מעלות המדות/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מעלות המדות א

א
מעלת ידיעת האל יתברך ומדת חילול השם

בעבור שמעלת המדה הזאת היא מבחר כל המעלות וכל מי שהגיע אל מעלת המדה הזאת נקל להגיע אחרי כן אל כל שאר מעלות המדות הרוחניות והגופניות מעלה אחר מעלה לפיכך הקדמתי אותה אל כל שאר המעלות הכלולות בספר הזה וכללתי עם מעלת המדה הזאת דברים שהם עיקרים גדולים מיסודות הדת ושרשי האמונה ועליהם התורה עומדת מפני שגם הם מביאין את האדם לידע ולהכיר את בוראו:

בני, בואו ואלמדכם מעלת ידיעת האל יתברך. דעו בני כי תחלה אנו צריכין להאמין ולידע ידיעה ברורה בלי ספק וגימגום שיש אלוה בעולם והוא ברוך בורא הכל והוא ברא את השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם והוא מחיה את כולם ברוב רחמיו וחסדיו. ולא מטובה שקדמו לו בריותיו כי אם בטובו וחסדיו עליהם כענין שנאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. ואומר זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. וכן הוא אומר מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא. ואמרו חכמים ז"ל באגדה עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת מה פעל ה'. כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו. ורוח הקודש אומרת מי הקדימני ואשלם. מי קלס לפני עד שלא נתתי בו נשמה מי מל לפני עד שלא נתתי לו בן זכר. מי עשה לפני ציצית עד שלא נתתי לו טלית. מי עשה לפני מזוזה עד שלא נתתי לו בית מי עשה לפני מעקה עד שלא נתתי לו בית גג. מי עשה לפני סוכה עד שלא נתתי לו חצר. ומי הניח לקט שכחה ופאה עד שלא נתתי לו שדה. מי הפריש לפני תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן. מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה עלי לשלם שכרו. ואמרו עוד מאי דכתיב ואלהים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ שהקדים לי שכר פעולתי עד שלא נבראתי כיצד גן עדן נברא בשלישי ואדם בששי הוי שהקדים לי שכר פעולתי עד שלא נבראתי. ומי לחשך שבגן הוא עסוק שנאמר ויטע אלהים גן בעדן מקדם מהו מקדם שמא אתה סבור קודם לברייתו של עולם אינו כן אלא קודם לברייתו של אדם הראשון, שהקדים עד שלא נברא. וכן הוא אומר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. כלומר שהקדים שכרו של אדם עד שלא תעשה הפעולה. והואיל והקדוש ברוך הוא ברא את השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם כענין שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. א"כ צריכין אנו להאמין שהוא לבדו ברא את העולם בחכמתו וברצונו ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כענין שנאמר אתה ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כולם וצבא השמים לך משתחוים. ואין אלוה אחר זולתו כענין שנאמר אתם עדי נאום ה' ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה ואומר למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני ה' ואין עוד. יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה. וכן הוא אומר כה אמר ה' גואלך ויוצרך מבטן אנכי האל עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאיתי. ואמרו חכמים ז"ל באגדה מאיתי כתיב שלא תאמר מיכאל מותח מכאן וגבריאל מכאן שעדיין לא נבראו המלאכים לכך כתיב מאתי כלומר מי היה שותף עמי במעשה בראשית והלא לא נבראו המלאכים עדיין וכל מי שאינו מודה בדבר זה ואומר שיש אלוה זולתו הרי זה כופר בעיקר וכופר בכל התורה כולה. הרי זה כופר בעיקר שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וכופר בכל התורה כולה שנאמר וכי תשגו ולא תעשו מכל המצות האלה. ואמרו חכמים ז"ל שבעבודת אלילים הכתוב מדבר ששקולה כנגד כל המצות כולן דאמר מר חמורה עבודת אלילים שכל המודה בה כאילו כופר בכל התורה כולה וכל הכופר בעבודת אלילים כאילו מודה בכל התורה כולה. ואמרו עוד מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו מאי לחושבי שמו שאף על פי שחשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה. אבל מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה'. אדם שהרהר לעבוד עבודת אלילים הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר בם למען תפוש את ישראל בלבם. וכ"כ למה מפני שהיא חמורה הרבה ששקולה כנגד כל מצות שבתורה. הלא תראו בני כמה חמורה עבודת אלילים שאפילו אם היה האדם מסוכן ונוטה למות אסור להתרפאות בעבודת אלילים שכך אמרו חכמים בכל איסורין שבתורה מתרפאין חוץ מעבודת אלילים גלוי עריות ושפיכות דמים. עבודת אלילים מנלן? דכתיב ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך וכו'. וכן אנו צריכין להאמין ולעמוד על הודאי כי אלוה זה אשר ברא הכל הוא אחד ושמו אחד כענין שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. והשמיעה הזאת היא קבלת הלב שנכוין בלבנו ונקבל בשכלנו שהקדוש ברוך הוא נמצא תמיד כלומר היה הווה ויהיה היה קודם שנברא העולם והווה תמיד בעוד שהעולם מתקיים ויהיה אחר שישוב העולם לתוהו ובוהו וכתב אלהינו לומר שצריכים לקבל עלינו אלהותו ואחר כך כתב אחד לומר שצריכין אנו להאמין שהוא אחד ומיוחד בכל מין ייחוד ובלא דמיון ושינוי מעשה ובלי שינוי גזרה כי כל גזירותיו נגזרות וידועות וגלויות לפניו ואין נמצא בעולם כאחדותו וכן הזהירנו המקום בתורתו הקדושה לידע ולבחון בשכלנו את ייחוד השם כמה שנאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. וכן הוא אומר אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו והוא ברוך הוא ראשון בלי ראשית וקדמון לא קדמו אחר. כמה שנאמר מעונה אלהי קדם. והוא ברוך הוא אחרון בלי אחרית וסוף שנאמר אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא. ואומר אני ראשון ואני אחרון ואין מבלעדי מושיע. והוא חי וקים לעולמים ונצח נצחים ואין חקר ומספר לשנותיו כענין שנאמר הן אל שגיא ולא נדע ומספר שניו לא יחקר ואומר ואתה הוא ושנותיך לא יתמו.

ועוד צריכין אנו להבין ולידע שאין לבורא יתברך לא גוף ולא גשם ולא תמונה ולא שום דמות כענין שנאמר קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ואומר ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. וכן הוא אומר ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש ואף על פי שמצינו בתורה מקראות רבים כתובים בהם מלות גשמיות אצל הבורא יתברך כענין שנאמר בכל מקום עיני ה' אף ידי יסדה ארץ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כתובים באצבע אלהים. ומקראות רבים כיוצא באלה. לא נכתבו כי אם להבין לבני אדם במה שיוכלו להבין. ועל כיוצא בזה אמרו חכמים ז"ל דברה תורה כלשון בני אדם והכל כינויים ומשלים אצל הבורא ועיקר האמת שהוא בלי גוף ותמונה גשמיות והרבה הזהירנו בתורה להרחיק ממנו מין גשמיות כענין שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד כי לא ראיתם כל תמונה.

ועוד צריכין אנו להאמין בלי ספק כי העולם וכל אשר בו חדשו הבורא ובראו בחכמתו וייעד לו עת וזמן קבוע לקיומו. ואחרי כן יחזירהו לקדמותו לתהו ובהו כמו שאמרו חכמים ז"ל שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב וכו'. ואל ישאכן לבכן שהיה העולם קדמון לא מחודש כאשר יחשבו הסכלים והפתאים והכופרים בתורת משה רבינו עליו השלום הואיל והדבר כן שה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד מלבדו והוא אחד ושמו אח. א"כ חייבין אנו להשתדל להכירו ולידע אותו במה שנוכל להשיגו בדעתינו מצד פעולתו ולא מצד עצמו. כי מצד עצמו אין כל בריה יכולה לידע אותו כענין שנאמר כי לא יראני האדם וחי ואיך יוכל אדם להכיר ולידע מה שלא ראה לעולם לא דמות ולא תמונה שאילו ראה האדם אדם אחר או דבר אחר מקבל הצורה ההיא בשכלו וכשזכרו נראה בעיניו כאילו רואה אותו לפניו וכן הוא אומר החקר אלוה תמצא אם עד תכלי שדי תמצא וכן צונו בתורתו להכירו ולידע אמיתתו כענין שנאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. כלומר דעו אותי אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מבית עבדים. ואם יאמר אדם היאך יכיר וידע האדם את הבורא והוא נעלם מעיני כל חי. הנה לכם עיקר ידיעת הבורא יתברך. תחלה צריך בני להשתדל להבין כח הבורא ותשכלו היאך מנהיג העולם בחכמתו ותחשבו בנפלאותיו והתבוננו בפעולותיו אשר פעל ועשה ומחדש תמיד בכל יום אחרי כן צריך לקבלו עליכם לאלוה ולאדון ולקבל עליכם גזרותיו וחוקותיו ולעשות מצותיו וללכת בדרכיו וזאת היא עיקר ידיעת הבורא יתברך כענין שנאמר אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון. ואמרו חכמים ז"ל וכי אפשר לו לאדם לדבק בשכינה והלא נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא אלא הדבק בדרכיו מה הוא גומל חסדים אף אתה גומל חסדים. מה הוא מבקר חולים אף אתה מבקר חולים. וכן צריך לו לאדם להדבק אחר השכינה בשאר כל המצות וכן מצינו במשה רבינו עליו השלום שבקש מאת הקדוש ברוך הוא שודיעו דרכי מצותיו ואז ידעהו וישיג אמתתו כענין שנאמר הודיעני נא את דרכיך ואדעך כלומר כשאדע דרכי מצותיך אז אדעך ואשיג אמתך וכן מצינו שהודיעו הקדוש ברוך הוא דרכי מצותיו כענין שנאמר יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו. ואין לו לאדם להתפאר ולהתהלל לא בחכמה ולא בגבורה ולא בעושר ולא בנכסים אשר קנה בעולם כי לא לחכמים לחם ולא לגבורים המלחמה ולא לנבונים עושר. אך בידיעת האל ללכת בדרכיו ולקיים מצותיו יתפאר ויתהלל וזה נאה לו כענין שנאמר אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. וכן צוה דוד לשלמה בנו על דרך תוכחה ומוסר לידע ולהכיר את בוראו כענין שנאמר ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין. וכן אמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. ואמר בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה וזוכר את בוראו ויודעו מיד נותן אל לבו שהקדוש ברוך הוא רואה אותו ופורש מן העבירה. מתלא מתלין: גנבא במחתרתא רחמנא קריה זאת היא עיקר ידיעת הבורא יתברך ואמר חכם אחד: לכל מעשה השלמה, והשלמת העולם להזהר מן העבירות וידיעת הבורא רם ונשא ולהאמין בו. לפיכך צריכין אנו להיות זהירין וזריזין על קידוש ה' הנכבד והנורא הזה שאם יאמר גוי לישראל בפני עשרה מישראל אפילו שלא בשעת השמד לעבור על מצוה אחת מכל מצוות האמורות בתורה ואפילו על קלה שבקלות או אפילו לשנות מנהג ידוע ממנהגות היהודים ואם לאו יהרגנו והגוי מתכוין להעבירו על הדת ואין מתכווין להנאת עצמו יהרג ואל יעבור אבל אם נתכוון הגוי להנאת עצמו ואין מתכוין להעבירו על הדת יעבור ואל יהרג שנאמר במצות התורה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ופירשו חכמים זכרונם לברכה וחי בהם ולא שימות בהם אבל בשעת השמד יהרג ואל יעבור אבל אם אמר הגוי לישראל אפילו בינו לבינו בין בשעת השמד בין שלא בשעת השמד לעבוד ע"ז או לבא על אשת איש או להרוג אחד ואם לאו יהרגנו בכלל אלו יהרג ואל יעבור שכך אמרו חכמינו ז"ל כל עבירות שבתורה אם אומרים לו לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ואם נהרג ולא עבר הרי זה קידש את ה' ונקרא עבד האל וחסיד כענין שנאמר נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידך לחייתו ארץ וכן הוא אומר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח ואמרו חכמינו באגדה ז"ל לעתיד לבוא אומר הקב"ה אספו לי [חסידי כורתי בריתי כו' זה] דורו של שמד היאך היו עושין מעמידין ישראל לפני הדיין ואומר לו כפור באלהיך ואומר אינו כופר לעולם מיד מרבין עליו צערים שנאמר ירבו עצבותם ואעפ"כ

אינו שומע וממהרין עוד להוסיף אחר שנאמר אחר מהרו. אמר לו נסך לטעות והוא אומר בל אסיך נסכיהם מדם. אמר לו השבע לצלם ואתה נפנה והוא אומר ובל אשא את שמותם על שפתי. וכל מי שמקדש שם שמים בסתר הקב"ה נותן לו שבח ומפרסמו בגלוי שכך אמרו חכמינו ז"ל יוסף שקידש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה שנאמר עדות ביהוסף שמו. יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא זכה ונקרא כולו שמו של הקב"ה. ואמרו חכמים ז"ל גדול קידוש השם מחלול השם, בחילול השם כתיב לא תלין נבלתו על העץ. ובקדוש השם כתיב עד נתך מים עליהם. מי"ז בניסן עד י"ז במרחשון היו אומות העולם רואים ואמרו תורתן של אלו פלסתר היא כתוב בתורתן לא תלין נבלתו על העץ ואלו תלויין שבעה חדשים. כתוב בתורתן שאין דנים שנים ביום אחד, ואלו 'ויפלו שבעתים יחד'. כתוב בתורתן לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ואלו מתים בעון אבותם. אמרו להן ישראל אבותיהן של אלו המיתו את אלו. אמרו להן וכי מה טיבן של אלו אמרו להן אלו הגרים שנתגיירו בימי יהושע אמרו להן וכי בשביל הגרים האלו עשה הקב"ה לעמו כך ודאי אין אלוה כאלהיכם ואין אומה כאומה זו אין לנו להדבק אלא באומה זו שאלקיה גדול מכל האלוקים שנאמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים מיד נתגיירו מאומות העולם מאה וחמישים אלפים שנאמר ויספר שלמה את כל האנשים הגרים אשר בארץ אחרי הספר אשר ספרם אביו וימצאו מאה וחמישים אלף ושלש מאות וכל כך למה להודיע שבחו של הקב"ה שהוא מקרב את הרחוקים כדי שיתקדש שמו בעולם.

בני, צאו וראו כמה קדוש ה' גדול, מצפרדעים. ומה צפרדעים שלא נצטוו על קדוש ה' כתוב בהן בתנוריך ובמשארתיך, אנו שנצטוינו על קדוש ה' על אחת כמה וכמה. ואמרו חכמים ז"ל קל וחומר זה דנו בעצמם חנניה מישאל ועזריה שלא הטמינו עצמם כששמעו הכרוז ששלח נבוכדנצר שישתחוו לצלם. וכל מי שמקדש שמו של הקב"ה לא בישראל בלבד הוא מקדש שמו אלא אפי' בפני אומות העולם שמו מתקדש שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם שהעמיד נבוכדנצר שנתקדש שם של הקב"ה על ידיהם אפילו בפני אומות שכן כתיב בעניין נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אומייא ולשנייא שלמכון ישגא, מני שים טעם דכל אינש דיימר שלו על אלההון די שדרך מישך ועבד נגו הדמיון יתעבר וגו' וכן מצינו בדניאל שמסר עצמו בקדוש ה' בגוב אריות מה כתיב בעניין דריוש מלכא לכל עממיא אומייא ולשנייא וכו' וכן במרדכי הצדיק שמסר עצמו על קדושת ה' שלא השתחווה להמן מפני שחקק לו ע"ז בלבו. מה עלתה בידו 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'. וכולן נתעלו בפני האומות חנניה מישאל ועזריה כתיב באדין הצלח מלכא נבוכד נצר לשדרך משך ועבד נגו. ובדניאל כתיב ודניאל דנא הצלח במלכות דריוש. ובמרדכי כתיב כי גדול מרדכי בבית המלך ולא עוד אלא אפילו אומות העולם כשהם מקדשים שמו של הקב"ה משלם להם שכרן. שכן מצינו בנבוכד נצר שבשכר ארבע פסיעות שפסע בכבודו של מקום זכה לכל אותה הגדולה. וכן מצינו בעגלון שבשכר שעמד מכסאו בכבודו של מקום זכה ויצא ממנו שלמה דכתיב ביה וישב שלמה על כסא ה' אשריהן בני אדם שנותנין עצמן על קידוש ה' שכל מי שמוסר עצמו על קדושת ה' זוכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות וזכה לישב במחיצתן של עשרה הרוגי מלוכה ועליהם נאמר ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים וגו'. וכל הפורש עצמו מעבירה מכל העברות שבתורה עבור אהבת הבורא או הוא עושה מצוה אחת מכל המצות שבתורה כדי לקיים מצות הבורא וחוקותיו הרי זה קידש את ה' כמו כן כל העובר על מצוה מכל מצות האמרות בתורה מדעתו בלי שום שגגה ושום אונס אלא שעושה ביד רמה במזיד הרי זה חלל את ה' ועל דבר זה נאמר והזהירה תורה כעניין שנאמר ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל. ואמרו חכמים ז"ל ממשמע שנ' ולא תחללו הרי קידוש ה' אמור כשהוא אומר ונתקדשתי בתוך בני ישראל. אמרה תורה מסור את עצמך וקדש את שמי יכול ביחידי ת"ל בתוך בני ישראל במרובין אני ה' מקדשכם מוסיף אני על קדושתכם:

מדת חילול השם

בני, דעו כי קשה הוא חלול השם לפני המקום שאפילו למשה רבינו עליו השלום לא חיסך הכתוב שנאמר יען לא האמנתם בי להקדישני גילה הכתוב שאילמלא חטא זה בלבד היו נכנסים לארץ וכל כך למה מפני שהיה במעמד כל ישראל ולא עוד אלא שמצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודת אלילים ולא ויתר על חילול ה' כענין שנאמר ואתם בית ישראל כה אמר ה' אלהים איש גלוליו לכו עבודו ואחר אם אינכם שומעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם:

בני, צאו וראו כמה קשה חילול ה' שכך אמרו חכמים ז"ל באגדה כביכול הקדוש ברוך הוא לא הזכיר שמו עד שאמר שתי תיבות שנאמר בראשית ברא אלהים וכן אמרו משה רבינו עליו השלום לא הזכיר את ה' עד שאמר עשרים ואחת תיבות שנאמר האזינו השמים ואדברה עד כי שם ה' אקרא. ואפילו להזכיר שם שמים לבטלה אסור. שכך אמרו חכמים ז"ל השומע אזכרה מפי חברו היה צריך לרחקו ואם לא רחקו הוא עצמו מרוחק שכל מקום שהזכרת ה' מצויה שם עניות מצויה. ובכל מקום שאין הזכרת השם מצויה לבטלה זוכה להתעדן מזיו שכינה לעולם הבא שכך אמרו חכמים ז"ל מאי דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה מרפא בכנפיה. אלו בני אדם שיראים להזכיר שם שמים לבטלה שהקדוש ברוך הוא מזריח להם שמש צדקה לעולם הבא ולא עוד אלא שמתעדנין בה שנאמר ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק ורשעים נידונין בה שנאמר הנה יום בא בוער כתנור ואפילו כשאדם מתכוין לברך שמו של הקדוש ברוך הוא צריך להזהר שלא יוציא מפיו ברכה שאינה צריכה שכן אמרו חכמים ז"ל כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא ואפילו כשהוא צריך להזכיר שם שמים על דבר מצוה לא יהא פותח בהשם תחלה שמא לא יעלה בפיו לגמור דבורו עד שבא לדברים אחרים ונמצא מוציא שם שמים לבטלה שכך אמרו חכמים ז"ל מנין שלא יאמר אדם לה' מנחה לה' שלמים לה' עולה לה' תודה ת"ל קרבן לה':

בני, צאו וראו כמה קשה חילול ה' אוי לו למי שחילל שם שמים שכך אמרו חכמים ז"ל כל מי שיש בידו חילול ה' אין לו כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכיפורים לכפר ולא ביסורין למרק, אלא כולם תולין ומיתה ממרקת הכפרה. שנאמר ונגלה באוזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. ועוד אמרו חכמים ז"ל אין מקיפין לחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד ופירושו שאין עושין לו כחנוני המקיף כלומר שאין ממתינין לו מן השמים לפרוע ממנו אלא שנפרעין ממנו מיד אי נמי שאם היה מחצה זכאי ומחצה חייב ונמצא בין עוונות שלו חלול השם אותו העון מכרעת החובות ומתחייב בדין. ועוד אמרו כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ה'. אבל על שאר עבירות שבתורה אין נפרעין על שוגג כמזיד. תדע שבכל החטאות כתיב ונפש כי תחטא בשגגה ונפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה ואלו גבי שמיעת קול אלה ושבועה וגזילות בכל הפרשה כולה לא נאמר שם שגגה לפי שנפרעין ממנו בין שוגג בין במזיד .מה הוא חילול ה'? אדם גדול בתורה ובמצות ויודע ביראת ה' ופרישות שעושה דבר שלא כהוגן ושאר האנשים לומדין ממנו ונמצא שם שמים מתחלל על ידו וכן אם יאמרו על אדם גדול בתורה הבורא ימחול לו לפלוני שכך וכך עשה וכן תלמיד חכם שאין משאו ומתנו יפה עם הבריות והוא בעל ריב וקטטה והולך בקומה זקופה ומרבה סעודה אצל עמי הארץ הרי אלו כולן בכלל חילול השם שכך אמרו חז"ל כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכ"מ סוף מחריב את ביתו ומאלמן את אשתו ומייתם את בניו ותלמודו משתכח ומחלוקות רבות באים עליו ודבריו אינם נשמעים ומחלל שם שמים ושם רבו וגורם רע לבניו ולבן בנו עד סוף כל הדורות וכן אמרו חכמים ז"ל באגדה כל תלמיד חכם שנתחלל בו שם שמים אין מספיקין בידו לשוב שנאמר אח נפשע מקרית עוז ומדינים כבריח ארמון ומה תלמוד לומר ומדינים כבריח ארמון אלא שהמדינים באין וסוגרין עליו כבריח ארמון וכן הוא אומר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן מתחלה ונתעוות ואיזה זה תלמיד חכם הפורש מן התורה. וכל תלמיד חכם שפורש מן התורה עליו הכתוב אומר כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו ואמרו חכמים ז"ל כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי השכינה שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי אבל אם אינו יכול לכוף את יצרו טוב שיעבור בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא אוי לו למי שמקלקל את דרכיו ומעקש את אורחותיו ומגנה את מעשיו מפני שמחלל שם שמים בפני הבריות אוי למי שפוסל את זרעו ופוגם את משפחתו וגורם לו גנאי ולדורותיו עד סוף כל הדורות ולא לדורות הבאים אחריו גורם גנאי אלא אפילו לדורות של אחרים שלפניו שנאמר נוצר תורה בן מבין, ורועה זוללים יכלים אביו. ואמרו חכמים ז"ל האי מאן דסני שומעניה וכו'. ואמר עוד כמאן קרינן לרשיעי' בן צדיקא רשיעא [בר רשיעא כמאן] כי האי תנא לפיכך צריך לו לאדם לקדש את שמו ועצמו במעשיו הנאים ובמפעליו ההגונים ולכוין את כל מעשיו לשם שמים כדי שיתקדש שם שמים ותורתו על ידו וימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. שאם היה תלמיד חכם ונוהג שלא כשורה הרי זה מחלל את ה' שמבזה את תורתו ומה הבריות אומרים ראו פלוני שלמד תורה כמה מגונים מעשיו כמה מקולקלים דרכיו נוח לו שלא למד תורה אבל בזמן שתלמידי חכמים נוהגים כשורה הרי מקדש את השם ומכבד את התורה מה הבריות אומרים עליו אשרי אדם שלמד תורה ראו מעשיו ההגונים וכמה מתוקנים דרכיו ואף הקדוש ברוך הוא מתפאר בו שנאמר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר לכן בני הזהרו בכם שלא יתחלל שם שמים על ידיכם בין במשא ומתן בין בדברים בעלמא בין עם ישראל בין עם האומות במקום שיוכל להיות שום חלול ה' וגם בעובד אלילים אסרו חכמים ז"ל לבא עליו בעקיפין מפני חילול ה' וצריכין אנו לידע על האמת והנכון כי תורת משה רבינו עליו השלום היא אמת ומצותיה אמת וכולה היא מפי הגבורה בלי מגרעת ותוספת ולא אמרה משה רבינו מדעתו. היא אמת כמה שנאמר צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. ואומר תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה וכן הוא אומר כל אמרת אלוה צרופה ומצותיה אמת כענין שנאמר משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. ואומר מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו. וכולה היא מפי הגבורה ולא אמרה משה רבינו מדעתו כענין שנאמר ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי והקדוש ברוך הוא בעצמו העיד עליו על ידי נביאיו כמו שהתורה היתה מפיו כענין שנאמר זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים. וכל האומר אין תורה מן השמים אלא שאמר משה רבינו מדעתו עליו הכתוב אומר כי דבר ה' בזה ואת מצותיו הפר ואמרו חכמים ז"ל שאפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה מדקדוק זה מקל וחומר זה מגזירה שוה זו הרי הוא בכלל כי דבר ה' בזה וכן ישראל שאין מאמין בתורה שבעל פה והוא התלמוד שהוא פירוש על המצות שבתורה ואומר שלא נאמר למשה רבינו מפי הגבורה הרי הוא בכלל כי דבר ה' בזה והוא הנקרא אפיקורוס. והתורה הזו הקדושה עומדת לעולם ולעולמי עולמים. כענין שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. ואומר הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת ואומר חוקת עולם לדורותיכם וכן הוא אומר סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר וכל מי שאומר שכל מצות התורה אינן נוהגין לעולם ולדורי דורות הרי זה נקרא כופר בכל התורה. וכן צריכין אנו לידע ידיעה גמורה שאין להוסיף על התורה ואין לגרוע ממנה אפילו אות אחת כענין שנאמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם היום לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו ואמרו חכמים ז"ל אלה החקים והמשפטים והתורות שאין נביא רשאי לחדש בה דבר מעתה ועוד אמרו מ"ח נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל לא פחתו ולא הותירו להן לישראל על מה שכתוב בתורה אפילו אות אחת חוץ ממקרא מגילה כלומר שחכמים שבאותו הדור חייבו והתקינו לקרות ביום ובלילה כשאר התורה שכתוב בה והגית בו יומם ולילה. חייבין אנו להגות וללמד בתורת האל יומם ולילה בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה כי ממנה תוצאות חיים ובידיעתה ועשיית מצותיה נדע ונכיר את בוראנו ונצליח בכל ענינינו ונירש שני משיח ונזכה לחיי העולם הבא. כעניין שנאמר ויצינו ה' לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו כל הימים לחיותנו כיום הזה ואומר וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלהינו כאשר תשמור לעשות כל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל. ואמרו חכמים ז"ל שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי. כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן אל כל מי שירצה יבוא ויטול שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. ועוד אמרו גדולה תורה מן הכהונה ומן המלכות (של ישראל) ועוד אמרו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. שנאמר יקרה היא מפנינים יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים:

בני, בואו וראו כמה גדול תלמוד תורה שכך אמרו חכמים ז"ל גדול תלמוד תורה שהתלמוד קודם למעשה. מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ועוד אמרו אין תחלת דינו של אדם נידון לעתיד לבוא אלא על ביטול תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון. כלומר מי שפוטר עצמו מדברי תורה שנמשלת למים בענין שנאמר הוי כל צמא לכו למים ואינו עוסק בם הוא תחלת דינו לעתיד לבא שתחלה אומר לו למה לא עסקת בתורה וכשם שדינו קודם למעשה כך שכרו קודם למעשה שנאמר ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו. בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו הללויה. ועוד יש לנו להאמין אמונה ברורה שמשה רבנו עליו השלום היה נביא אמת לה' וכל נבואותיו ודבריו קבל מאת הבורא והוא היה רבן של נביאים ואשר קדמו לפניו ואשר קמו אחריו שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם. העיד עליו כענין שנאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים. וכן כל הנביאים שנתנבאו אחריו הם אמת ונבואתם אמת וכולם קבלו מאת הבורא. ועדותם ידוע בתורה ובנביאים ובכתובים וכל מי שאינו מודה בדבר זה הרי זה כופר בכל התורה כולם בכתב ועל פה. ודעו בני כי הבורא יתברך יודע ורואה כל מעשה בני אדם בסתריהם ונגליהם ומבין את כל מחשבותם אם טוב ואם רע כענין שנאמר ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלהים. ואומר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. וכן הוא אומר בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים. לפיכך צריכים אנו להודות עכ"פ שכל מי שהולך בדרכי ה' ומקיים מצות התורה יקבל שכר וגמול טוב מאת הבורא. ופעמים אוכל הפירות בעולם הזה שכך אמרו ז"ל זכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנאמר אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו ועיקר הקרן והגמול הטוב שמור לו לעולם הבא כענין שנאמר בשלוח הקן שהיא ממצות קלות שבתורה שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים ואמרו חכמים למען ייטב לך לעולם שכולו טוב. והארכת ימים לעולם שכולו ארוך והוא חיי העולם הבא. וכן מצינו שאוכל פירות בעולם הזה כענין שנאמר והיה אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעניו תעשה האזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. ואם בחוקותי תלכו ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם. והשיג לכם דיש את בציר וכן הרבה בתורה. וכל מי שאינו הולך בדרכי ה' ומבטל מצות התורה ביד רמה במזיד ועובר עליהם בידוע שהקדוש ברוך הוא נפרע ממנו לפעמים בחייו כפי העברות שעשה וענייניו ועונשיו במיני חולאים ויסורים ונגעים משונים ובחרב וברעב ובדבר ובכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם כענין שנאמר ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה ואם בחקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצות ה' להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת ועיקר עונשו אחרי מותו שהקדוש ברוך הוא מאבד ומכרית את נפשו מן העולם הבא כענין שנאמר בעובר על המצות הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. ואמרו חכמים ז"ל הכרת לעולם הזה תכרת לעולם הבא. ואומר הנפש החוטאת היא תמות. השם יזכנו להיות מן הנכתבים לעולם הבא.

ועוד יש לנו להאמין בלי ספק כי עתיד הקדוש ברוך הוא לשלוח גואל לגאלנו ולקבצנו מכל נפוצותינו ולהושיבנו על אדמתנו והיא הנקראת ארץ ישראל ויבוא בזמן שייעד לו הבורא יתברך והוא היודע ואין אתנו יודע עד מה יהיה הזמן ואין לנו לסמוך על שום חשבון שבודים בני אדם מלבם שכך אמרו חז"ל תיפח רוחן של חושבי קיצין אלא נבטח ברחמי שדי ונשען עליו ועל דברי נביאנו כענין שנאמר אם יתמהמה חכה כי בא יבוא ולא יאחר. והגואל הזה הוא נקרא מלך המשיח שכן כתוב בתורה ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה. ואומר אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך. והקבוץ הזה הוא צריך להיות על ידי מאסף ומקבץ והוא המלך המשיח כענין שנאמר וישבו עליה המה ובניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם ומלך המשיח הזה יהיה בן אדם מזרע דוד שנאמר ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה. ואומר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'. וכן הוא אומר ואני אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני ה' דברתי ומקראות רבות במקרא יעידו על זה ובביאת מלך המשיח הזה תשב לירושלים כענין שנאמר עורי עורי לבשי עוזך בגדי תפארתך ירושלים ואומר והיתה ירושלים קדש ואומר ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור וכן אמר דוד עליו השלום כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה. ובימי מלך המשיח הזה יהיה שלום בכל העולם כולו אחר מלחמת גוג ומגוג. ולא יצטרכו בני אדם לכלי זיין כעניין שנאמר וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. ואף החיות והבהמות יהיו בשלום זה עם זה ולא יזיקו זה לזה ואף לאנשים כמו כן לא יזיקו כענין שנאמר וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חיות השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתם לבטח. ואומר ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורות צפעוני גמול ידו הדה וכן הוא אומר לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וכן הוא אומר והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ועוד אנו צריכין להאמין באמת שיחיו המתים בזמן שיעד הקדוש ברוך הוא להחיותם כענין שנאמר על ידי יחזקאל היתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' וכל אותה הפרשה ואומר יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר ואומר אל תראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם ה'. וכן הוא אומר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו ואמרו חכמים ז"ל מנין לתחיית המתים מן התורה שנאמר ונתת ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן. וכי אהרן הכהן קיים שנותנין לו תרומה והא לא נתחייבו מעשר אלא לאחר כניסתם לארץ. אלא מכאן לתחיית המתים מן התורה. וכן הוא אומר והקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען לכם לא נאמר אלא להם מכאן לתחיית המתים מן התורה. וכן הוא אומר אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה הללוך לא נאמר אלא יהללוך לעתיד לבא מכאן לתחיית המתים מן התורה וכל מי מישראל שאינו מודה בדבר זה כאלו כופר בכל התורה ואין לו חלק לעולם הבא. שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה ומי שכופר בתחיית המתים לא יהיה לו חלק בתחיית המתים וכל שאר ישראל המודים בתחיית המתים יזכו ויחיו ויש להן חלק לעולם הבא כענין שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. לכן בני שימו לבבכם ונפשכם לידיעת הבורא ותודו ותאמינו בכל אלו הדברים אשר כתבתי במעלת המדה הזאת מפני שכלם גופי תורה ושרשי האמונה וכולם מביאין את האדם לידע ולהכיר את בוראו יתברך. והאלהים יפתח לנו דרך ידיעתו ויורנו דרכיו ונלכה באורחותיו למען רחמיו הרבים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף