12,989
עריכות
אין תקציר עריכה
(עיצוב קל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
שוב ראיתי למהריב"ל בתשו' סי' כ"ו ח"ד שהיה סבור לומר דכשאומר שהוא מצווה מ"מ בפי' שאפי' אמר מהיום לבסוף המתנה קיימת. אלא שלבסוף כתב דכיון שאמר מהיום לבסוף המתנה בטלה יע"ש וכפי' של החכם מהריב"ם דפליג הרב דעת סד"ר ממהריב"ל ודבר ברור הוא כמ"ש שגם בעל סד"ר לא בא לשלול אלא לאפוקי מהנך סברות שכתבו מהרי"קא ומהריב"ל לפום ריהטא. | שוב ראיתי למהריב"ל בתשו' סי' כ"ו ח"ד שהיה סבור לומר דכשאומר שהוא מצווה מ"מ בפי' שאפי' אמר מהיום לבסוף המתנה קיימת. אלא שלבסוף כתב דכיון שאמר מהיום לבסוף המתנה בטלה יע"ש וכפי' של החכם מהריב"ם דפליג הרב דעת סד"ר ממהריב"ל ודבר ברור הוא כמ"ש שגם בעל סד"ר לא בא לשלול אלא לאפוקי מהנך סברות שכתבו מהרי"קא ומהריב"ל לפום ריהטא. | ||
ובאמת אעיקרא דדינא פירכא שאני רואה חילוק זה הלכתא בלא טעמא דמה טעם ומה סברא יש לחלק בזה. וכן נראה ממ"ש הב"י בסי' מ"ב בשם הגמ' הובאו דבריו שם בש"ע וז"ל שם בב"י הא דהכל הולך אחר התחתון דווקא בשאי אפ' לקיים את שניהם אבל אם אפשר לקיים את שניהם מקיימים אותם עכ"ל. פי' דאע"ג שהאחד מפורש והא' סתום אומרי' ילמד סתום מן המפורש הרי דלא מפליג אלא בין אפשר לשא"א משמע דכל שאי אפשר לקיים את שניהם לעולם הולכין אחר התחתון ולא מפליגינן אם זה בפי' גמור באר היטב וזה אינו מפו' כ"כ דמה בכך כיון שעכ"פ הם סותרין זא"ז ואם אי' דמפליגנן בהכי א"כ ליפלוג ולתני בדידה בדלא אפשר לקיים את שניהם דאם זה מפורש יותר מחבירו אין הולכין אלא אחר המפו' יותר לישמועי' רבותא טפי דאפ"ה אין הולכין אחר התחתון אלא נראה ברור דהדברים כפשטן דכל שא"א לקיים את שניהם הולכין אחר התחתון ואין טעם כלל לחלק ביניהם ובגדולה מזו נחלקו הסמ"ע בס"ך וש"ך בס"ק ט' דאי אי אפשר לקיים את שניהם אם לא מדוחק דלפי אותה גירסא שנזדמנה לסמ"ע מקיימי' אותם אפי' מדוחק כי היכי דלא נימא שחזר בו תכ"ד ע"ש. ולגירסת הש"ך אם אי אפשר לקיימם אם לא מדוחק אין מקיימים אותם ומש' אפי' אם א' מפורש דיינינן בהו הכל הולך אחר התחתון. | ובאמת אעיקרא דדינא פירכא שאני רואה חילוק זה הלכתא בלא טעמא דמה טעם ומה סברא יש לחלק בזה. וכן נראה ממ"ש הב"י בסי' מ"ב בשם הגמ' הובאו דבריו שם בש"ע וז"ל שם בב"י הא דהכל הולך אחר התחתון דווקא בשאי אפ' לקיים את שניהם אבל אם אפשר לקיים את שניהם מקיימים אותם עכ"ל. פי' דאע"ג שהאחד מפורש והא' סתום אומרי' ילמד סתום מן המפורש הרי דלא מפליג אלא בין אפשר לשא"א משמע דכל שאי אפשר לקיים את שניהם לעולם הולכין אחר התחתון ולא מפליגינן אם זה בפי' גמור באר היטב וזה אינו מפו' כ"כ דמה בכך כיון שעכ"פ הם סותרין זא"ז ואם אי' דמפליגנן בהכי א"כ ליפלוג ולתני בדידה בדלא אפשר לקיים את שניהם דאם זה מפורש יותר מחבירו אין הולכין אלא אחר המפו' יותר לישמועי' רבותא טפי דאפ"ה אין הולכין אחר התחתון אלא נראה ברור דהדברים כפשטן דכל שא"א לקיים את שניהם הולכין אחר התחתון ואין טעם כלל לחלק ביניהם ובגדולה מזו נחלקו הסמ"ע בס"ך וש"ך בס"ק ט' דאי אי אפשר לקיים את שניהם אם לא מדוחק דלפי אותה גירסא שנזדמנה לסמ"ע מקיימי' אותם אפי' מדוחק כי היכי דלא נימא שחזר בו תכ"ד ע"ש. ולגירסת הש"ך אם אי אפשר לקיימם אם לא מדוחק אין מקיימים אותם ומש' אפי' אם א' מפורש דיינינן בהו הכל הולך אחר התחתון. | ||