מראה הפנים/בבא בתרא/ב/א

מראה הפנים בבא בתרא ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא יחפור. כיני מתניתא וסד בסיד וכו'. וכן הגי' בהרי"ף ז"ל בסיפא דמתני' או סד בסיד וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ט משכנים ובריש הפרק בדין דרישא אא"כ הרחיק וכו' ויסוד בסיד ואע"ג דבגמרא התם דף י"ט ע"א קאמר דילמא משום דלא דמי האי היזיקא וכו' דיחויא בעלמא הוא וכבר כתבתי בפרק השואל בשם תשובת מהרי"ק מדרכו של הרמב"ם דסומך בכל מקום בכה"ג על פשיטות דהאי תלמודא. ובענין פרושא דמתני' פירשתי לפי דעתו ז"ל כמבואר שם:

כאן וכאן אין סלעים מרתיחין. התוס' במתני' ד"ה סלעים הביאו סוף הסוגיא דפ' במה טומנין בהאי תלמודא דגריס התם בתר ההיא דלעיל שהבאתי בפנים. והא תני אין טומנין בסלעים תיפתר בסלעים של כסף אית תניי תני טומנין בסלעים ואית תניי תני אין טומנין אמר רב חסדא מ"ד טומנין בשל זהב ושל נחשת ומאן דאמר אין טומנין בסלעין של כסף וע"ז כתבו שם הוה מצי לשנויי כאן בסלעים של אבנים כאן בשל כסף אלא ניחא ליה לשנויי כולהו במתכת. ונראה דהאי ש"ס בלאו הכי לא הוה מצי לשנויי התם הא דתני טומנין בסלעים של אבנים דס"ל דאין דרכן של סלעים להטמין בהן וכדאמר רבא התם לקמן בדף י"ט על הא דפריך התם כעין דהכא היינו טעמא דלא קתני סלעים משום דמשתכי לה לקדרה שמעלין חלודה כפי' ר"ח שהביאו התוספות שם דאתיא כדהכא והא דפריך התם אמאי לא תני סלעים במתני' דהתם היינו משום דעכ"פ היה צריך התנא להשמיענו איסורא דאין טומנין למאן דבעי להטמין או שאין לו דבר אחר להטמין בו ומשני דאין להם הבל והשתא האי ברייתא דטומנין ודאי לא ניחא ליה לאוקמי בשל אבנים דאין דרך להטמין בהן דלענין היתירא לא תני אלא במידי דאורחי'. והא דכתבו כאן שינויא אחריתא לפי' רש"י הא' הוא דאתיא שפיר שפי' שם משום דמשתכי שמשברין את הקדירה. ולפי זה מאי שנא של אבנים משל כסף דהן ג"כ משברין את הקדירה ואפ"ה מוקי האי ש"ס מעיקרא להאי ברייתא דאין טומנין דבסלעים כסף מיירי ואע"פ שאין הדרך להטמין בהן כמו בשל אבנים מ"מ האי תנא איסורא קמ"ל אם ירצה א' להטמין בהן ולהכי מקשו התוס' דהשתא הוי מצי לשנויי לאידך רומיא דברייתא כאן בשל אבנים וכו' ולאשמעי' היתירא דומיא דאיסורא למאן דבעי להטמין אלא ניחא ליה וכו' ובמה שכתבתי פירושא דפריך התם מעיקרא למאי דס"ד דסלעים מרתיחין וא"כ היה צריך התנא לאשמועי' איסורא דאין טומנין ואף ע"פ שאין דרך להטמין בהן מתורץ ג"כ הא דהקשה הרמב"ן ז"ל בחידושיו להכריח דגמרא דילן לית ליה האי סברא דקאמר הכא אין סלעים מרתיחין דאי אית ליה הכי מאי קשיא ליה נימא אין הסלעים מרתיחין אלא שהן מלקין ארעיתו של כותל. ובמאי דפירשנו ניחא הכא והתם וכמו שסיימו התוס' בדף י"ט לפי' ר"ת ע"ש. ובמ"ש המהרש"א שם ואין להאריך:

תני בצונם מותר. זה לשון התוספתא לא יטיל אדם מי רגליים בכותלו של חבירו אא"כ הרחיק שלשה טפחים ומאבנים טפח ובצונם זה מותר. פי' זה הטלת מי רגליים הוא דמותר ולאפוקי גומא או שופכין הרבה של מי רגליים אפי' מצונמא צריך להרחיק וכדנלמד מעובדא דרבי יוחנן הכא דשפך מים הטיל הוא דהא נפק מכנישתא קאמר ועלה אמרו ולא ידעין וכו' כדפרישית בפנים וכך הם ממש דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט משכנים דבהלכה ב' כתב מרחיקין וכו' ואת הגומא שמתקבץ בה מימי רגליים מן הכותל ג' טפחים. ובזה לא חילק כלום ולקמן בהלכ' ו' כתב לא ישתין אדם מים וכו' בד"א בכותל לבנים אבל בכותל אבנים ירחיק טפח ואם היו האבנים צחיח סלע משתין בצדו בלא הרחקה. ועיין בטור סי' קנ"ה ובמה שכתב הב"י ולשי' רבינו לדעת הרמב"ם וכו' ע"ש ואינו כן ובפרישה ודרישה האריך בזה הרבה וא"צ כי דברי הרמב"ם הם דברי התוספתא וכן הוא הפי' בברייתא בדף י"ט ע"ב וכדעת הרמ"ה ז"ל ומה דאסיק בתיובתא לרבה בר חנה שם כבר תירצו התוס' ע"ש:

מן השפה הפנימית ולחוץ. כן פסקו הטור והש"ע בסי' קנ"ה שעובי כותל התנור בכלל. ומיהו במ"ש הטור ומפרש בירושלמי משפת הפנימי שעובי כותלי התנור בכלל הג' טפחים. צ"ל דלאו דוקא הוא דהא אשפה קאי אלא דר"ל כשם שעובי השפה בכלל הד' טפחים כך עובי קרקעיתו בכלל הג' דהא מהשפה ד' טפחים הוא ועיין בדיבור דלקמן:

היה עשוי כשובך מהו. מה דפרישית בפנים הוא לפי מה שמצויין בספרים שלפנינו אמתני' דהכא וכל זה דוחק. אבל באמת לא קאי אלא אמתני' דלקמן לא יעמיד אדם תנור וכו' ושם צריך לגרום האי בעיא היה עשוי כשובך שפתחו מן הצד כעין תנורים שלנו אם בעינן על גביו ארבע אמות או דילמא לא קתני במתני' האי שיעורא אלא בתנורים שלהם שפתחן מלמעלה אבל בפתחו מן הצד לא בעינן כולי האי ופשיט ליה מכירה דפתחה מן הצד ובין מלמטה ובין מלמעלה על גבה בטפח ה"נ בתנור שהוא עשוי כן בין מלמטה בין בלמעלה בהרחקת ג' טפחים סגי וכן היא גי' הנ"י ופירושו. והטור בריש סי' קנ"ה הביא דין החילוק בתנורים שלנו כן בשם הרשב"ם וכתב ולא נהירא לא"א ז"ל. ולא מצאתי בפסקי הרא"ש מזה ולא בתשובותיו והב"י לא ציין כלום ובראותי מזה בפרישה ודרישה וכתב שם ג"כ ולא מצאתי לדברי הרא"ש הללו בפסקיו. וראיתי שפירש שם כדרך שפירשתי בפנים לענין זה דאמתניתין דלעיל קאי כמו שהוא בספרים שלפנינו. אלא דבענין הקושיא שהרגשתי דאם כשובך ענינו הוא שהוא שוה מלמעלה כלמטה מהיכי תיתי לומר בזו דגם מלמעלה בהרחקת ג' טפחים סגי אדרבא נאמר בו לחומרא דכיון דקרקעיתו שוה כלמעלה גם מלמטה בעינן ד' טפחים כדמוכח מהמתני' דמן השפה ד' טפחים בעי דעיקר טעם ההרחק מפני חום התנור הוא ולפיכך כתבתי בפנים לתרץ זה במקצת. או כפי' השני שפירשתי. ושם בדרישה אחר שביאר דאמתניתין דלעיל קאי כתב וז"ל ואפשר משום דשובך אינו עשוי בשיפוע אלא למטה ולמעלה שוה וקמבעיא ליה אם טעם המשנה דמן הכלייא שלשה טפחים סגי משום דאין הלהב שולט שם ומן השפה דלהב התנור יוצא שם ד' טפחים בעינן וא"כ נאמר ג"כ בכירה כן שבעינן הרחקה טפי מלמעלה ממלמטה או נאמר שאין חילוק במה שהלהב יוצא כיון שאין הלהב כנגד הכותל ומן הדין לא בעיא הרחקה טפי לממעלה מלמטה אלא כיוו שכל תנור הוא רחב מלמטה ממילא נעשה למעלה הרחקה טפח טפי וכמשמעות לשון המשנה שהן ד' מן השפה דלשון שהן משמע שהוא ממילא כן וא"כ לפ"ז בכירה או בתנור עשוי כשובך שהן שוין למעלה ולמטה הרחקתן ג"כ שיעור אחד להן וקאמר נשמע מן הדא רבי יהודה אומר וכו' וס"ל דמה שאמר ר"י ובכירה טפח לא קאי אהרחקת מעזיבה או תקרה אלא אהרחקה מהכותל ומעלה ומטה דקתני ר"ל למטה סמוך לקרקעיתה ולמעלה בשפתה במקום שהלהב יוצא ופשט מינה לשובך עכ"ל בקיצור ולא ידעתי מאי דוחקי' לפרש דעיקר הבעיא לענין כירה היא ולא משמע הכי בהסוגיא ואם נאמר דמתני' לסימנא בעלמא קאמר א"כ פשוט הוא כמו שפירשתי בפירש הא'. אבל לא נחה דעתינו בעיקר הכוונה דנאמר דמתני' לאו דינא קאמרה דבעינן מן השפה הרחקת ארבע טפחים דוקא. ואם די"ל קצת ראיה מלשון הטור שהבאתי בדיבור דלעיל בכלל הג' טפחים מ"מ האמת דמדינא הוא וכמ"ש לעיל דדברי הטור אשפה דקרקעיתו קאי וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט משכנים הלכה ד' דלדינא קאמר שהן ארבעה משפתו כדי שלא יחם הכותל. וגם בפי' שפי' הדרישה בדברי רבי יודא לא משמע הכי ומה שהביא ראיה לדבריו מדברי התוספתא דכתובה בפ"א דמכילתין מרחיקין את התנור ג"ט מן הכלייה שהן ארבע מן השפה ובכירה טפח הרי לפנינו דקתני שם האי ובכירה טפח אצל דין הרחקת התנור. לא ידעתי מה ראיה היא זו דדברי התוספתא הם דברי מתני' דהכא אלא שמוסיף בברייתא דין הרחקת כירה מן הכותל ומה שייך זה למאי דהביא הש"ס דברי רבי יודא שזה הדין הוא השנוי במשנה דלקמן. וגי' הנ"י ופירושו נוח לנו בשי' הסוגיא אבל לדינא כבר כתב הטור שלא קבל כן מא"א הרא"ש ז"ל וכן נראה מדעת הרמב"ם שלא חילק בזה בהאי דינא שם הל' י"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף