בנין ציון/ב/קעג: הבדלים בין גרסאות בדף

שיפורים
(גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים)
 
(שיפורים)
שורה 4: שורה 4:
ב"ה אלטאנא ה' שבט תרי"ג לפ"ק.  
ב"ה אלטאנא ה' שבט תרי"ג לפ"ק.  


::להרב מו"ה יצחק פראג מירושלים עיה"ק תוב"ב:
::להרב מו"ה '''יצחק פראג''' מ'''ירושלים''' עיה"ק תוב"ב:


'''בענין''' חקירתי בספרי בנין ציון (סי' קס"ז) אם מותר לאדם להציל עצמו מפני פקוח נפש בממון חבירו השיב מר נ"י ממה שהובא בשמ"ק למס' ב"ק (ד' קי"ד) בשם המאירי לחלק בין אם הבעלים לשם או לא והבין מעלתו שלענין להציל ממונו איירי אבל לענ"ד ברור שלענין להציל גופו בממון חבירו איירי כמבואר ממה שהובא שם (ד' קי"ד) בשם הראב"ד דרק בפני בעלים דחייב הבעל ממון משום והשבות לו אבידת גופו להצילו מותר להציל גופו בממון חבירו אבל שלא בפני בעלים לא ושלכך אמרו לדוד שאסור לשרוף הגדיש מפני שלא היו הבעלים שם ע"ש. וכבר כתבתי שזה ג"כ שיטת רש"י:
'''בענין''' חקירתי בספרי בנין ציון (סי' קס"ז) אם מותר לאדם להציל עצמו מפני פקוח נפש בממון חבירו השיב מר נ"י ממה שהובא בשמ"ק למס' ב"ק (ד' קי"ד) בשם המאירי לחלק בין אם הבעלים לשם או לא והבין מעלתו שלענין להציל ממונו איירי אבל לענ"ד ברור שלענין להציל גופו בממון חבירו איירי כמבואר ממה שהובא שם (ד' קי"ד) בשם הראב"ד דרק בפני בעלים דחייב הבעל ממון משום והשבות לו אבידת גופו להצילו מותר להציל גופו בממון חבירו אבל שלא בפני בעלים לא ושלכך אמרו לדוד שאסור לשרוף הגדיש מפני שלא היו הבעלים שם ע"ש. וכבר כתבתי שזה ג"כ שיטת רש"י: