12,989
עריכות
המשך
(המשך) |
(המשך) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''ואין''' להקשות דאיך מפריש בעל הבית תרומת מעשר שהרי הלויים נצטוו בהפרשתה ובהפרשת בעל הבית אינה יוצאה מידי טיבלה דהוה ליה תורם שלא מדעת שכבר כתב רבינו [[רמב"ם/תרומות/ג#יב|בפ' ג' מהל' תרומות דין י"ב]] שיש לישראל להפריש תרומת מעשר וליתן לכהן וכו' ולמד כן [[משנה/שמאי/ה#ב|ממשנה שנית דפרק ה' דדמאי]] הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת וכו' והאי מתני' בהכרח איירי במפריש מן הודאי שהרי אמר להפריש תרומה: | '''ואין''' להקשות דאיך מפריש בעל הבית תרומת מעשר שהרי הלויים נצטוו בהפרשתה ובהפרשת בעל הבית אינה יוצאה מידי טיבלה דהוה ליה תורם שלא מדעת שכבר כתב רבינו [[רמב"ם/תרומות/ג#יב|בפ' ג' מהל' תרומות דין י"ב]] שיש לישראל להפריש תרומת מעשר וליתן לכהן וכו' ולמד כן [[משנה/שמאי/ה#ב|ממשנה שנית דפרק ה' דדמאי]] הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת וכו' והאי מתני' בהכרח איירי במפריש מן הודאי שהרי אמר להפריש תרומה: | ||
'''וראיתי''' למהרימ"ט ז"ל קרא תגר לאותם שקוראין שם למעשר ראשון ומפרישין ממנו תרומת מעשר וז"ל [[שו"ת מהרי"ט/א/פה|בראשונות סי' פ"ה]] ואותם שקוראין שם למעשר ראשון לבד ומפרישין ממנו תרומת מעשר חוששני להם מעון מיתה דהוה ליה תורם את שאינו שלו שהמעשר הזה משקרא לו שם שוב אינו שלו אלא של לוי הוא ואינו רשאי לתרום עד שיגיע לידו של לוי והוא יתרום או מי שיתן לו רשות והביא ראיה מסוף פרק כל הגט {{ממ|[[בבלי/גיטין/ל/ב|גיטין ל:]]-[[בבלי/גיטין/לא/א|לא.]]}} דתניא אבא אלעזר בן גימל אומר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר וכו' וכשם שיש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר וכתב דרבנן פליגי עליה ולית להו הך היקשא וכרבנן קי"ל דתרומת מעשר אינה ניטלת באומד דתנן [[משנה/תרומות/ד|בפרק ד' דתרומות]] המונה משובח והמודד משובח וכו' אלמא פליגי עליה. ועוד הביא ראיה מהירושלמי דפליגי רבנן עליה וכו' והעלה הוא ז"ל דאין בעל הבית יכול להפריש תרומת מעשר כלל אלא הלוי. ואין להקשות לדבריו דמה לי אי פליגי רבנן עליה אתרומת מעשר שאינה נפרשת מאומד הרי אבא אלעזר תרתי קאמר כשם שתרומה גדולה ניטלת מאומד וכו' וכשם שיש רשות לבעל הבית לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר ורבנן פליגי עליה אאומד{{הערה|בנדפס: באומד.}} שהרי צריך להפרישה כשיעור האמור בכתוב ואם כן אי אפשר שאיתקש לדבר זה אבל מודו רבנן דאיתקש לשיש לו רשות לתרום תרומת מעשר: | |||
'''אלא''' ביאור ראייתו היא כן דאבא אלעזר לא אמר אלא דאיתקש לאומד ומחשבה והאי וכשם שיש רשות וכו' תלמודא קאמר לה כלומר כיון דלדידיה איתקש לדבר זה מינה דאיתקש לזה גם כן וכן הוא ג"כ במנחות פרק ה' {{ממ|[[בבלי/מנחות/נד/ב|נד:]]}} לענין עין יפה שהביא שם האי היקשא דאבא אלעזר כשם שתרומה גדולה וכו' ובתר הכי קאמר ומינה מה תרומה גדולה בעין יפה וכו' וא"כ כיון דרבנן פליגי אעיקר היקשא דלא איתקש כלל דהרי לדידהו תרומת מעשר אינה נפרשת מאומד אם כן כיון דעיקר ההיקש ליכא תו ליכא למילף רשות לבעל הבית לאפרושי תרומת מעשר זה הוא ביאור ראייתו ז"ל: | |||
'''ותמהני''' על הרב ז"ל שהרי הוא חלוק בדין זה עם רבינו ז"ל שכתב בהדיא להפך סברתו זאת ואיך לא הביא דבריו אפילו כהדין תורמוסא שהרי בהדיא כתב רבינו [[רמב"ם/תרומות/ג#יב|בהלכות תרומות פרק ג' דין י"ב]] מצות תרומת מעשר שיפריש אותה בן לוי ממעשרו שנאמר וכי תקחו מאת בני ישראל את המעשר ויש לישראל להפריש אותה וליתנה לכהן ויתן המעשר ללוי וכו' ו[[רמב"ם/תרומות/ג#כד|בפרק ג' מהלכות תרומות דין כ"ד]] כתב הרוצה להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר כאחד מפריש אחד משלשה ושלשים ושליש ואומר וכו' הרי דמוקי לה ל[[משנה/דמאי/ה#ב|משנה ב' דפ"ה דדמאי]] בישראל המפריש הרי בהדיא דפסק כאבא אלעזר דיש רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר אף דרבנן פליגי עליה באומד שהרי ב[[רמב"ם/תרומות/ג#ה|פ"ג דהלכות תרומות דין ה']] כתב ג"כ רבינו שתרומת מעשר אין מפרישין אותה מאומד שהרי שיעורה מפורש בכתוב: | |||
'''ואחר''' בקשת המחילה מהרב ז"ל בהכרח לפרש דעת רבינו דאע"ג דקי"ל כרבנן דפליגי עליה דאבא אלעזר בתרומת מעשר שאינה נפרשת מאומד לא פליגי אלא אאומד משום שהרי שיעורה מפורש בכתוב כמו שכתב רבינו כלומר כיון שהכתוב נתן בה שיעורה מעשר מן המעשר לא פחות ולא יותר אי אפשר להפריש מאומד דאי אפשר לצמצם ולא מצינן לאוקומי הקישא במילתא דהוי נגד הכתוב אבל לעולם סברי רבנן דאתא הקישא למחשבה דמה תרומה גדולה במחשבה אף תרומת מעשר נפרשת במחשבה שהרי מקרא דונחשב בדידיה כתיב וקרא גופיה מקיש לה לתרומה גדולה לענין מחשבה כמו שכתבו התוס' בפרק כל הגט {{[[תוספות/גיטין/לא/א|לא.]] ד"ה כך}} וכן כתב רבינו [[רמב"ם/תרומות/ד#טז|בפ"ד מהלכות תרומות דין י"ו]] המפריש תרומה במחשבתו הרי זו תרומה שנאמר ונחשב לכם וכו' ופשיטא דמינה לתרומת מעשר שנפרשת במחשבה דלא אלימא מתרומה גדולה דבשלמא לענין אומד אלימא משום דנתן לה הכתוב שיעור ולכן לא הוצרך רבינו לבאר זה בתרומת מעשר לפשיטות הדבר. ובפרק האיש מקדש דף מ"א {{ממ|[[בבלי/קידושין/מא/ב|ע"ב]]}} פריך מה לתרומה שכן ניטלת במחשבה ואיירי שם בתרומת מעשר יעויין שם וא"כ כיון דרבנן מודו דאתא קרא להיקשא דמחשבה אם כן שפיר אמרינן נמי דמינה דאיתקש ג"כ לכשם שיש רשות לבעל הבית לתרום תרומה גדולה כן יש לו רשות לתרום תרומת מעשר ואזלא לה ראית מהרימ"ט ז"ל ממאי דקי"ל כרבנן בדינא דאומד. ולפי זה פסק רבינו כאבא אלעזר מכמה טעמי אי משום דסתם מתני' דדמאי הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וכו' בהכרח אתייא כותיה וכמו שכתב הר"ש ז"ל ואי משום דבכמה דוכתי מייתי לה תלמודא בלי שום חולק ויתר על זה דבפרק ה' דמנחות [[בבלי/מנחות/נד/ב|דף נ"ד]] מוקי מתני' דתורמין תאנים על הגרוגרות דאתייא כותיה ובפרק כל הגט נמי מוקי לברייתא דבן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא וכו' כותיה ובבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/נח/ב|נח:]]}} נמי מוקי לר' יוסי ברבי יאודה דאמר מעשר דאתי כותיה ובמסכת ביצה [[בבלי/ביצה/יג/ב|דף י"ג]] מוקי ג"כ למתני' דמי שהיו לו חבילי תילתן של טבל דכותש ומחשב דאתיא כותיה מכל הני משמע דהאי הקישא דאבא אלעזר הלכתא היא אלא דרבנן פליגי עליה דלא אתא הקישא לאומד אלא למחשבה ולכן פסק כרבנן בתרומת מעשר שאינה ניטלת באומד דפליגי עליה ופסק כאבא אלעזר ביש רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר דלא פליגי רבנן עליה: | |||
'''ועל''' פי דעתו זה ניחא מה שכתב [[רמב"ם/מאכלות אסורות/י#כ|בפרק עשירי מהלכות מאכלות אסורות דין כ']] אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדין לא הפריש ממנו מעשרות ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני הרי זה לוקה משום אוכל טבל ואין בו מיתה וכו' ומשמעות ועדין לא הפריש ממנו מעשרות היינו מעשר ראשון ושני ואיך דבר זה ניטלה ממנו תרומת מעשר ומעשר גופיה לא הופרש והרי אינו רשאי להפריש תרומת מעשר קודם המעשר כמו שכתב [[רמב"ם/מעשר/ט|בפ"ט מהל' מעשר]] אלא שלזה דקדק שם לכתוב לכתחלה שאם הפריש תרומת מעשר קודם המעשר בדיעבד תרומתו תרומה: | |||
'''ולא''' היה מציאות לדין זה אם לא היה רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר שאם לא כן היה תורם שלא מדעת ואין תרומתו תרומה: | |||
{{שולי הגליון}} | |||
[[קטגוריה:ידי אליהו]] | |||