גליוני הש"ס/גיטין/לד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

שם ב' מפני תיקון העולם, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ט"ו אות ד' דהחשש ג"כ עבור הכותבה דכשתבא לגבות כתובתה במקום שאין שמו כך יאמרו לא זו היא שנתגרשה ולא יגבוה כתובתה ועבור זה ג"כ הית' התקנה עש"ה כל האות:

שם העדים חותמין כו' נ"ב ע' שו"ת תה"ד ח"א סי' קפ"ד:

שם הבא ליפרע כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתל"א ומש"ש דברי ושמא ברי עדיף אין מובן דא"כ בכל הנפרע מיתומים נימא דלא יוצרך שבועה משום זה וכן מש"ש ועי"ל אילו הי' שמעון קיים כו' ק' ג"כ כנ"ל:

שם תוד"ה והוא כ' והשיב ר"ת חלילה כו', נ"ב בשו"ת רד"ך בית ד' חדר ג' כ' דהיינו טעמא דר"ת משום דשם עכו"ם דמומר לא חשיב כלל לגבי גירושין דעכו"ם ליתי' בגירושין כו' עכ"ל ע"ש בארוכה והנה שטחיות דברי הר"ת משמעותן דהגט יש בו עניין מעלה וקדושה ולכן אין להזכיר בו שם עכו"ם וע' כזה מפורש בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' קנ"ד דכ' שכל דבר שבקדושה כגון ס"ת תפילין ומזוזה שהצריכו לשמה אין הקדושה חלה במחשבה לבד אלא בדיבור שהדיבור עושה רושם גדול כו' וא"ת התינח בדבר שבקדושה אבל כתיבת גט דבעי' לשמה כו' לעולם אימא לך דבמחשבה גרידתא סגי וי"ל דסוף סוף קדושה יש בגט לפי שנקרא ספר וכתוב בו כדת משה וישראל עכ"ל ועש"ה דמוכח דבכל דבר הצריך לשמה הוא כן ולפי"ז לכאורה גם מצה דבעי' שימור לשם מצה ה"נ דאית בי' קדושה וע' תוס' פסחים כ"ח ב' ד"ה כל דכתבו דאטו מצה קדושה אית בה ויש לדחות וק"ל וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ה' מש"ש בשם תשובת הרמב"ם דאין לכתוב גט בכתב אשורית דהוא מכתב אלקי"ם ואין להשתמש בו לבזיון ומשמע דס"ל דאין שום קדושה ומעלה לגט ונהפוך הוא ועש"ס בתשב"ץ וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ט' דכ' דאף דקלף המעובד לשם ס"ת חלה קדושה עלי' ואסור לשנותו לדברים אחרים מ"מ מותר לכתוב עליו גט משום דגט נמי מצוה הוא בתורה והוא לימוד כו' ע"ש ומ"ש דהוא לימוד צ"ע דכתיבת גט אין בו קיום מצות. לימוד וגם מ"ש דהוא מצוה אדרבה רוב גירושין אינם מצוה והוא רק מצוה משפטית דהמגרש אשתו כך משפטו שיכתוב גט ויגרשנה בו ואל"ה אינה מגורשת ואפי' הי' מצוה אכתי חשוב מוריד מקדושה למצוה וכמובן: