מראה הפנים/ביכורים/ג/ו

מראה הפנים ביכורים ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וספר תורה. וכך היא נוסחא שהיתה לפני הרמב"ם כמ"ש בפ"ד מבכורים בהלכה י"ד הבכורים וכו' וקונה בהן ספר תורה ונוסחא זו דווקנית ויש בנוסחות המוטעות כתוב כס"ת ומפרשים אותה בדוחק ואין להאריך:

שאלו את רשב"ג מהו שימכור אדם ספר תורה וכו'. נראה דהך לישנא קמייתא דר' חייא בר ווא אזלא כהאי דגרסינן בבבלי פ' בני העיר ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאצ"ל לו יתר על כן אמר רשב"ג אפי' אין לו מה יאכל ומכר ס"ת או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם ולפיכך קאמר להאי לישנא נמי הכא דשאלין ליה מפני חייו ולא אגיבון משום שמחמיר הוא אפי' אין לו מה יאכל והא דלא השיבם אסיר מפני שבכלל דבריו הוא שאם אינו רואה סימן ברכה בדמיו א"כ מאי אהני ליה שימכור ויאכל אף לזה ואח"כ לא יהיה לו כלום ולהך לישנא בתרא דהשאלה לא היתה אלא על אלו שני דברים איכא למימר נמי דס"ל הכי ומשום ששמעו כבר ממנו לזה דמפני חייו אינו רואה סי' ברכה והלכך לא שאלו לו כלל אלא אם מותר למכור לאחד מאלו שני דברים שהן מצוה רבה והתיר להם וזהו דעת הרמב"ם שכתב בפ"י מהל' ס"ת בהלכה י"ב ואסור לאדם למכור ס"ת אפי' אין לו מה יאכל ואפי' היו לו ספרים רבים ואפי' ישן ליקח בו חדש לעולם אין מוכרין ס"ת אלא לשני דברים בלבד שילמוד תורה בדמיו או שישא אשה בדמיו והוא שלא יהיה לו דבר אחר למכור ובהגהמי"י כתב על זה לא ידעתי מניין לו זה דבירושלמי סוף מסכת בכורים ר' יונה בשם ר' חייא בר ווא שאלו את רשב"ג וכו' עד ר' פנחס ור' יוחנן בשם רשב"ג מוכר אדם ס"ת לישא אשה וללמוד תורה וכל שכן מפני חייו וכן נראה דתלמודא דידן נמי שרי אם אין לו מה יאכל דגריס התם בפ' בני העיר ת"ר לא ימכור אדם ס"ת וכו' משמע דומיא דבתו דליכא איסורא באין לו מה יאכל אבל יש לו מה יאכל איסורא נמי איכא ע"כ שם ויש קצת ראיה לדעת זו דהש"ס הזה סובר כר' יוחנן מדמייתא בתריה להאי ברייתא דשנינו ג"כ בבבלי דנדרים המדיר את בנו לתלמוד תורה וכו' ואם אפי' באיסור נדר החמור הקילו מפני חייו כ"ש באיסור זה שאינו אלא לקיים הס"ת בביתו ואין במכירתו סימן ברכה ומיהו מצינן למימר דלא סמיך הרמב"ם ע"ז דשאני התם דלא התירו לו אלא לשעה ובשאין לו זמן לשאול על נדרו אבל הכא לא התירו לו למכרו לעולם אפי' אין לו מה יאכל וכן משמע נמי מהני תרי לישני דר' חייא בר ווא כדפרישית דלדעת הרמב"ם אתיא כהאי דגרסינן בבבלי ומה שדקדק דומיא דבתו דליכא איסורא באין לו מה יאכל יש לומר דס"ל להרמב"ם דאין ה"נ דאיכא איסורא אף בבתו והכי משמע מהאי דשנינו בפ"ק דקדושין בא וראה כמה קשה עונשין של סוחרי שביעית וכו' לא הגיע לידו עד שמוכר את בתו וכו' ואם זה הוא מחמת הכרחו ולענשו ש"מ מיהת דאסורא איכא דהא קאמר נמי לבסוף לוה בריבית הוא וכו'. ומה שכתב הרמב"ם ואפי' היו לו ספרים רבים זה למד מהברייתא דמייתי הכא המוכר ס"ת של אביו וכו' וכדפרישית דלרבותא קאמר שאפי' יש לו ס"ת אחר מה שמוטל עליו לכתבו אעפ"י שהניח לו אביו כדאמרינן בפ"ב דסנהדרין אפ"ה אין לו למכור ס"ת של אביו דאינו רואה בו סימן ברכה וכדמסיים וכל המקיים ס"ת בתוך ביתו וכלומר אעפ"י שאינו צריך לו מקיים גם להס"ת של אביו עליו הכתוב אומר הון ועושר בביתו ודומיא דאמרינן בפ"ה דכתובות זה הכותב ספרים ומשאילן ללמוד דזה שא"צ לעצמו משאילן לאחרים ללמוד וזהו הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד וכן יהי רצון שנזכה לכך א"ס:

מעשה באדם אחד שהדיר את בנו לתלמוד תורה וכו'. גרסינן להא נמי לקמן בפ"ק דביצה בהלכה א' ושם נבאר בהגיעי למקומו ברחמי ובסיעתא דשמיא:

סליקא לה כלא סדרא דזרעים ואמונות. בעזרת האל יתעלה השוכן בשמי מעונות. כה יזכני לגמור סדר מועד ברחמיו המרובים ובמדותיו רב חסד וחנינות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף