178,036
עריכות
עיצוב וחלוקה לס"ק
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{עוגן|קטו:}}{{עוגן|קטו־ג}} | {{עוגן|קטו:}}{{עוגן|קטו־ג}} | ||
{{מרכז|{{גופן|5||'''חידושים מסכת קידושין'''}}} | |||
פרק האשה נקנית | {{מרכז|'''סימן שפד'''{{ש}}{{גופן|4||פרק האשה נקנית}}}} | ||
==א== | |||
א) (דף ב' ע"א) במשנה בפרוטה פירש"י של נחושת, נראה מדבריו דכסף דקרא לאו כסף ממש אלא מטבע, וכסף הוא שם מושאל למטבע, משום דסתם מטבע הוא כסף וכ"ש לפי ההלכה דכספא טיבעא לגבי דהבא וכ"ש לנחושת, וכן מוכח מדבריו (דף י"א.) ד"ה ושל דבריהם וז"ל הלכך פרוטה לא מצית למימר לפי שהיא של נחושת ובצורי מטבע של נחושת ליכא ובקידושין כסף כתיב, עכ"ל, מבואר דאי הוה בצורי מטבע של נחושת היינו יכולין לומר דכסף דקרא של נחושת, וכן לדידן דכסף דקרא לאו של צורי כסף דקרא של נחושת דפרוטה של כסף ליכא כדאמרינן בכתובות (ק"י:) ועיין בתוס' מנחות (ק"ז) ד"ה ודילמא: | א) (דף ב' ע"א) במשנה בפרוטה פירש"י של נחושת, נראה מדבריו דכסף דקרא לאו כסף ממש אלא מטבע, וכסף הוא שם מושאל למטבע, משום דסתם מטבע הוא כסף וכ"ש לפי ההלכה דכספא טיבעא לגבי דהבא וכ"ש לנחושת, וכן מוכח מדבריו (דף י"א.) ד"ה ושל דבריהם וז"ל הלכך פרוטה לא מצית למימר לפי שהיא של נחושת ובצורי מטבע של נחושת ליכא ובקידושין כסף כתיב, עכ"ל, מבואר דאי הוה בצורי מטבע של נחושת היינו יכולין לומר דכסף דקרא של נחושת, וכן לדידן דכסף דקרא לאו של צורי כסף דקרא של נחושת דפרוטה של כסף ליכא כדאמרינן בכתובות (ק"י:) ועיין בתוס' מנחות (ק"ז) ד"ה ודילמא: | ||
==ב== | |||
ב) והא דשיעור פרוטה הוא כמשקל חצי שעורה של כסף אף דכסף דקרא של נחושת, משום דכספא טיבעא ונחושת הוא דאייקר וזיל כדאיתא בריש פרק הזהב, על כן משערינן במידי דקיץ, וכהאי גוונא מצינו ריש הזהב למ"ד דהבא טיבעא אם הוזל כספא צריך להוסיף על שיעור חמש סלעים של פדיון הבן, אף דבקרא חמשת סלעים כתיב, ועיי"ש בשטמ"ק בשם הריטב"א שהקשה דהאיך אפשר שיפחות משיעור המפורש בתורה אי אייקר כספא לגבי דהבא, ותירץ דכיון דכספא פירא לגבי דהבא א"כ אם לעולם יתן חמש סלעים ישתנה שיעור פדיון לפי הזמן ואי אפשר, ועל כרחין דשיעור חמש סלעים לפי שעמדו הסלעים אז בימי משה ואם הוקרו יפחות עכת"ד, וכן הוא בקידושי אשה אף דכסף דקרא פרוטה של נחושת, מ"מ על כרחין השיעור תלוי כפי יוקרא וזולא של נחושת לגבי הכסף, ולעולם צריך שיהי' שוה כמשקל חצי שעורה של כסף, דאל"כ ישתנה שיעור קידושי אשה אם יוזל הנחושת או ייקר: | ב) והא דשיעור פרוטה הוא כמשקל חצי שעורה של כסף אף דכסף דקרא של נחושת, משום דכספא טיבעא ונחושת הוא דאייקר וזיל כדאיתא בריש פרק הזהב, על כן משערינן במידי דקיץ, וכהאי גוונא מצינו ריש הזהב למ"ד דהבא טיבעא אם הוזל כספא צריך להוסיף על שיעור חמש סלעים של פדיון הבן, אף דבקרא חמשת סלעים כתיב, ועיי"ש בשטמ"ק בשם הריטב"א שהקשה דהאיך אפשר שיפחות משיעור המפורש בתורה אי אייקר כספא לגבי דהבא, ותירץ דכיון דכספא פירא לגבי דהבא א"כ אם לעולם יתן חמש סלעים ישתנה שיעור פדיון לפי הזמן ואי אפשר, ועל כרחין דשיעור חמש סלעים לפי שעמדו הסלעים אז בימי משה ואם הוקרו יפחות עכת"ד, וכן הוא בקידושי אשה אף דכסף דקרא פרוטה של נחושת, מ"מ על כרחין השיעור תלוי כפי יוקרא וזולא של נחושת לגבי הכסף, ולעולם צריך שיהי' שוה כמשקל חצי שעורה של כסף, דאל"כ ישתנה שיעור קידושי אשה אם יוזל הנחושת או ייקר: | ||
==ג== | |||
ג) הארכתי בדבר פשטות לפי שראיתי באבני מילואים ריש סי' כ"ז שהאריך ללא צורך וכל דבריו שם תמוהים, ראשית מה שהקשה כיון דכסף דקרא צריך שיצא בהוצאה [מ"ש זה בשם הרשב"א ללא צורך, דמפורש ברש"י ותוס' דף י"א] ופרוטה בימי משה לא הי' רק מעה או דינר כמ"ש התוס' (י"א:) ועל כרחין כסף דקרא היינו ממון ומנ"ל שיעור חצי שעורה כסף, ולק"מ דבתוס' לא נזכר רק במטבע פחות שבצורי, ומ"מ אמת דפרוטה של כסף ליכא, אלא דכסף דקרא פירושו מטבע אף אם היא של נחושת, ומ"מ השיעור על כרחין במשקל כסף כנ"ל דברי השטמ"ק בפדיון הבן, ועל כן מה שהכריח דלדעת הרי"ף והרמב"ם כסף דקרא לאו היינו כסף היוצא, ליתא, גם מה שהניח לבסוף בצ"ע בפחות מחצי שעורה כסף שהוקר ליתי' עיי"ש: | ג) הארכתי בדבר פשטות לפי שראיתי באבני מילואים ריש סי' כ"ז שהאריך ללא צורך וכל דבריו שם תמוהים, ראשית מה שהקשה כיון דכסף דקרא צריך שיצא בהוצאה [מ"ש זה בשם הרשב"א ללא צורך, דמפורש ברש"י ותוס' דף י"א] ופרוטה בימי משה לא הי' רק מעה או דינר כמ"ש התוס' (י"א:) ועל כרחין כסף דקרא היינו ממון ומנ"ל שיעור חצי שעורה כסף, ולק"מ דבתוס' לא נזכר רק במטבע פחות שבצורי, ומ"מ אמת דפרוטה של כסף ליכא, אלא דכסף דקרא פירושו מטבע אף אם היא של נחושת, ומ"מ השיעור על כרחין במשקל כסף כנ"ל דברי השטמ"ק בפדיון הבן, ועל כן מה שהכריח דלדעת הרי"ף והרמב"ם כסף דקרא לאו היינו כסף היוצא, ליתא, גם מה שהניח לבסוף בצ"ע בפחות מחצי שעורה כסף שהוקר ליתי' עיי"ש: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||