גליוני הש"ס/שבועות/כט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
כ"ט א' נשבע לבטל כו', שלא לעשות סוכה, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש שם כלל ח' אות ב' שכ' דנשבע שלא לשלם חוב אם קדמה שבועה לחוב חלה אבל קדם חוב לשבועה לא חלה דה"ל נשבע לבטל את המצוה דמושבע ועומד מהר סיני הוא כו' עש"ה וצ"ע דאפי' קדמה שבועה לחוב נמי הא קדמה שבועת הר סיני לשבועה זו וגם לא הוי רשות דומי' דלהרע והרי השבועה שבבוא החוב לא ישלם ובבואו הרי מצווה לשלם ודע דלפי דבריו ז"ל יוכרח דמצוות זמניות יש החיוב מאז דאל"כ שלא לעשות סוכה נמי בנשבע קודם סוכות תחול השבועה כמובן ובלקח טוב הארכתי בזה והנה מדברי הרא"ש ראי' ברורה לפשוט ספק זה וע"ע בשו"ת הרא"ש בכלל ח' הנ"ל באות ח' בו דכ' לעניין מי שנשא אשה שאינה ראוי' ליליד ונשבע שלא ישא אחרת עלי' דאין להתיר לו מפאת מצות פ"ו וז"ל ומה שרוצה לישא אחרת כדי לקיים פ"ו לא יעבור על שבועתו החמור שנזדעזע כל העולם כולו ע"ז במאמר לא ינקה בשביל מצות פ"ו עכ"ל ודבריו צ"ע דהא ה"ל נשבע לבטל את המצוה ואין השבועה חלה כלל ואם כוונתו דהשבועה חלה מפאת דאפשר לגרש הראשונה ולישא אח"כ אחרת אלי' דנהי דחלה ה"א דמצות פ"ו תדחה איסור השבועה וע"ז כ' דאיסור שבועה חמור וא"א להדחות דגם זה צ"ע דא"כ ת"ל בלא"ה דהו"ל אפשר לקיים שניהם ע"י גירושין ולעניין נשבע לבטל מצוה דרבנן בקו"ע ע' שו"ת הרא"ש כלל יאות ג' דחל אולם שם כלל ח' אות ט"ז משמע דאינו חל וכן דעת שו"ת הר"ן סי' ל"ח וסי' ע"ג וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קס"ג דהנשבע לבטל מצוה שאינה מחויבת לו דווקא מ"מ כיון שכעושאה הוי מצוה, ואחד מבנ"י מוכרח לעשותה לכן חשובה מצוה מחויבת לכל ואין שבועה חלה לבטלה עש"ה ועמ"ש בגליון נזיר ד' א':
{{מרכז|'''דף כ"ט ע"א'''}}


שם והשני' שבועת שוא, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רל"ו שנסתפק אם נשאל על שבועה ראשונה דמעתה שני' חלה עליו למפרע אם נתקן בזה איסור דשבועת שוא למפרע ומיפטר ע"ש וכבר קדמו בזה בשו"ת מהראנ"ח סי' ס"ב ע"ש דכ' בוודאי דנפטר מידי עבירת שבועת שוא למפרע והביא כן גם משו"ת הרשב"א ע"ש וע"ע במהראנ"ח שם סי' נ"ט עש"ה כל התשובה ומצאתי בשו"ת רדב"ז ח"א סי' קעכ' בפשיטות מסברא להיפוך דאין נתקן איסור שבועת שוא למפרע ע"י השאלה עש"ה ועשו"ת הרא"ש כלל ח' אות ב' דדעתו ג"כ דכששואל נתקנת השבועת שוא למפרע ולכון יכולה המלקות דשבועת שוא להיותה פתח להתרת הראשונה עשאולם מש"ש דאין זה נולד צ"ע דהרי כל השבועה השני' הוא נולד וגם מש"ש ומוטב שיעבור על שבועת ביטוי בשוא"ת כו' צ"ע דמשמע מלשונו דאילו הי' עושה כפי השבועה השני' אזי לא הי' עובר בשני' רק בראשונה וצ"ע דהרי כבר יצתה השבועה מפיו לשוא כדאמרי' בגמ' כאן וע"ע ריטבנדרים דף חיע"א מדפי הרי"ף ועמ"ש בגוף המשנה דכאן בשומהר"ם פדוואה סי' ע"ד וע"ש שכ' לעניין בחור שנשבע לאמו שלא ישא אשה בלתי רשותה ואח"כ תקע כפו לקחת נערה אחת בלתי רשות אמו וכ' דאין הת"כ חל כיון דהוא נגד השבועה וכ' בזה דלסברת ר"י דת"כ קיל משבועה נכון לומר שמאחר שאין הת"כ חל אין על הבחור שום עונש ואינו דומה לנשבע לשוא שענשו שהזכיר השם לשוא ואולי אף לדברי ר"ת דת"כ חמור משבועה דמ"מ ת"כ אינה ככריתות בריה ולא הזכרת שם ואם לא יחול אין כאן ברית ועל מה יענש כי לא הפר בריתו כי מאיליו מופר הוא [אחר שלא הי' לו חלות כלל] עכ"ל ונ' דעתו דאיסור שבועת שוא הוא רק בנשבע בשם ויש לדון בזה הרבה ואכ"מ:
'''{{עוגן1|נשבע}} לבטל כו', שלא לעשות סוכה.''' נ"ב ע' שו"ת הרא"ש שם כלל ח' אות ב' שכ' דנשבע שלא לשלם חוב אם קדמה שבועה לחוב חלה אבל קדם חוב לשבועה לא חלה דה"ל נשבע לבטל את המצוה דמושבע ועומד מהר סיני הוא כו' עש"ה וצדאפי' קדמה שבועה לחוב נמי הא קדמה שבועת הר סיני לשבועה זו וגם לא הוי רשות דומי' דלהרע והרי השבועה שבבוא החוב לא ישלם ובבואו הרי מצווה לשלם ודע דלפי דבריו ז"ל יוכרח דמצוות זמניות יש החיוב מאז דאל"כ שלא לעשות סוכה נמי בנשבע קודם סוכות תחול השבועה כמובן ובלקח טוב הארכתי בזה והנה מדברי הראראי' ברורה לפשוט ספק זה וע"ע בשו"ת הרא"ש בכלל ח' הנ"ל באות ח' בו דכ' לעניין מי שנשא אשה שאינה ראוי' ליליד ונשבע שלא ישא אחרת עלי' דאין להתיר לו מפאת מצות פ"ו וז"ל ומה שרוצה לישא אחרת כדי לקיים פ"ו לא יעבור על שבועתו החמור שנזדעזע כל העולם כולו ע"ז במאמר לא ינקה בשביל מצות פ"ו עכ"ל ודבריו צ"ע דהא ה"ל נשבע לבטל את המצוה ואין השבועה חלה כלל ואם כוונתו דהשבועה חלה מפאת דאפשר לגרש הראשונה ולישא אח"כ אחרת אלי' דנהי דחלה ה"א דמצות פ"ו תדחה איסור השבועה וע"ז כ' דאיסור שבועה חמור ואלהדחות דגם זה צ"ע דא"כ ת"ל בלא"ה דהו"ל אפשר לקיים שניהם ע"י גירושין ולעניין נשבע לבטל מצוה דרבנן בקו"ע ע' שוהרא"ש כלל י"א אות ג' דחל אולם שם כלל ח' אות ט"ז משמע דאינו חל וכן דעת שו"ת הר"ן סי' ל"ח וסי' ע"ג וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קס"ג דהנשבע לבטל מצוה שאינה מחויבת לו דווקא מ"מ כיון שכעושאה הוי מצוה, ואחד מבנ"י מוכרח לעשותה לכן חשובה מצוה מחויבת לכל ואין שבועה חלה לבטלה עש"ה ועמ"ש בגליון נזיר ד' א':


שם ודילמא האי גברא ציפרא רבה חזא ואסיק לי' שמא גמלא נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' ק"ג:
'''{{עוגן1|והשני'}} שבועת שוא.''' נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רל"ו שנסתפק אם נשאל על שבועה ראשונה דמעתה שני' חלה עליו למפרע אם נתקן בזה איסור דשבועת שוא למפרע ומיפטר ע"ש וכבר קדמו בזה בשו"ת מהראנ"ח סי' ס"ב ע"ש דכ' בוודאי דנפטר מידי עבירת שבועת שוא למפרע והביא כן גם משו"ת הרשב"א ע"ש וע"ע במהראנ"ח שם סי' נ"ט עש"ה כל התשובה ומצאתי בשו"ת רדב"ז ח"א סי' קע"ח כ' בפשיטות מסברא להיפוך דאין נתקן איסור שבועת שוא למפרע ע"י השאלה עש"ה וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ח' אות ב' דדעתו ג"כ דכששואל נתקנת השבועת שוא למפרע ולכון יכולה המלקות דשבועת שוא להיותה פתח להתרת הראשונה עש"ה אולם מש"ש דאין זה נולד צ"ע דהרי כל השבועה השני' הוא נולד וגם מש"ש ומוטב שיעבור על שבועת ביטוי בשוא"ת כו' צ"ע דמשמע מלשונו דאילו הי' עושה כפי השבועה השני' אזי לא הי' עובר בשני' רק בראשונה וצ"ע דהרי כבר יצתה השבועה מפיו לשוא כדאמרי' בגמ' כאן וע"ע ריטב"א נדרים דף חי"ת ע"א מדפי הרי"ף וע"ע מ"ש בגוף המשנה דכאן בשו"ת מהר"ם פדוואה סי' ע"ד וע"ש שכ' לעניין בחור שנשבע לאמו שלא ישא אשה בלתי רשותה ואח"כ תקע כפו לקחת נערה אחת בלתי רשות אמו וכ' דאין הת"כ חל כיון דהוא נגד השבועה וכ' בזה דלסברת ר"י דת"כ קיל משבועה נכון לומר שמאחר שאין הת"כ חל אין על הבחור שום עונש ואינו דומה לנשבע לשוא שענשו שהזכיר השם לשוא ואולי אף לדברי ר"ת דת"כ חמור משבועה דמ"מ ת"כ אינה כ"א כריתות בריה ולא הזכרת שם ואם לא יחול אין כאן ברית ועל מה יענש כי לא הפר בריתו כי מאיליו מופר הוא [אחר שלא הי' לו חלות כלל] עכ"ל ונ' דעתו דאיסור שבועת שוא הוא רק בנשבע בשם ויש לדון בזה הרבה ואכ"מ:
 
'''{{עוגן1|ודילמא}} האי גברא ציפרא רבה חזא ואסיק לי' שמא גמלא.''' נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' ק"ג:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>