אילת השחר/בבא קמא/לט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

פתיחת קיצורים
(לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי)
 
(פתיחת קיצורים)
 
שורה 2: שורה 2:
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף ל"ט ע"ב'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף ל"ט ע"ב'''}}}}


'''וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי.''' יש לעי' דלהמבואר בתוס' הא דלא נזקקין כאן כשהם קטנים הוא מפני שאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין, דאילו צררי ושובר לא שייך הכא, ומבואר דבשטר מקויים לא שייך הטעם משום דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד, וכן אם גבו עדות בחיי אביהם ולא הספיקו לגבות עד שמת יפרעו מן היתומים היכא דלא הי' חשש צררי או שובר, א"כ למה לא נגבה כאן מהם כעת דהא קיבלנו עדות לגבי לגבות מהאפוטרופוס, ומסתבר דאח"כ כשהאפוטרופוס ירצה לגבות מהיתומים כשיגדלו לא נצטרך עוד פעם לשמוע ולקבל עדות על הנזק, דסגי במה שיוכיח האפוטרופוס ששילם כפי מה שפסקו ב"ד דחייב לשלם בעד הנזק, א"כ למה לא יוכל תיכף האפוטרופוס לגבות מהם, דהא אין כאן חשש צררי ושובר, וגם אין שייך כאן אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין, דהא כבר קיבלנו עדות מספיקה שמכח זה אח"כ כשיגדלו יגבו מהם, הרי דקבלת עדות שקיבלנו כדי לגבות מהאפוטרופוס סגי כדי לגבות מהם, וא"כ למה לא יגבה האפוטרופוס תיכף מהם.
'''וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי.''' יש לעיין דלהמבואר בתוס' הא דלא נזקקין כאן כשהם קטנים הוא מפני שאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין, דאילו צררי ושובר לא שייך הכא, ומבואר דבשטר מקויים לא שייך הטעם משום דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד, וכן אם גבו עדות בחיי אביהם ולא הספיקו לגבות עד שמת יפרעו מן היתומים היכא דלא היה חשש צררי או שובר, אם כן למה לא נגבה כאן מהם כעת דהא קיבלנו עדות לגבי לגבות מהאפוטרופוס, ומסתבר דאח"כ כשהאפוטרופוס ירצה לגבות מהיתומים כשיגדלו לא נצטרך עוד פעם לשמוע ולקבל עדות על הנזק, דסגי במה שיוכיח האפוטרופוס ששילם כפי מה שפסקו ב"ד דחייב לשלם בעד הנזק, א"כ למה לא יוכל תיכף האפוטרופוס לגבות מהם, דהא אין כאן חשש צררי ושובר, וגם אין שייך כאן אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין, דהא כבר קיבלנו עדות מספיקה שמכח זה אח"כ כשיגדלו יגבו מהם, הרי דקבלת עדות שקיבלנו כדי לגבות מהאפוטרופוס סגי כדי לגבות מהם, וא"כ למה לא יגבה האפוטרופוס תיכף מהם.




'''שם.''' וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי. יש לעי' אם גובין מבינונית ככל בע"ח, או דילמא כיון דמעיקר הדין חיוב מזיק הוא על היתומים הו"ל כאילו כעת גובין מהם הניזק, דאע"פ שגבה הניזק מהאפוטרופוס קודם, מ"מ כעת כאילו האפוטרופוס הוא במקום הניזק לגבות כדין חיוב נזקין, ואע"ג דאין נפרעין מנכסי יתומים אלא מזיבורית כמבואר בפ"ה דגיטין, מ"מ הא כאן אם הניזק הי' גובה מהיתומים הי' גובה מעידית כמבואר לר' יוחנן דגובין מעליית יתומים, וע"כ משום דכאן היתומים עצמם נתחייבו ולא מכח שיעבוד אביהם. ואם כן גם לריב"ח לכי גדלי גובה האפוטרופוס מעליית יתומים, עוד אפשר דמשום ממנעי תקנו שיגבה מעדית דיתומים, או דגובה כדין בע"ח מבינונית. <small>(מהדו"ק)</small>
'''שם.''' וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי. יש לעי' אם גובין מבינונית ככל בע"ח, או דילמא כיון דמעיקר הדין חיוב מזיק הוא על היתומים הו"ל כאילו כעת גובין מהם הניזק, דאע"פ שגבה הניזק מהאפוטרופוס קודם, מ"מ כעת כאילו האפוטרופוס הוא במקום הניזק לגבות כדין חיוב נזקין, ואע"ג דאין נפרעין מנכסי יתומים אלא מזיבורית כמבואר בפ"ה דגיטין, מ"מ הא כאן אם הניזק היה גובה מהיתומים היה גובה מעידית כמבואר לר' יוחנן דגובין מעליית יתומים, וע"כ משום דכאן היתומים עצמם נתחייבו ולא מכח שיעבוד אביהם. ואם כן גם לריב"ח לכי גדלי גובה האפוטרופוס מעליית יתומים, עוד אפשר דמשום ממנעי תקנו שיגבה מעדית דיתומים, או דגובה כדין בע"ח מבינונית. <small>(מהדו"ק)</small>


{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}
{{ניווט כללי תחתון}}{{אילהש}}