תוספות רי"ד/נזיר/כ/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''במערבא אמרי אין הכחשה במונה'''  פי׳ אע״פ שאמר האחד עד השתים נזר ולא יותר אין זו הכחשה כיון שבדרך מנין הי׳ נודר שיש לומר מפני שזה לא שמע אלא עד השתים מפני זה אמר ולא יותר ולעולם זה שאומר שעד החמש נדר אינו מוכחש בדבר זה שאין אומרים למי שלא שמע יבא ויעיד אלא למי ששמע כך בעיני פתרון שיטה זו:

'''יתיב ריש לקיש קמיה דר׳ יהודא נשיאה ויתיב וקאמר והיא שהתפיסה כולן בתכ״ד וכמה כדי דיבור כדי שאילת תלמיד לרב'''  פי׳ האי תכ״ד דקאמר ריש לקיש הכי משמע בתוך כדי דיבורו של ראשון מדלא קאמר והוא שהתפיסו בתכ״ד של חבירו ודייק האי סברא ריש לקיש ממתני׳ דקסבר דוקא קאמר ואני ואני תרי ותו לא א״כ בעי׳ בתכ״ד של ראשון וגם ס״ל לריש לקיש נמי דתכ״ד לא הוי אלא תרי מילי ותו לא והאי דקאמר כדי שאילת תלמיד לרב משום דתניא בברייתא הכי וכיון דמתני׳ לא תנא אלא תרי ואני ס״ל לריש לקיש דליכא שינוי בין שאילת תלמיד לרב לשאילת רב לתלמיד ותרווייהו תרי מילי נינהו:

'''וא״ל ר׳ יהודא תוב לא שבקת רווחא לתלמידא'''  פי׳ לפי דבריך שאתה סבור דמתני׳ דוקא קאתי תרי ואני א״כ אין ריוח לתלמיד בשאילת שלום לרבו לכך שואל התלמיד בשלום רבו כמו שהרב שואל בשלום תלמידו וזה לא יתכן שהרב אומר לו שלום עליך והתלמיד אומר לרבו שלום עליך ר׳ ושאלת תלמיד לרב דתניא בברייתא תלת מילי הוו ואי תנא הו״ל למיתני תלתא ואני אלא מדלא תני תלתא ש״מ לאו בכדי דיבורו של ראשון ס״ל אלא כל אחד בכדי דיבורו של חבירו ואפילו הן אלף יכולין להתפיס זה לזה: