בנין ציון/ב/יג: הבדלים בין גרסאות בדף

ב"ה אלטאנא בחדש סיון תרל"א לפ"ק:

'''והשבתי''' עד שאתם שואלים אם אתם רשאים לנכות ממעשר שלכם אני מסופק אם אפילו מורישכם אם היה בחיים אם היה יכול לנכות ממעשר שהוא חייב ליתן שאין זה דומה למה דאמרינן גיטין (דף ל' ע"א) המלוה את הכהן ואת הלוי ואת העני וכו' ששם עדיין לא פי' שנותן בתורת מעשר כ"א בהלוואה ולכן בדין הוא שיכול לשלם חובו ממה שיגיע להלוי ולעני בתורת מעשר אבל בנידון זה שנתן המוריש כבר בתורת צדקה לעניים איך ישלם חוב מעשר זה שלו אח"ז על מה שישתכר מכאן ולהבא. אכן ביורשים אין ספק כלל שאינן יכולים לנכות שהרי הם חייבין ליתן מעשר בעצמם ואיך יחשב להם למעשר מה שנתן מורישם. ויותר מזה נראה לי אפילו מצאו עוד המעות של מעשר בעין בירושת מורישם ג"כ הם מחויבים ליתן לעניים ולא להוציא לחשבון מעשר עצמם ולפי מה שכ' השל"ה (ד' רס"ב ע"א) אפי' הטובת הנאה ליתן לכל עני שירצו אין ליורשים במעשר כזה אלא צריכים ליתן לגזבר הממונה על הצדקה והוא יחלק: