אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/בבא בתרא/פו: הבדלים בין גרסאות בדף

(הבאת פסוק בשם תנא או משנה בשם אמורא)
 
שורה 42: שורה 42:
וכתב התוספות יום טוב, שהרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות חשב את רבי יהושע בן לוי יחד עם התנאים. ובהמשך דבריו כתב שאף שרבי שמעון בן חלפתא היה זקן בימי רבי, שהרי מצינו שרבי השיב לדבריו {{ממ|שבת פכ"ג}}, ואילו רבי יהושע בן לוי לא חשבוהו בגמרא אלא כאמורא, כפי שיצאנו בנדה {{ממ|יח.}} שאמרו שם 'מתניתא קאמרי שמעתתא לא קאמרי' ושמעתתא זו היא מימרתו של ריב"ל, וכמו שפירש רש"י שם: ריב"ל אמורא היה. מכל מקום ראה רבינו הקדוש להקדים מאמרו של ריב"ל למאמרו של רשב"ח כדי שתהא החתימה בשלום.
וכתב התוספות יום טוב, שהרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות חשב את רבי יהושע בן לוי יחד עם התנאים. ובהמשך דבריו כתב שאף שרבי שמעון בן חלפתא היה זקן בימי רבי, שהרי מצינו שרבי השיב לדבריו {{ממ|שבת פכ"ג}}, ואילו רבי יהושע בן לוי לא חשבוהו בגמרא אלא כאמורא, כפי שיצאנו בנדה {{ממ|יח.}} שאמרו שם 'מתניתא קאמרי שמעתתא לא קאמרי' ושמעתתא זו היא מימרתו של ריב"ל, וכמו שפירש רש"י שם: ריב"ל אמורא היה. מכל מקום ראה רבינו הקדוש להקדים מאמרו של ריב"ל למאמרו של רשב"ח כדי שתהא החתימה בשלום.


ואמנם בגמרא במסכת סנהדרין {{ממ|ק.}} איתא: דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי, עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות וכו'. ורבי ישעיה פיק בהגהותיו בגליון הש"ס ציין למשנה בסוף עוקצין והניח בצ"ע וצין לספר יש סדר למשנה שיישב מדוע לא הביאה הגמרא בסנהדרין את דברי ריב"ל, ועמד על זה גם הנודע ביהודה {{ממ|מהדו"ת יו"ד סימן קסא}}.
ואמנם בגמרא במסכת סנהדרין {{ממ|ק.}} איתא: דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי, עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות וכו'. ורבי ישעיה פיק בהגהותיו בגליון הש"ס ציין למשנה בסוף עוקצין והניח בצ"ע וציין לספר יש סדר למשנה שיישב מדוע לא הביאה הגמרא בסנהדרין את דברי ריב"ל, ועמד על זה גם הנודע ביהודה {{ממ|מהדו"ת יו"ד סימן קסא}}.


ובקובץ אוריתא {{ממ|חלק כ' עמ' רמט}} הובאו דברי רבי ראובן מרגליות זצ"ל שתמה על עיקר הבאת דברי ריב"ל במשנה אחרי שלא הוזכר בשום מקום אחר במשנה, והוא מהאמוראים ולא מבעלי המשנה. ועל זה הוסיף שמאמר זה באמת הובא בגמרא בסנהדרין דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי, ואילו היה מובא במשנה ודאי לא היה נאמר בשם 'אמורא'. ואפילו שהוא בסדר טהרות, ודאי לא היה נעלם מחכמי מערבא שהרי מקומו מסויים בסיום המשניות ודבר זה ודאי לא היה נשכח מהם. ואם כן לא היה להם להביא מאמר זה בשם אמורא בשעה שהיא משנה במסכת עוקצין. ולכן הוא מסיק כי "ברור לדעתי שמאמרים אלו הם מחכמי תלמודא דידן לסיים בהם את התלמוד".
ובקובץ אוריתא {{ממ|חלק כ' עמ' רמט}} הובאו דברי רבי ראובן מרגליות זצ"ל שתמה על עיקר הבאת דברי ריב"ל במשנה אחרי שלא הוזכר בשום מקום אחר במשנה, והוא מהאמוראים ולא מבעלי המשנה. ועל זה הוסיף שמאמר זה באמת הובא בגמרא בסנהדרין דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי, ואילו היה מובא במשנה ודאי לא היה נאמר בשם 'אמורא'. ואפילו שהוא בסדר טהרות, ודאי לא היה נעלם מחכמי מערבא שהרי מקומו מסויים בסיום המשניות ודבר זה ודאי לא היה נשכח מהם. ואם כן לא היה להם להביא מאמר זה בשם אמורא בשעה שהיא משנה במסכת עוקצין. ולכן הוא מסיק כי "ברור לדעתי שמאמרים אלו הם מחכמי תלמודא דידן לסיים בהם את התלמוד".
שורה 64: שורה 64:


;צריך לנסוע לצדיק לשמוע מפיו דברי אלקים חיים שאין שמיעה דומה לראיה
;צריך לנסוע לצדיק לשמוע מפיו דברי אלקים חיים שאין שמיעה דומה לראיה
לסיום נביא מה שכתב רבי ישראל שלום יוסף מבאהוש בספר פאר ישראל {{ממ|י"ט כסלו}} בשם זקנו הרה"ק מאפטא, שפעם כשאמר 'תורה' לפני שומעיו המסתופפים בצילו, סיים ואמר: אף שכל אחד יכול לראות בעצמו וללמוד הדבירם בספר, עם כל זה אינו דומה שמיעה לראיה. ובזה ביאר מה שמצאנו במשנה ששמואל הקטן אמר 'בנפול אויבך' וכו', וקשה הרי פסוק מפורש הוא ואם כן מה חידש שמואל הקטן בזה שהתנא מייחס את המאמר על שמו. אלא פירושו מטעם זה 'שאינו דומה שמיעה לראיה'. שאף שהרואה בספרים הקדושים מאמרים נעימים, עם כל זה אין לו מי שיקנהו הדברים שישתרשו בלבו ויעשלו בו רושם, ואילו כששומע הדברים מפי צדיק, אזי הוא מקנהו לו ומשריש אותם בקרבו, ועל כן צריך לנסוע להצדיק כדי לשמוע מפיו דברי אלוקים חיים.
לסיום נביא מה שכתב רבי ישראל שלום יוסף מבאהוש בספר פאר ישראל {{ממ|י"ט כסלו}} בשם זקנו הרה"ק מאפטא, שפעם כשאמר 'תורה' לפני שומעיו המסתופפים בצילו, סיים ואמר: אף שכל אחד יכול לראות בעצמו וללמוד הדברים בספר, עם כל זה אינו דומה שמיעה לראיה. ובזה ביאר מה שמצאנו במשנה ששמואל הקטן אמר 'בנפול אויבך' וכו', וקשה הרי פסוק מפורש הוא ואם כן מה חידש שמואל הקטן בזה שהתנא מייחס את המאמר על שמו. אלא פירושו מטעם זה 'שאינו דומה שמיעה לראיה'. שאף שהרואה בספרים הקדושים מאמרים נעימים, עם כל זה אין לו מי שיקנהו הדברים שישתרשו בלבו ויעשו בו רושם, ואילו כששומע הדברים מפי צדיק, אזי הוא מקנהו לו ומשריש אותם בקרבו, ועל כן צריך לנסוע להצדיק כדי לשמוע מפיו דברי אלוקים חיים.






{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}