משך חכמה/הפטרות/זכור: הבדלים בין גרסאות בדף

כאן מקומו
(הפניה)
 
(כאן מקומו)
 
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[משך חכמה/הפטרות/פרשת זכור]]
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{הועלה אוטומטית}}
 
<big>{{מרכז|'''הפטרת זכור'''}}
</big>
 
'''ממיטב ''' הבקר והצאן לזבוח לד' אלקיך. פירוש שלא חיישינן לרביעה, דכיון דהם ממיטב, והנרבעת נכחשת בבשר, עיין פרק אין מעמידין. ולכן אמרו גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לד' דאם איתא דאקציה או דפלח לא היה נותן אותו. ובטול מצרים לעו"ג שלהם היה מועיל דלא הוי בגדר לא פלח דהא נשתייר בעל צפון כדי להטעותם ודו"ק.
 
'''ויאמר ''' אליו שמואל קרע ד' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך וגם נצח ישראל לא ישקר וכו'. הענין דלטובה שאמר מתחילה רעה חוזר לטובה, ולרעה אינו חוזר מן הטובה שאמר תחלה. וגם בנגמר גזר דין אמרו בגמרא דביחיד אינו חוזר ובציבור חוזר, עיין רה"ש, והקשה הטורי אבן הא בחזקיה נגמר הדין ואפ"ה חזר, ותירץ דמלך כפרתו כצבור לא בשעירה ואף לאחר גמר דין חוזר, לכן אמר שמואל לשאול, חדא קרע ד' ממלכות ישראל מעליך היום וא"כ אין שוב לך דין מלך, וביחיד אינו חוזר אחר גמר דין, ועוד ונתנה לרעך הטוב ממך וא"כ לגבי דידיה טובה ושוב אינו חוזר אף קודם גמ"ד ומעתה ונצח ישראל לא ישקר ולא ינחם ודו"ק.
 
'''ובזה ''' מבואר מה דאמר הגמרא סוף נזיר, שנאמר איך אלך ושמע שאול והרגני שכבר היה עליו מורא בשר ודם, פירוש דבשלמא במלך מצוה שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, אבל הכא כבר הוסר מאתו המלוכה וכמו שאמר שאול ולא המלך שאול, ואפ"ה נתירא, ופשוט.
 
 
 
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}