מראה הפנים/כלאים/ט/ו

מראה הפנים כלאים ט ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

התוכף תכיפה אחת אינה חיבור. הר"ב כתב אינה חיבור לטומאה ולטהרה וכו' ומפי' הר"ש כתב כן וכן הרמב"ם בפי' המשנה כתב ואם נטמא האחד לא נטמא השני וזהו ענין שאמרו אינו חיבור אבל בחיבורו שם בהלכה כ"ד כתב אינו חיבור ואין זה כלאים ונראה שחזר בו ופי' להמתני' ג"כ בענין זה דהכל על כלאים אמרו וכן פירש"י ז"ל בפ' במה בהמה (ד' נד) אינו חיבור דכתיב צמר ופשתים יחדיו לא אסרה התורה אלא חיבור יפה המתקיים ובדין הוא לפרש כן דאי על ענין טומאה וטהרה קאמר אם כן סיפא דקתני עשה שני ראשיה בצד אחר חיבור ג"כ על ענין טומאה וטהרה ע"כ דמיתפרשא לפי פי' הר"ש וזה קשה דהא אנן תנן בפרק י"ב דפרה הבגד שהוא תפור בכלאים חיבור לטומאה ולא להזייה וזהו מדבריהם דוקא אבל מן התורה אינו חיבור אף לטומאה הואיל ועשוי להתיר הוא והרי כאן במתני' בדבר שהוא מן התורה איירי דומיא דכלאים דשתי תכיפות הוי חיבור בכלאים מן התורה והשתא מי עדיפי שתי תכיפות מכולו תפור בכלאים לענין טומאה וכבר כתב הרמב"ם לכלל הזה בפי"ב מהל' פרה אדומה בהל' ד' הנה למדת שכל מקום שאתה שומע חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה אין זה אלא גזירה מדבריהם ועיי"ש דתוכן דין הנזכר שם נלמד מדברי רבה בפ' במה טומנין (דף מח ע"ב) ומיהת שמעינן דמתני' דפרה בדרבנן איירי ומעתה אין לנו לפרש להמתני' דהכא אלא הכל לענין כלאים לבבא זו וזהו הטעם שחזר בו מפירושו במשנה ובענין שבת מה שנלמד ממתני' דהכא יתבאר במקומו בפ' כלל גדול בהלכה ב' בהגיעי לשם בעזה"י וברוב רחמיו וחסדיו עלי לטובה:

בקשור מיכן ומיכן. הרא"ש ז"ל הביא לזה בהל' כלאי בגדים בפ"ט דנדה וכן פסק הטור בסי' ש' ויש לתמוה דהא קאמר עלה מיליהון דרבנן פליגי ומשמע דסתמא דהש"ס מסיק דלא כותיה דר' יונה ור' יוסה אלא כהני רבנן דפליגי וכרב דהלכתא כותיה וכן הרמב"ם ז"ל כתב לדין הזה שם ולא הזכיר שיקשרן אלא בשני ראשיה לצד א' או בשתי תכיפות בלחוד הוי חיבור לענין כלאים וכמסקנת סתמא דהש"ס. הוא ובנו מהו שיצטרפו בכלאים וכו' א"ר יוסי וההן נו נשוך. והרא"ש ז"ל העתיק וההן בו נשוך וכך היא גירסת הר"ש ז"ל איך שיהיה האי וההן לא מיתפרשא אלא בל' תמיה וכדמסיק בהדיא אין לך אסור אלא נשוך בלבד וא"כ הכוונה דכל כה"ג לא הוי נשוך והטור בסי' ש' פסק כהבעיא לדינא ונהי דענין דהבעיא בלחוד איכא למימר דתפס לחומרא באיסור כלאים אבל מה נעשה בהא דר' יוסי ואם לר' ירמיה הוה מספקא ליה לר' יוסי הוה פשיטא ליה דאין כאן כלאים כלל דזה לא מיקרי נשוך והר"ב בהגהה שם הביא לדעת הטור בפשיטות לאיסור ולכל הפחות היה לו לכתוב בשם י"א דלא מצינו לפוסק אחר דס"ל כספיקא דהבעיא וכן הרמב"ם ז"ל לא הזכיר מזה כלל דהא המסקנא היא אין לך אסור אלא נשוך בלבד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף