מראה הפנים/נדה/א/ה

מראה הפנים נדה א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמואל אמר לא שנו אלא בתולה וזקנה וכו'. וכדאמר שמואל נמי התם בדף י' ע"ב ורב פליג עליה ור' יוחנן דהתם קם בשיטתיה דשמואל אבל ר' יוחנן דהכא דקם בשיטתיה דרב וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד ממשכב ומושב הל' ה' דמעוברת ומניקה מטמאות למפרע בראייה שנייה ונתנו המפרשים ז"ל טעם לזה משום דר' יוחנן דהכא כרב ס"ל ואכתי יש לפקפק בזה דאי מהאי טעמא הא חזינן דברוב המקומות מוחלפין השיטות דתנאי ודאמוראי מש"ס דהכא לש"ס דהתם ובתר סברא דידהו בש"ס דילן אזלינן דאיהו בתראה והדרי בהו התם ממאי דהוו אמרי מעיקרא כדאמרינן בעלמא קם רבא בשיטתיה דאביי וכו' וכיוצא בזה. ונראה דעיקר טעמו ז"ל מדמכריע הש"ס הכא בהדיא דכולהו פליגי על שיטתיה דשמואל ומכריח מהא דקאמר בהאי עובדא דרבי והלכך פסק כוותייהו. והא דקרי הכא בדינא דרישא כקולי ר"מ משום דבתוספתא קתני בהדיא דה"ל לר"מ הכי דגריס התם בפ"א איזו היא מעוברת סומכוס אומר משום ר"מ משיודע עוברה וכדמייתי לה לעיל וכן התם לענין הכרת העובר ור' יוסי ס"ל בהדיא במתני' לעיל דעד שיעברו עליהן שלש עונות והכי תנינן בתוספתא שם ר' יוסי ור"ש אומרים מעוברת ומניקה לא דייה שעתה עד שעברו עליה שלש עונות. ובדינא דסיפא בראת ראיות הרבה וכו' לא תני בהא בתוספתא מידי ובברייתא דמייתי התם בדף י"א לכאורה איפכא שמעינן דלר"מ ס"ל דיין כל ימי עיבורן וכל ימי מניקותן ור' יוסי ס"ל דוקא בראייה ראשונה. ונראה דהאי ש"ס הכי הוא דמדייק דמדחזינן אעובדא קמייתא בדין ראתה אחר שהוכר עוברה דפסק כקולי דר"מ דתנינן להא בהדיא דדיה שעתה סבירא ליה ולא בעינן שיעברו עליה ג' עונות וזהו כת"ק דר' יוסי במתני' דלעיל ובעובדא בתרייתא בדין ראתה דם והפסיקה שלש עונות ואח"כ ראתה דשמעינן דר"מ הוא דס"ל דמטמאה מעת לעת ור' יוסי הוא דאמר דדיה שעתה ופסק רבי כר' יוסי וכלומר דודאי הך דינא לא תליא בעובדא קמייתא דבתחילת ראיית המעוברת ומניקה הוא דמחמיר ר' יוסי ולית הלכתא כוותיה בהא אלא כת"ק דמתני' אבל אם ראתה והפסיקה ג' עונות בהא מיקל ר' יוסי מכיון שעברו עליה ג' עונות בלא ראייה דינה כמעוברת ומניקה שדמיה מסתלקין הן דאיהו נמי ס"ל דבראייה ראשונה שלה דיה שעתה וממילא שמעינן דהא דקתני במתני' במה אמרו דיה שעתה וכו' ע"כ אמעוברת ומניקה נמי קאי דאל"כ אמאי תלי האי פיסקא בתרייתא דרבי דהורה כקולי דר' יוסי הא לענין זה ר"מ טפי מיקל בה דאיהו ס"ל דיין כל ימי עיבורן ומניקותן ולעולם בכל ראייתן דיין שעתן אלא ע"כ דרבי ס"ל אליבא דר"מ לאו כהאי ברייתא דתנינן התם אליביה אלא דר"מ לא מיקל כ"א בתחילת ראייתן ולא אחר שראו והפסיקו וחזרו וראו וטעמיה דר"מ בהא משום דס"ל דהאיך ראייה שחזרה וראתה אחר הפסק שלש עונות כראייה שניה חשבינן לה דהא כבר ראתה קודם שהפסיקה ואנן לא קאמרי' במעוברת ומניקה דיה שעתה אלא בראייה ראשונה בלבד ור' יוסי ס"ל דמאחר שהפסיקה ג' עונות מחשבינן להך ראייה כמו ראייה ראשונה אחר שעברו עליה ג' עונות בתחילת עיבורה ומניקותה לסברא דידיה והשתא שמעינן דרבי ס"ל דכ"ע מודו דבראייה ראשונה דוקא הוא דדיה שעתה וכי פליגי בראתה והפסיקה ג' עונות וחזרה וראת ובהך סברא דאמרן הוא דפליגי אם מחשבינן לה כתחילת ראייתה או לא והכריע רבי בהא כר' יוסי דדיה שעתה ובפלוגתייהו בענין תחילת ראייתה דלא בעינן עד שיעברו עליה ג' עונות הכריע כר"מ וכת"ק דמתני' ונמצא נתבאר לנו פסקא דרבי בהני תרתי עובדי ופירושא דמתני' במה אמרו אליבא דרבי דס"ל דכ"ע מודו דבראייה ראשונה דוקא הוא שאמרו דיה שעתה אכולהו קאי. ומתוך הדברים נחוורו לנו גם תרתי פסקי דהרמב"ם הסמוכין זה לזה חדא הא דאמרן בהל' ה' ואידך דבתרא בהל' ו' שכתב מעוברת או מניקה שראתה דם ועברו עליה ג' חדשים ואח"כ ראתה דיה שעתה וכו' ועיין בכ"מ שנדחק הרבה בזה והדברים העיקרים ונראים הן שפסק כפיסקא דרבי דהכא דהך דינא דהל' ו' הוא עובדא בתרייתא דרבי דפסק כקולי דר' יוסי המתבאר כאן ושניהן מהדינים האלה ממש מבוארין בהדיא הכא בלי שום פיקפוק וכל המעיין בצדק ישפוט שהדברים כנים ואמתיים הן:

או נימר ר"מ ור' יוסי דחלב. בהא דקאמר בהלכה דלעיל אשכחת קולת וחומרת על דר"מ וקולת וחומרת על דר' יוסי וכלומר דפריך דאימא האי דינא בתרייתא מענין פלוגתייהו בחלב היה ובהא פסק רבי כקולי דר' יוסי דליכא למימר דתרווייהו עובדי בהך דינא דפליגי בחלב הוו וחדא זימנא בתוך כ"ד חדש וזימנא אחריתא בלאתר כ"ד חדש ובמה דמיקל ר"מ מחמיר ר' יוסי ובמה דמחמיר ר' מאיר מיקל ר' יוסי דודאי לא עביד רבי כתרי קולי דסתרי אהדדי אלא אחדא מהני עובדי פריך דילמא בתרייתא בדין מניקה שגמלתו בתוך כ"ד חדש הוה והורה רבי כקולי דר' יוסי:

רבי ירמיה בשם רב שלישית עצמה מטמא מעת לעת. הכי תנינן לה בתוספתא שם בתנוקת שלא הגיע זמנה לראות דמראשונה ושניה דיה שעתה ושלישית מטמאה מעת לעת וכך היא הברייתא התם בדף ט' ע"ב וכ"כ הרמב"ם ז"ל שם בהל' ד' וכתב הרשב"א בתה"א בית ז' שער ג' דנראה דככ"ע אתיא דאפי' לרשב"ג מוחזקת היא בראייה שלישית עם שתי ראיות הראשונות וכהלכתא אתיא הך ברייתא דכבר איפסיקא הלכתא בפ' הבא על יבמתו בוסתות כרשב"ג:

זקינה שהפסיקה שלש עונות וכו'. זהו כגי' דהתם בברייתא דזקנה וכפירושא דאב"א ויש גי' אחרת בתוספתא שם בזה:

רבי יודן בעי ראת ראייה ראשונה ושניה והפסיקה וכו'. לפי מאי דאמר התם דאפי' אחר שלש ראיות אם הפסיקה שלש עונות ואח"כ ראתה דיה שעתה היה נראה דמכ"ש בהאי גוונא שהפסיקה בהפסק ג' עונות אחר שתי ראיות ולא אמרינן וסת ארוכה היא ואין מגי' התוספתא שלפנינו שום הכרע בזה ויש שם טעות סופרים. והשאר מבואר דפלוגתא דחזקיה ור' יוחנן בדין כתם שבין שניה לשלישית הוא וכפלוגתייהו התם חזקיה אמר טמא ור' יוחנן אמר טהור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף