גליוני הש"ס/שבועות/יג/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
י"ג א' בעומד במרדו ורבי היא, נ"ב ראיתי קושי' בס' שו"ת יד אלעזר סי' ג' בשם הים התלמוד בב"ק ע"א א' אהא דאמר שם אי ר"מ אפי טבח בשבת כו' והקשה דמאי קושי' דילמא טבח בשבת היינו טעמא דפטור משום דנעשה מומר בשחיטה ושחיטת מומר נבילה ולאו טביחה היא ומשא"כ בטבח ביוה"כ ס"ל כרבי דכאן דיוה"כ מכפר אפי' על המזיד ואין נעשה מומר כמו דאמרי' כאן דלא מיקרי רשע לעניין קרא דזבח רשעים תועבה ובעהמ"ח שו"ת יד אלעזר תי' דביוה"כ נמי כיון דאמרי' לקמן דחנקתי' אומצא ומית כו' דלא הוי שהות לכפורי לי' א"כ הא חזינן דרק רגע היוה"כ שאחר העביר' מכפר א"כ הא שפיר גם ביוה"כ נעשה מומר בשעה ששוחט כיון דהכפרה באה רק אח"כ עכ"ד והם נכונים וס' ים התלמוד איננו בידי ולדידי בלא"ה לק"מ דרק לעניין זבח רשעים תועבה דאין קרבן רשע מתקבל כלפי מעלה מהני מאי דמכפר יוה"כ דכיון דנתכפר חטאו כלפי מעלה ע"י יוה"כ שפיר קרבנו מתקבל אח"כ דאינו עוד רשע כלפי מעלה כיון דנתכפר חטאו ומשא"כ לעניין מומר לפסול הזביחה דלא כתי' רשע בקרא וממעט כל מי שאינו מצווה על הזביחה כגון עכו"ם או מי שאינו מקיים הזביחה כגון ישראל מומר לכה"ת וע' נדרים ל"א א' דשובתי שבת כו' משמע מצווין ועושין וממעט עכו"ם אפי' שובת כיון דאינו מצווה וכותי אעדמצווה כיון דאינו עושה ע"ש וע"כ עכ"פ המחלל יוה"כ במזיד ונעשה מומר לכה"ת מה בכך דחטאו מכופר כלפי מעלה מ"מ איהו מיהת כיון דע"כ איירינן היכא דלאו מפאת הכפרה הוא דעביד דאז הי' נחשב שוגג וגם ממלקות הי' פטור וגם י"ל להיפוך דלא הי' אז יוה"כ מכפר דאומר אחטא ויוה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר וע"כ דאיירינן בעביד מפאת זדון לגמרי א"כ שפיר נעשה מומר לכה"ת ולאו גברא דמקיים מצות זביחה הוא ושפיר לא קרינן בי' וזבחת ועוד בלא"ה קושי' מעיקרא ליתא דאי איתא דהא דלא תני שבת היינו משום דנעשה מומר בשחיטה א"כ מאי כללא כייל תנא דטבח ביוה"כ חייב הא משכחת גם ביוה"כ דליפטר בטבח בליל יוה"כ דהלילה אינה מכפרת וכדאמרי' כאן והשוחט בלילה הרי שחיטתו כשיר' וא"כ אומרו טבח ביוה"כ הרי כולל גם לילה דהיא ג"כ זמן טביחה ובלילה שפיר ראוי ועוד נ' דע"כ התנא לא לבד אתי לאשמעי' שאין המלקות פוטר דא"כ ה"ל למיתני טבח ביו"ט לעכו"ם או לכלבים למ"ד דלוקה דאהדרי' לאיסורא קמא או בטובח לצורך חול למאן דלית לי' הואיל וע"כ דלאפוקי מדר' נחוניא בן הקנה אתי לומר דאין הכרת פוטר וכמשנה כתובות כ"ט א' אעפ"י שהן בהכרת כו' ופשוט דכוונת התנא גם כאן לאשמעי' דאין הכרת פוטר וא"כ ע"כ דלא ס"ל כרבי דיוה"כ מכפר גם אמזיד דא"כ הא אין מחויב כרת דהא כיפר עלי' יוה"כ ומאי אשמעי' וכ"ז פשוט:
{{מרכז|'''דף י"ג ע"א'''}}


שם דאלת"ה כרת דיוה"כ לרבי לית לי', נ"ב בס' דרוש הצל"ח הנדפס מחדש דרוש ט"ז הקשה הא משכחת כרת דיומי' באומר אחטא ויוה"כ מכפר דאז אין יוה"כ מכפר אפי' לרבי כדאיתא ביומא פ"ז א' וע' בדברינו מעלה:
'''{{עוגן1|בעומד}} במרדו ורבי היא.''' נ"ב ראיתי קושי' בס' שו"ת יד אלעזר סי' ג' בשם הים התלמוד בב"ק ע"א א' אהא דאמר שם אי ר"מ אפי טבח בשבת כו' והקשה דמאי קושי' דילמא טבח בשבת היינו טעמא דפטור משום דנעשה מומר בשחיטה ושחיטת מומר נבילה ולאו טביחה היא ומשא"כ בטבח ביוה"כ ס"ל כרבי דכאן דיוה"כ מכפר אפי' על המזיד ואין נעשה מומר כמו דאמרי' כאן דלא מיקרי רשע לעניין קרא דזבח רשעים תועבה ובעהמ"ח שו"ת יד אלעזר תי' דביוה"כ נמי כיון דאמרי' לקמן דחנקתי' אומצא ומית כו' דלא הוי שהות לכפורי לי' א"כ הא חזינן דרק רגע היוה"כ שאחר העביר' מכפר א"כ הא שפיר גם ביוה"כ נעשה מומר בשעה ששוחט כיון דהכפרה באה רק אח"כ עכ"ד והם נכונים וס' ים התלמוד איננו בידי ולדידי בלא"ה לק"מ דרק לעניין זבח רשעים תועבה דאין קרבן רשע מתקבל כלפי מעלה מהני מאי דמכפר יוה"כ דכיון דנתכפר חטאו כלפי מעלה ע"י יוה"כ שפיר קרבנו מתקבל אח"כ דאינו עוד רשע כלפי מעלה כיון דנתכפר חטאו ומשא"כ לעניין מומר לפסול הזביחה דלא כתי' רשע בקרא וממעט כל מי שאינו מצווה על הזביחה כגון עכו"ם או מי שאינו מקיים הזביחה כגון ישראל מומר לכה"ת וע' נדרים ל"א א' דשובתי שבת כו' משמע מצווין ועושין וממעט עכו"ם אפי' שובת כיון דאינו מצווה וכותי אע"ג דמצווה כיון דאינו עושה ע"ש וע"כ עכ"פ המחלל יוה"כ במזיד ונעשה מומר לכה"ת מה בכך דחטאו מכופר כלפי מעלה מ"מ איהו מיהת כיון דע"כ איירינן היכא דלאו מפאת הכפרה הוא דעביד דאז הי' נחשב שוגג וגם ממלקות הי' פטור וגם י"ל להיפוך דלא הי' אז יוה"כ מכפר דאומר אחטא ויוה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר וע"כ דאיירינן בעביד מפאת זדון לגמרי א"כ שפיר נעשה מומר לכה"ת ולאו גברא דמקיים מצות זביחה הוא ושפיר לא קרינן בי' וזבחת ועוד בלא"ה קושי' מעיקרא ליתא דאי איתא דהא דלא תני שבת היינו משום דנעשה מומר בשחיטה א"כ מאי כללא כייל תנא דטבח ביוה"כ חייב הא משכחת גם ביוה"כ דליפטר בטבח בליל יוה"כ דהלילה אינה מכפרת וכדאמרי' כאן והשוחט בלילה הרי שחיטתו כשיר' וא"כ אומרו טבח ביוה"כ הרי כולל גם לילה דהיא ג"כ זמן טביחה ובלילה שפיר ראוי ועוד נ' דע"כ התנא לא לבד אתי לאשמעי' שאין המלקות פוטר דא"כ ה"ל למיתני טבח ביו"ט לעכו"ם או לכלבים למ"ד דלוקה דאהדרי' לאיסורא קמא או בטובח לצורך חול למאן דלית לי' הואיל וע"כ דלאפוקי מדר' נחוניא בן הקנה אתי לומר דאין הכרת פוטר וכמשנה כתובות כ"ט א' אעפ"י שהן בהכרת כו' ופשוט דכוונת התנא גם כאן לאשמעי' דאין הכרת פוטר וא"כ ע"כ דלא ס"ל כרבי דיוה"כ מכפר גם אמזיד דא"כ הא אין מחויב כרת דהא כיפר עלי' יוה"כ ומאי אשמעי' וכ"ז פשוט:
 
'''{{עוגן1|דאלת"ה}} כרת דיוה"כ לרבי לית לי'.''' נ"ב בס' דרוש הצל"ח הנדפס מחדש דרוש ט"ז הקשה הא משכחת כרת דיומי' באומר אחטא ויוה"כ מכפר דאז אין יוה"כ מכפר אפי' לרבי כדאיתא ביומא פ"ז א' וע' בדברינו מעלה:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>