176,460
עריכות
שיפורים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפורים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
סימן קיא | {{עוגן|קנ־ב}}{{מרכז|'''סימן קיא'''}} | ||
ב"ה ספאס יום ב' ט' תמוז תרמ"ו. | ב"ה. '''ספאס''' יום ב' ט' תמוז תרמ"ו. | ||
שלום אשיב לכבוד ידידי הרב המאה"ג חו"ב בחדרי תורה וכו' כ"ש מ' '''אליעזר סג"ל מישעל''' | ::שלום אשיב לכבוד ידידי הרב המאה"ג חו"ב בחדרי תורה וכו' כ"ש מ' '''אליעזר סג"ל מישעל''' נ"י אבד"ק '''גאלינא'''. | ||
מכתב כת"ר עם שאלתו שאלת חכם הגיע עדי טרם נסעי מלבוב ויען כי מחוסר ספרים אנכי פה לא אוכל להתהלך ברחבה ואך מהעול' על זכרוני אני כותב על הספר בדיו בדבר אשר חפרו ומצאו בס"ה ג' מתים עם חרסי אדמה. וכ"ת יצא לדון עפ"י אומדנא של הח"ק דשל עכו"ם הוא ומחרסי אדמה אין ראי' כי שם מקום הקדרים ובכ"מ החופרים ימצאו חרסי אדמה. והאריך קצת בפלפולא שאין לדין בזה לחוש לשכינת בה"ק כיון שנמצאו בקרוב זה לזה פחות מהשיעור הנאמר בגמ' ואין בו איסור פינוי. אולם לדעתי לאיסור שוב אין לחוש או מצד דאיסור פינוי ל"ה רק מדרבנן וספק דרבנן להקל דשמא עכו"ם הוא וכמ"ש כת"ר או משום דבדרבנן מהני אמירת העכו"ם מסל"ת דקברי עכו"ם הוא ואם אמנם כי מהחרשי אדמה הנמצא יראה להיפך דמתי ישראל המה ומ"ש כת"ר דמזה אין ראי' כיון שהוא מקום הקדרים לא אבין דימצאו בשביל זה חרסים בעומק. אך גם בידוע בודאי שהמה של ישראל יש לדון דהוי כמקבר בזוי לקבר מכובד דמותר דכיון שנשכח שם בה"ק עושין שמה כל דברים מבוזים ומותר לפנות. אולם לדעתי יש בזה דין ביה"ק דהשיעור הנאמר בגמ' הוא בזמנם אבל לא בזמנינו דקוברי' זה אצל זה וא"כ לענין טומאת הכהנים אי אפשר לטהר רק כשיחפרו כל השדה כולה כדינא דשמא בה"ק ישראל הוא דזה הוי איסור תורה וספיקא לחומרא דאף אם ל"ה ראי' מהחרסי אדמה שנמצא מידי ספק לא נפיק. וגם אין נאמנות להעכו"ם מסל"ת. וגם אם העיר שמה רובא עכו"ם אין לומר דניזיל בתר רובא כיון שלא נולד הספק במקום הקביעות דכיון שאין אנו דנין על מת פרטי ורק על ביה"ק הנה בכל עיר יש ביה"ק עכו"ם וביה"ק ישראל ואין כאן לדין מטעם רובא וכמובן. וגם בביה"ק נכרים פסקינן דיש להחמיר. האומנם כי אנכי לא ידעתי מדוע החמיר בש"ע לאסור לכהן לילך על קברי א"י אחרי שמלבד דעת הרמב"ם והיראים ז"ל המובאים בב"י ז"ל דפסקו כרשב"י רבו החולקים על התוס' והרא"ש ז"ל ה"ה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והנ"י והריטב"א ז"ל. אולם עכ"ז מסתפינא להקל נגד פסק הש"ע וביחוד בנ"ד א"י אם קברי עכו"ם או קברי ישראל הם ואין תקנה רק או לחפור כל המקום כדין לטהר ביה"ק או שיעשו גשר על המקום שילכו הכהנים ותחתיו חלל יותר מטפח ופותח טפח מהצד דאין הטומא' בוקעת ועולה וכמבואר והנלפענ"ד כתבתי ידידו: | '''מכתב''' כת"ר עם שאלתו שאלת חכם הגיע עדי טרם נסעי מלבוב ויען כי מחוסר ספרים אנכי פה לא אוכל להתהלך ברחבה ואך מהעול' על זכרוני אני כותב על הספר בדיו בדבר אשר חפרו ומצאו בס"ה ג' מתים עם חרסי אדמה. וכ"ת יצא לדון עפ"י אומדנא של הח"ק דשל עכו"ם הוא ומחרסי אדמה אין ראי' כי שם מקום הקדרים ובכ"מ החופרים ימצאו חרסי אדמה. והאריך קצת בפלפולא שאין לדין בזה לחוש לשכינת בה"ק כיון שנמצאו בקרוב זה לזה פחות מהשיעור הנאמר בגמ' ואין בו איסור פינוי. אולם לדעתי לאיסור שוב אין לחוש או מצד דאיסור פינוי ל"ה רק מדרבנן וספק דרבנן להקל דשמא עכו"ם הוא וכמ"ש כת"ר או משום דבדרבנן מהני אמירת העכו"ם מסל"ת דקברי עכו"ם הוא ואם אמנם כי מהחרשי אדמה הנמצא יראה להיפך דמתי ישראל המה ומ"ש כת"ר דמזה אין ראי' כיון שהוא מקום הקדרים לא אבין דימצאו בשביל זה חרסים בעומק. אך גם בידוע בודאי שהמה של ישראל יש לדון דהוי כמקבר בזוי לקבר מכובד דמותר דכיון שנשכח שם בה"ק עושין שמה כל דברים מבוזים ומותר לפנות. | ||
'''אולם''' לדעתי יש בזה דין ביה"ק דהשיעור הנאמר בגמ' הוא בזמנם אבל לא בזמנינו דקוברי' זה אצל זה וא"כ לענין טומאת הכהנים אי אפשר לטהר רק כשיחפרו כל השדה כולה כדינא דשמא בה"ק ישראל הוא דזה הוי איסור תורה וספיקא לחומרא דאף אם ל"ה ראי' מהחרסי אדמה שנמצא מידי ספק לא נפיק. וגם אין נאמנות להעכו"ם מסל"ת. וגם אם העיר שמה רובא עכו"ם אין לומר דניזיל בתר רובא כיון שלא נולד הספק במקום הקביעות דכיון שאין אנו דנין על מת פרטי ורק על ביה"ק הנה בכל עיר יש ביה"ק עכו"ם וביה"ק ישראל ואין כאן לדין מטעם רובא וכמובן. וגם בביה"ק נכרים פסקינן דיש להחמיר. האומנם כי אנכי לא ידעתי מדוע החמיר בש"ע לאסור לכהן לילך על קברי א"י אחרי שמלבד דעת הרמב"ם והיראים ז"ל המובאים בב"י ז"ל דפסקו כרשב"י רבו החולקים על התוס' והרא"ש ז"ל ה"ה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והנ"י והריטב"א ז"ל. אולם עכ"ז מסתפינא להקל נגד פסק הש"ע וביחוד בנ"ד א"י אם קברי עכו"ם או קברי ישראל הם ואין תקנה רק או לחפור כל המקום כדין לטהר ביה"ק או שיעשו גשר על המקום שילכו הכהנים ותחתיו חלל יותר מטפח ופותח טפח מהצד דאין הטומא' בוקעת ועולה וכמבואר והנלפענ"ד כתבתי ידידו: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||