אבני נזר/אבן העזר/צט: הבדלים בין גרסאות בדף

שיפור
(עיצוב וחלוקה לס"ק)
(שיפור)
 
שורה 8: שורה 8:
==ב==
==ב==


ב) וליישב נראה דהנה צ"ל דהא דמהני רוב דיעות לאחר שנשאת דהא כבר האמינוהו כשנים כשרים, ואם נאמר שהנאמנות הי' בטעות וכעין דברי רשב"ם בזה אומר של אבותי בשמעתא דפרה וטלית, א"כ גם באתא אחד המכחיש נאמר כן דשם הי' ג"כ בשוה, ונ"ל דהנה בירושלמי דאם עד אומר מת ועד אומר לא מת בבת אחת ונשאת לאותו עד שאמר מת לא תצא באומרת ברי לי כמו בתרי ותרי, וכן פסק הרמב"ם, ולכאורה קשה דממה נפשך אם בב"א יש לו נאמנות לעד {{עוגן|פ.}}{{עוגן|פ־א}}שאומר מת הרי הוא כשנים ואין עד שאומר לא מת מהימן להכחישו, ואי אין לו נאמנות אין כאן עדות כלל, וצ"ל דלעולם אף בב"א הוא כשנים רק דהשני ג"כ כשנים, ודווקא בזה אחר זה שהראשון כבר הי' כשנים בשעה שבא השני אין השני יכול ליעשות כשנים וע"כ בבאו אחר שנשאת רוב דיעות אגלאי מילתא שהי' בטעות מה שהאמינוהו כשנים כדברי הרשב"ם הנ"ל עי"ש, אבל בבא ע"א אח"כ שאפי' הי' מתחילה ג"כ הי' מאמינים אותו כשנים רק שהשני הי' נאמן ג"כ כשנים אבל מ"מ לא הי' טעות במה שעשאוהו אז כשנים, ואין השני שבא אח"כ נאמן להכחיש:
ב) וליישב נראה דהנה צ"ל דהא דמהני רוב דיעות לאחר שנשאת דהא כבר האמינוהו כשנים כשרים, ואם נאמר שהנאמנות הי' בטעות וכעין דברי רשב"ם בזה אומר של אבותי בשמעתא דפרה וטלית, א"כ גם באתא אחד המכחיש נאמר כן דשם הי' ג"כ בשוה, ונ"ל דהנה בירושלמי דאם עד אומר מת ועד אומר לא מת בבת אחת ונשאת לאותו עד שאמר מת לא תצא באומרת ברי לי כמו בתרי ותרי, וכן פסק הרמב"ם, ולכאורה קשה דממה נפשך אם בב"א יש לו נאמנות לעד {{עוגן|ף.}}{{עוגן|פ־א}}שאומר מת הרי הוא כשנים ואין עד שאומר לא מת מהימן להכחישו, ואי אין לו נאמנות אין כאן עדות כלל, וצ"ל דלעולם אף בב"א הוא כשנים רק דהשני ג"כ כשנים, ודווקא בזה אחר זה שהראשון כבר הי' כשנים בשעה שבא השני אין השני יכול ליעשות כשנים וע"כ בבאו אחר שנשאת רוב דיעות אגלאי מילתא שהי' בטעות מה שהאמינוהו כשנים כדברי הרשב"ם הנ"ל עי"ש, אבל בבא ע"א אח"כ שאפי' הי' מתחילה ג"כ הי' מאמינים אותו כשנים רק שהשני הי' נאמן ג"כ כשנים אבל מ"מ לא הי' טעות במה שעשאוהו אז כשנים, ואין השני שבא אח"כ נאמן להכחיש:


==ג==
==ג==
שורה 20: שורה 20:
==ה==
==ה==


ה) איברא דקשה לי לאביי בפרק האומר בקידושין (ס"ו) אשתך זנתה בע"א והוא שותק נאמן ורבא פליג דאין דבר שבערוה כו' ולאביי צ"ל דהא דהאמינה תורה ע"א ושותק משום דכשנים ועיקר דבר זה ילפינן מע"א אומר אכלת חלב, וא"כ קשה לדידי' בעד ועד למה מביא אשם תלוי:
ה) איברא דקשה לי לאביי בפרק האומר בקידושין (ס"ו.) אשתך זנתה בע"א והוא שותק נאמן ורבא פליג דאין דבר שבערוה כו' ולאביי צ"ל דהא דהאמינה תורה ע"א ושותק משום דכשנים ועיקר דבר זה ילפינן מע"א אומר אכלת חלב, וא"כ קשה לדידי' בעד ועד למה מביא אשם תלוי:


==ו==
==ו==
שורה 32: שורה 32:
==ח==
==ח==


ח) ע"כ נ"ל ברורן של דברים דטעמו של הרמב"ן בעד ועד מוקמינן בחזקה קמייתא, ודווקא בתרי ותרי איפלגו אמוראי אי ספיקא דאורייתא או ספיקא דרבנן ולכולי עלמא מדרבנן חיישינן לתרי שבאים להוציא מחזקה, אבל בחד וחד לא חיישינן לדברי העד שבא להוציא מחזקה כיון דאיכא עד המכחיש, וע"כ בספק טומאה ברה"י דספיקו טמא אפי' נגד חזקת טהרה. אף בעד ועד טמא, וכן באשם תלוי דמביא בספק אכל אף דאיכא חזקת פטור ע"כ גם בעד ועד מביא אשם תלוי, והא דמביא הש"ס ראי' מדעד נאמן לחייבו קרבן, דנאמן להוציא מחזקתו ראשונה, ועיין רמב"ן ורשב"א דהכי הוא לפי המסקנא לחד לישנא בכריתות, היינו דחטאת אינו יכול להביא בלא ידיעה כדכתיב או הודע ואינו מתכפר בלא ידיעה, וע"כ מביא הש"ס ראי' דנאמן להתיר כמו שנאמן שם שיחשב ידיעה לפטור מחיובו ואם נתוודע אח"כ ע"י שנים א"צ להביא קרבן אחר] וע"כ בעד אומר מת ועד אומר לא מת מוקמינן לה בחזקת א"א, ואין לומר חזקה דייקא ומינסבא מרעא לחזקת א"א, דהא עד ראשון שאמר מת כל הנאמנות שלו משום חזקה דייקא מתוך חומר כו' נמצא דבלא חזקה דייקא הי' בחזקת חי ודאי, וע"י חזקה דייקא נעשה ספק, ואיך יכול עוד חזקה דדייקא לבטל חזקת א"א, ועיין בתוס' כתובות (ע"ו) ד"ה וחדא בתירוץ ראשון, והרמב"ם לטעמי' דע"א נאמן משום דעבידא לאגלויי ופש לי' חזקה דדייקא להורע חזקת א"א, ע"כ ס"ל אם נשאת לא תצא:
ח) ע"כ נ"ל ברורן של דברים דטעמו של הרמב"ן בעד ועד מוקמינן בחזקה קמייתא, ודווקא בתרי ותרי איפלגו אמוראי אי ספיקא דאורייתא או ספיקא דרבנן ולכולי עלמא מדרבנן חיישינן לתרי שבאים להוציא מחזקה, אבל בחד וחד לא חיישינן לדברי העד שבא להוציא מחזקה כיון דאיכא עד המכחיש, וע"כ בספק טומאה ברה"י דספיקו טמא אפי' נגד חזקת טהרה. אף בעד ועד טמא, וכן באשם תלוי דמביא בספק אכל אף דאיכא חזקת פטור ע"כ גם בעד ועד מביא אשם תלוי, [והא דמביא הש"ס ראי' מדעד נאמן לחייבו קרבן, דנאמן להוציא מחזקתו ראשונה, ועיין רמב"ן ורשב"א דהכי הוא לפי המסקנא לחד לישנא בכריתות, היינו דחטאת אינו יכול להביא בלא ידיעה כדכתיב או הודע ואינו מתכפר בלא ידיעה, וע"כ מביא הש"ס ראי' דנאמן להתיר כמו שנאמן שם שיחשב ידיעה לפטור מחיובו ואם נתוודע אח"כ ע"י שנים א"צ להביא קרבן אחר] וע"כ בעד אומר מת ועד אומר לא מת מוקמינן לה בחזקת א"א, ואין לומר חזקה דייקא ומינסבא מרעא לחזקת א"א, דהא עד ראשון שאמר מת כל הנאמנות שלו משום חזקה דייקא מתוך חומר כו' נמצא דבלא חזקה דייקא הי' בחזקת חי ודאי, וע"י חזקה דייקא נעשה ספק, ואיך יכול עוד חזקה דדייקא לבטל חזקת א"א, ועיין בתוס' כתובות (ע"ו.) ד"ה וחדא בתירוץ ראשון, והרמב"ם לטעמי' דע"א נאמן משום דעבידא לאגלויי ופש לי' חזקה דדייקא להורע חזקת א"א, ע"כ ס"ל אם נשאת לא תצא:


==ט==
==ט==