שו"ת באר מים חיים/א: הבדלים בין גרסאות בדף

שאלה אשת ראובן ובנה ממנו, נפל עליהם הבית ואין ידוע איזה מהם מת תחילה. ואיכא לספוקי אם מעמידין הנכסים בחזקת הבעל או דילמא בחזקת יורשי האשה וכההיא דנפל הבית עליו ועל אימו כדאיתא בח"מ סי' ר"פ דאע"ג דירושת הבן קודמת לאביה או לאחיה משום דהוחזקה נחלה לאותו שבט כדמפרש התם פרק מי שמת, והכא נמי נימא הכא בחזקת יורשי אשה, או דילמא שאני התם דאין ליורש הבן זכות מבורר בנכסים משא"כ הכא דיש לבעל ודאי זכות בנכסים הללו שעכ"פ יטול החצי בנכסים ונעשה הוא ודאי יורש ויורשי האשה ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי. וכמ"ש רשב"ם בפ' מי שמת דף קנח בד"ה אלו ואלו מודים שיחלוקו וכו', אבל אם יש לו עוד בן כגון שיש לה שני בנים לרחל מיוסף מיעקב ובנימין מאיש אחר שהוא אחי יוס' מאמו, וראובן בן יעקב מלאה אומר רחל מתה תחי' וכו' אומר אני שאין לראובן כלום משום דהוי בנימין יורשו ודאי במקצת וראובן ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי כו'.  

תו איכא לספוקי לפום מאי דמשמע דס"ל להרי"ף והרא"ש דירושת הבעל דאו' שבפרק יש נוחלין הביאו בהלכות ההיא דרע"ק דלשארו דירושת הבעל דאו' אלמא דהכי ס"ד להלכה וכן ביאר הרא"ש ז"ל בתשובה כלל נה סוף דין יו"ד עי"ש. וכן היא דעת הרשב"א והראב"ד בהשגות פרק א מה' נחלות. וכיון דירושת הבעל דאו' וירושת יורשי האשה אינה אלא מפני תקנה לא אתי ספיקא דתקנתא ומפיק מודאי ירושה דאורייתא, או דילמא לא. ואת"ל דלא אתי ספק דתקנתא ומוציא וכו' הכא שאני כיון דכל שטרי כתובות מקבלים בקנין וש"ח כל עניני התקנה הרי היא כדין גמור, שהרי בעודה ארוסה יכול להתנות שלא יורשנה או דילמא דאדעת' דדין התקנה הוא דגמרו ומקנו בקנין ושבועה. א"נ ירושת הבעל גופא אלא מדרב' וכמ"ש הרמב"ם פרק א מה' נחלות ובפרק יב מהל' אישות דין ג' ודין ט':