבל בתרי מסכתי אין סדר ושמא סתם ואח"כ מחלוקת היא והרי הכא סתם ואח"כ מחלוקת היא וכן הניח המהרש"א בקושיא ועוד דאם אין סדר א"כ שמא מחלוקת ואח"כ סתם היא והלכה כסתם ולולי דמסתפינא ה"א דטעות סופר נפל בדבריהם וצ"ל לכ"ע אית סדר ופי' דבריהם כך הוא דלא קאו אהא דרב יוסף ורב הונא דפ"ק שם דלא איירי אלא במחלוקת ואח"כ סתם כדאיתא התם כ"א כוונתם בהא דכתבו לכ"ע אדר' יוחנן דפ' החולץ קאי במה שכתבו שם בדף מ"ב ע"ב ד"ה סתם ואח"כ מחלוקת וכו' דר' יוחנן פליג אהני אמוראי דמכלתין וס"ל במחלוקת ואח"כ סתם ואפי' בתרי מסכתי הלכה כסתם וטעמא משום דמסתמא אין לנו לומר שחזר בו רבי מפסקו עד שנראה בפירוש ועל זה כתבו כאן דאפי' לר' יוחנן דס"ל דאסתמא סמכינן היינו במחלוקת ואח"כ סתם כדמוכח התם ובהא הוא דפליג אשאר אמוראי דאית להו אין סדר בתרי מסכתי ולית הלכתא כסתם ואיהו ס"ל דסמכינן אסתמא דיש סדר אבל בסתם ואח"כ מחלוקת דקי"ל דאין הלכה כסתם ולכאורה היה לנו לומר לר' יוחנן איפכא דבזה ס"ל דאין סדר בתרי מסכתי משום דרבי לא חזר בו ממקום שסתם ומתחילה שנאה במחלוקת ואח"כ סתמה כאן הלכך כתבו דהא לא אמרינן אלא כמו שהוא לפנינו סמכינן ס"ל לר' יוחנן ויש סדר ולית הלכתא כסתמא לכ"ע דחזינן שחזר בו רבי וקבעה במחלוקת. והרמב"ם ז"ל כתב כסתמא דמתני' בפכ"ב מהל' א"ב הל' ה' ונראה דלא סמיך אשינויא דר' פדת אלא אהא דאמרינן בפ"ק למסקנא ואף רב הדר ביה וכו' דלעולם בבהמת ישראל חיישינן לרביעה ובבהמתן לית הלכתא כר"א וכדאמר נמי הכא בגמרא ולמה לית אנן פתרין כד"ה וכו' ואהא לא משני מידי משמע דאתקפתא דר' יונה קאי למסקנא וכבר נתבאר מזה בפ"ק הל' ד' ובמקומות שאינן חשודין על הרביעה פשוט הוא דגם הוא ז"ל מודה בזה ואין להאריך:

מאי כדון תיפתר כר"א. זה לא קאי אלא למאי דדחי להא דר' ירמיה וכלומר דהאי שינויא עבר וייחד לא קאי אבל סברת ר' יונה קאי דמחלקינן בין בהמת נכרי לבין בהמת ישראל וכדלעיל:

סימן יפה לעולם בשעה שרובן בארץ. ובאגדת הבבלי פרק גיד הנשה דף צ"ב ע"א דריש התם לקראי וגריס אלו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהן וכו' שלשים בא"י וט"ו כאן:

הוון יתבין מקשיי וכו'. בסוגית הבבלי בפרקין בזה דחי להו להני קושיות קצת בענין אחר ואין נ"מ לדינא:

אפילו זכרים אצל זכרים. כדברי התוספתא כ"כ הרמב"ם ז"ל שם:

תיפתר בבריאה. והתם בדף כ"ה ע"ב משני לה באשה חשובה וכו' והתוס' מפרשין להא דהתם כעין דהכא ע"ש. מיהו הא דר' אבין דהכא משמע דלעולם באשה משום שפיכות דמים ליכא משום עריות איכא והכא לא איירי אלא עם האנשים. ועיין בהרא"ש שכתב דאין לדקדק מכאן שיהא מותר לישראל לומר נכרי הוא כדי שלא יהרגוהו דזה כופר בעיקר הוא אלא דה"ק דזמנין דליכא שפיכות דמים אי אמרה נכריה אני ולא שיהא מותר לעשות כן. ואפשר נמי לומר דה"ק יכולה היא להטמין עצמה במלבושין של נכרית שיסברו עליה לומר נכרית היא דכה"ג מותר ולא שתאמר היא כן:

אם היה רופא אומן מותר. עיין בהלכה דלקמן ד"ה ולא שמיע וכו':

תני יונק התינוק והולך וכו'. התוס' בדף כ"ו ע"א ד"ה עכו"ם מניקה וכו' הביאו לזה ולא פירשו ונראה הא דבהמה טמאה במקום סכנה איירי והכי איתא האי ברייתא בתוספתא דשבת סוף פ' עשירי וכן בתוספתא דנדה אין יונקין לא מן הנכרית ולא מבהמה טמאה ואם היה דבר של סכנה מותר שאין כל דבר עומד בפני פקוח נפש חוץ מע"ז וג"ע ושפיכות דמים. והא דקתני אין יונקין מן הנכרית שמא באפשר בישראלית מיירי דאין לעשות כן לכתחילה כדעת הרשב"א ז"ל מביאו הר"ן ז"ל בפרקין ובהגה"ה בי"ד סי' פ"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף