גליוני הש"ס/ראש השנה/לד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגנים ועיצוב
(גרסה ראשונית)
 
(עוגנים ועיצוב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
ל"ד א' איתקין ר' אבוה כו', נ"ב בבה"ג ה' ר"ה בתר דהביא דברי ר' אבוה כ' וכל כך למה כדי לערבב את השטן דא"ר יצחק מפני מה תוקעין בר"ה מ"מ תוקעין גזה"כ היא אלא מ"מ תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין וכל כך למה כדי לערבב כו' עכ"ל נ' כוונתו דגם ריבוי תקיעות דר' אבוה הם כדי לערבב כו' וזהו דגירסתו בהך דר' יצחק וכל כך למה היינו דהם ב' קישיות למה תוקעין מיושב ומעומד ועוד כל כך למה היינו ל"ל ריבוי תקיעות כל כך תשר"ת תש"ת תר"ת ועל שניהם התי' כדי לערבב כו' וכן מצאתי מפורש גם ברוקח סי' רוז"ל אבל ה' תקיעות התקין ר' אבוה בקיסרי ובתרועה היו מספקין אם היא שברים או תרועה ממש והוצרך לתקן בכל ענייני ספיקות פן יבא השטן בעניין אחר עכ"ל ומבואר דמעיקר הדין לא הי' ר' אבוה חושש לאלו הספיקות רק מחשש פן יבא כו' וצ"ל הטעם כדברי ר' האי ז"ל דכולם תרועות לפי האמת בין גנוחי ובין ילולי והיו חילוקי מנהגות מקומות בזה תחלה וכלם יצאו וכמ"ש הראשונים ז"ל בשמו:
{{מרכז|'''דף ל"ד ע"א'''}}


שם שמע תשע תקיעות כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ חסי' ש"ו: שם ב' אסדר ברכות שמע להו, נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי פ"ו וז"ל מה שאמרו כשם שש"ץ חייב כך כל יחיד ויחיד חייב ר"ג אומר כו' דברים אף הם אמורים על תפלת הלחש שעלי' היו התקיעות כו' עכוהוא מקור למנהג הספרדיים לתקוע גם בתפלת הלחש ואולם ברוקח סי' ר"ג ראיתי וז"ל במדרש א"ר פנחס למה אין תוקעין אלא בתפלת המוספין אלא בשעה שהם עומדים באימה בדין יהו מלאים מצוות כרמון שקראו את שמע והתפללו תפלת השחר וקראו בתורה והתפללו מוסף אז יזכו בדין עכ"ל ומשמע דאין תוקעין בלחש אם לא שנאמר דכיון שהתחילו להתפלל מוסף קרי לי' והתפללו מוסף:
'''{{עוגן1|איתקין}} ר' אבוה כו'.''' נ"ב בבה[[הלכות גדולות/ראש השנה|ה' ר"ה]] בתר דהביא דברי ר' אבוה כ' וכל כך למה כדי לערבב את השטן דא"ר יצחק מפני מה תוקעין בר"ה מ"מ תוקעין גזה"כ היא אלא מ"מ תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין וכל כך למה כדי לערבב כו' עכ"ל נ' כוונתו דגם ריבוי תקיעות דר' אבוה הם כדי לערבב כו' וזהו דגירסתו בהך דר' יצחק וכל כך למה היינו דהם ב' קישיות למה תוקעין מיושב ומעומד ועוד כל כך למה היינו לריבוי תקיעות כל כך תשר"ת תש"ת תר"ת ועל שניהם התי' כדי לערבב כו' וכן מצאתי מפורש גם ברוקח סי' ר"א וז"ל אבל ה' תקיעות התקין ר' אבוה בקיסרי ובתרועה היו מספקין אם היא שברים או תרועה ממש והוצרך לתקן בכל ענייני ספיקות פן יבא השטן בעניין אחר עכ"ל ומבואר דמעיקר הדין לא הי' ר' אבוה חושש לאלו הספיקות רק מחשש פן יבא כו' וצ"ל הטעם כדברי ר' האי ז"ל דכולם תרועות לפי האמת בין גנוחי ובין ילולי והיו חילוקי מנהגות מקומות בזה תחלה וכלם יצאו וכמ"ש הראשונים ז"ל בשמו:


שם כי נהירנא לך, נ"ב ס"א נחירנא והיינו לסימן וכפירשוכזה בגיטין ס"ח א' נחר לי' ר' חסדא ופירש"י עשה לו סימן:
'''{{עוגן1|שמע}} תשע תקיעות כו'.''' נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ש"ו: שם ב' אסדר ברכות שמע להו.''' נ"ב ע' שו"ת הרמגא"ש סי פ"ו וז"ל מה שאמרו כשם שש"ץ חייב כך כל יחיד ויחיד חייב ר"ג אומר כו' דברים אף הם אמורים על תפלת הלחש שעלי' היו התקיעות כו' עכ"ל והוא מקור למנהג הספרדיים לתקוע גם בתפלת הלחש ואולם ברוקח סי' ר"ג ראיתי וז"ל במדרש א"ר פנחס למה אין תוקעין אלא בתפלת המוספין אלא בשעה שהם עומדים באימה בדין יהו מלאים מצוות כרמון שקראו את שמע והתפללו תפלת השחר וקראו בתורה והתפללו מוסף אז יזכו בדין עכ"ל ומשמע דאין תוקעין בלחש אם לא שנאמר דכיון שהתחילו להתפלל מוסף קרי לי' והתפללו מוסף:


שם לא אמרו אלא בחבר עיר, נ"ב ע' רש"י שכ' חבורת ציבור אבל יחיד מברך את כולו וע' סדר ר' עמרם גאון שכ' וז"ל ויחיד במקום שאין שליח ציבור מתפלל שבע ברכות ואומר עלינו לשבח ולאחר שסיים תפלתו תוקע תשר"ת תש"ת תר"ת בדבשלא הי' חבר עיר אבל הי' חבר עיר שומען על סדר ברכות כו' עכ"ל נ' כוונתו דדווקא אם לא הי' אותו היחיד חבר עיר היינו חכם העיר אבל אם הי' חכם העיר שומען על סדר ברכות וקמפרש הך דחבר עיר דכאן על חכם העיר לא על ציבור והוא כהך דחבר עיר דמגילה כ"ז ב' דפירושו חכם העיר ע"ש והטעם נ' דחכם העיר חשוב כמו ציבור וכזה מצינו בכמה דוכתי עמ"ש בגליון ברכות י"ב ב':
'''{{עוגן1|כי}} נהירנא לך.''' נ"ב ס"א נחירנא והיינו לסימן וכפירש"י וכזה בגיטין ס"ח א' נחר לי' ר' חסדא ופירשעשה לו סימן:


שם כשם שמוציא כו', נ"ב כלומר מגו דמוציא לשאינו בקי מוציא נמי לבקי אבל כולן בקיאין אין מוציא אותן, שומהר"ם בר ברוך סי' קי"א וע"ש:
'''{{עוגן1|לא}} אמרו אלא בחבר עיר.''' נ"ב ע' רש"י שכ' חבורת ציבור אבל יחיד מברך את כולו וע' סדר ר' עמרם גאון שכ' וז"ל ויחיד במקום שאין שליח ציבור מתפלל שבע ברכות ואומר עלינו לשבח ולאחר שסיים תפלתו תוקע תשר"ת תש"ת תרבד"א בשלא הי' חבר עיר אבל הי' חבר עיר שומען על סדר ברכות כו' עכ"ל נ' כוונתו דדווקא אם לא הי' אותו היחיד חבר עיר היינו חכם העיר אבל אם הי' חכם העיר שומען על סדר ברכות וקמפרש הך דחבר עיר דכאן על חכם העיר לא על ציבור והוא כהך דחבר עיר דמגילה כ"ז ב' דפירושו חכם העיר ע"ש והטעם נ' דחכם העיר חשוב כמו ציבור וכזה מצינו בכמה דוכתי עמבגליון ברכות י"ב ב':


שם א"ר יוחנן מודין חכמים לר"ג ורב אמר עדיין היא מחלוקת, נ"ב כזה פליגי ג"כ בקידושין נ"ג א':
'''{{עוגן1|כשם}} שמוציא כו'.''' נ"ב כלומר מגו דמוציא לשאינו בקי מוציא נמי לבקי אבל כולן בקיאין אין מוציא אותן, שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קיוע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
'''{{עוגן1|א"ר}} יוחנן מודין חכמים לר"ג ורב אמר עדיין היא מחלוקת.''' נ"ב כזה פליגי ג"כ בקידושין נ"ג א':
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>