גליוני הש"ס/יבמות/קד/א: הבדלים בין גרסאות בדף

שייך לעמוד ב
(גרסה ראשונית)
 
(שייך לעמוד ב)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
ק"ד א' ושל זקן העשוי לכבודו, נ"ב כל' זה מנחות מ"א שם ילפי' רגל רגל ממצורע כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קל"ה מש"ש ובר מן דין יש להביא ראי' מש"ס פ' מצות חליצה דקאמר שם גידם בימין אינו חולץ דילפי' רגל רגל ממצורע כו' ע"ש מש"ש בזה והנה העתיק גמ' שאינה דלא הוזכר כאן כלל גידם רק דחליצה בשמאל פסולה וממילא אין קושיתו קושי' כלל דרק אילו היו מדברים מגידם אז הי' לגמ' לפרש דין הגידם לר"ש וגוף הדבר וודאי דלר"ש גם בחליצה הוא. כן ומש"ש דמשום תקנת עגונה אפשר דגם חכמים מודים לר"ש במחכת"ה הם דברים מתמיהים דזה שייך רק אילו הי' סברת החכמים משום חומרא ולא מעיקר הדין דס"ל דבעי' קרא כדכתי' ואין השמאל נעשה ימין ע"י שאין הימין ומה שייך תקנת עגונה בזה והרי גם מצורע הוא תקוני גברא ומצינו חידוש כזה במצורע גופי' לר"ש בזבחים ע"ז א' דאף דאין מתנדבין שמן מ"מ משום תקוני גברא דמצורע מתנדבין וע"ש בתוד"ה תקוני גברא דתמהו שם בזה באמת דמאי אהני תקוני גברא בכה"ג דהוא דינא דאוריתא ולעשות קרבן ממה שאינו קרבן עש"ה ועכ"פ היכא דלא מצינו זה בגמ' וודאי דאין לומר כזה מסברא ואין להקשות קושי' מכמו זה ואין כדאי האריכות:
ק"ד א' ושל זקן העשוי לכבודו, נ"ב כל' זה מנחות מ"א שם ילפי' רגל רגל ממצורע כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קל"ה מש"ש ובר מן דין יש להביא ראי' מש"ס פ' מצות חליצה דקאמר שם גידם בימין אינו חולץ דילפי' רגל רגל ממצורע כו' ע"ש מש"ש בזה והנה העתיק גמ' שאינה דלא הוזכר כאן כלל גידם רק דחליצה בשמאל פסולה וממילא אין קושיתו קושי' כלל דרק אילו היו מדברים מגידם אז הי' לגמ' לפרש דין הגידם לר"ש וגוף הדבר וודאי דלר"ש גם בחליצה הוא. כן ומש"ש דמשום תקנת עגונה אפשר דגם חכמים מודים לר"ש במחכת"ה הם דברים מתמיהים דזה שייך רק אילו הי' סברת החכמים משום חומרא ולא מעיקר הדין דס"ל דבעי' קרא כדכתי' ואין השמאל נעשה ימין ע"י שאין הימין ומה שייך תקנת עגונה בזה והרי גם מצורע הוא תקוני גברא ומצינו חידוש כזה במצורע גופי' לר"ש בזבחים ע"ז א' דאף דאין מתנדבין שמן מ"מ משום תקוני גברא דמצורע מתנדבין וע"ש בתוד"ה תקוני גברא דתמהו שם בזה באמת דמאי אהני תקוני גברא בכה"ג דהוא דינא דאוריתא ולעשות קרבן ממה שאינו קרבן עש"ה ועכ"פ היכא דלא מצינו זה בגמ' וודאי דאין לומר כזה מסברא ואין להקשות קושי' מכמו זה ואין כדאי האריכות:
 
<noinclude>{{דיקטה}}
שם ב' ופומייהו הוא דכאיב להו, נ"ב לעיל ס"ו א' בגמ' ומ"ד א' בתוד"ה כל:
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
 
שם דא"ר זירא כל הראוי כו', נ"ב ע' בהך דר' זירא בשו"ת רד"ך בית א' חדר כ"א כ"ב עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' צ' שאם אין יודע לקרות בתורה בדקדוק מפני שאין בה נקודות וטעמים יעמוד אחד אצל החזן עם חומש דאז הוי כמו ראוי לבילה שאין בילה מעכבת ע"ש והוא קצת חידוש ובכללים שלי הארכתי מאוד בהך דכל הראוי לבילה כו' ואכ"מ וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ל"ג:
 
שם תוד"ה והא אמרי כו' כ' ואמאי נמי אמרי' לקמן דקטנה חולצת בפעוטות כו', נ"ב ע' שו"ת חכם צבי סי' א' מה שתי' שם בזה:
 
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}