מראה הפנים/בבא בתרא/י/א

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גט פשוט\. מקושר עדיו בשלשה. מסקינן בגמרא דמקושר מדרבנן אתרא דכהנים הוי והוי קפדי טובא וכו' ומשמע דלא היתה התקנה אלא לפי שעה ואחר כך בטלה ומש"ה לא הזכיר הרמב"ם ז"ל כלל מדין המקושר דאין דרכו להביא אלא מה שנהג ועתיד לנהוג ולא מדברים שאינן אלא לפי שעה:

מתניתא אמרה כן עד אחד עברי וכו'. כבר נתבאר בגיטין דלטעם הבבלי הוא מענין אחר משום דחיישינן שמא גונדלית חתמו ויש כמה נ"מ בין טעמא דהאי תלמודא ודהתם להמעיין שם ואין להאריך בשכבר נתבארו מענינים אלו בפ' הזורק ובפ' המגרש וע"ש:

כמה יהו העדים רחוקים מן הכתב. בתוספתא הכי גרסינן הרחיק את העדים מן הכתב שני שיטין פסול פחות מכאן כשר וכמה יהיו עדיו רחוקין וכו' עד ר' דוסתאי בן יהודה אומר מלא חתימת ידי העדים. וכבר פירשו התוס' בדף קס"ט ע"ב דלא לסתור הסיפא לרישא דכתבו דנראה לר"מ ולר"ח דסיפא מן הצד מיירי. ור"ל כמה יהו עדיו רחוקין בהתחלת שטת חתימתן מן הכתב ואם יכולין להניח גליון מן הצד לפני חתימתן וקאמר כדי שיהו נקרים עמו כלומר שלא יניחו גליון כלום לפני חתימתן אלא יתחילו לחתום התחלת השעה תחת הכתב ממש עד שיהו נראים לקרות בשוה עם הכתב וטעמא דחיישינן שמא יכתוב שטר בזה החלק לפני העדים ויחתוך כל השטר מלמעלה ויהיה שטר ועדיו בשטה אחת וכשר. ואין החשש הזה כ"א בשחותמין זה אצל זה אבל לא בזה תחת זה וכדכתב הרא"ש ז"ל בענין פי' הבעיא דהתם. ולפ"ז צריך לפרש הא דרשב"א דה"ק מלא שיטה אחת כלומר דלעולם כשהן אין רחוקין מתחת השטר אלא מקום שיטה אחת כשר ואין חוששין לכלום כשהשטר מסיים בסוף השיטה כדהתם שאין חוששין שמא יכתוב שם שני שיטין בדוחק. ודברי ר' דוסתאי יש לפרש על דרך מלא חתימת ידי עדים דקאמר ר' יסא לקמן:

כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה. התם גרסינן דף קס"א ע"ב אמר ר' יוחנן כל המחקין כולן צריך שיכתוב ודין קיומיהן וכתב הנ"י אמרו בירוש' כל מה שאתה יכול לתלות במחק תלה ומשום הכי נקט הכא מחקין שכולל מחקין וגרדין ולא נקט תלויות משום דבתלויות אין הצורך כ"כ דהתם כי לא מקיים להו כל השטר כשר אלא שאין למדין מאותה תלויה אבל במחקין או גררין שאינו מקיומין כל השטר נפסל דחיישי' שמא היה שם איזה תנאי ותלינן כל מה שאפשר לתלות בו כן כתוב בתוספת וכן דעת הריטב"א ורבו הרא"ה ז"ל עכ"ל. ובאמת דמהכא נראה היפך מסברא וחילוק זה שבין מחקים לתלויות שהרי אמרו בגין דלא מיצר ביניה גט מחקיה וא"כ בחרו במחק יותר מבתלויות. ועוד דאי איתא כדבריו א"כ אמאי לא פסלו הכא כל השטר שהרי ע"כ בשאינו מקוי' המחק מיירי דאל"כ היו למדין ממנו לקיים התנאי ומדקאמר גמרו לעשות קדושין גמורין ש"מ שהשטר בתוקפו הוא והתנאי הוא שבטל מפני שכתוב על המחק ואינו מקוים וזה ודאי ג"כ אין לומר דלעולם דבמקוים המחק מיירי ומש"ה הכשירו השער דליכא למיחש לזיוף מפני שהוא מקוים והתנאי בטל מפני שנמחק וחזרו בהן דא"כ פשיטא דקשה דמה שייך לומר על זה כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה דהרי אין הטעם מפני שאנו תולין במחק אלא מפני שמקוים הוא וע"כ בשאינו מקוים המחק ולפ"ז בהדיא נראה מהכא כדעת הרשב"א ז"ל דאין חילוק בין מחק לבין תליות הביאו הה"מ בפרק ז' ממלוה הל' ח' והוא ז"ל למד מהתוספתא דמפורש בהדיא כל מחק או תלות שהוא שלא בגופו של שטר כשר ותוספתא זו הובאה בהאי תלמודא בפ' המגרש שם. ומה שפי' הש"כ בסי' מ"ד סעיף ה' להתוספתא דמיירי שהוא מוכח מתוך השטר מה הוא ועיקר הרבותא דאפ"ה אם הוא בגופו של השטר פסול. ומשום זה הכריע שם כדעת הי"א והרואה יראה שאין הפי' הזה סובל בהתוספתא שסתמא אמרו שטר שיש בו מחק או תלות וכו' ועוד דהשוו דין המחק להתלות ולפי דעת הי"א והוא הטור יש חילוק בין מחק לתלות בזה כמבואר בדבריו שכתב כדברי הנ"י וסוף סוף קשה עליהם מהתוספתא. ואם הרשב"א ז"ל ראה החילוק שמחלקים מקצת מרבותיו ודחה דבריהם ובתוספתא ובירושלמי מפורש בהדיא כן א"כ מי יכריע עכשיו נגד דעת המחבר וכן נראה שהוא דעת הרמב"ם ז"ל כדכתב הה"מ שהרי כללם בדין אחד:

השיב רבי לקיים דברי ר' חנניה בן גמליאל. כן הגי' הכא וכן הביא הרמב"ן ז"ל בחידושיו וכפי אשר מבואר בפנים ומ"מ נראה דהגי' בפ' הזורק יותר נכונה היא השיב רבי על דברי ר"ח בן גמליאל. וכעין דאמר התם בפרקין דף קס"ד ע"א אלא דהתם השיב עליו שאין זמנו של זה כזמנו של זה והכא מקשה משריר וקיים שלא היו נוהגין לכתוב בפשוט וא"כ אין המקושר נעשה פשוט ומתפרשת הסוגיא יותר כפשטה ובענין התשובה ובענין שדחו להתשובה כמבואר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף