שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/קמד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(גרסה ראשונית (מיד אעביר למבנה שו"ת רבי עקיבא איגר/ב כמו בחלק א))
 
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
'''{{עוגן1|תו}}''' הקשה מעכ"ת במ"ש הר"ן ריש כתובות להוכיח מההיא שפרסה נדה דאינו מעלה לה מזונות, דחופה היינו יחוד מש"ה א"א לכונסה, הא י"ל דהטעם דאסור לכונסה, דשמא יבא עליה שלא בליל חמישי ויתקרר דעתו, דהא אחרי שנשאת מותר לבא עליה בכל עת כמ"ש הר"ן גבי אתפסוה מטלטלין:
'''{{עוגן1|תו}}''' הקשה מעכ"ת במ"ש הר"ן ריש כתובות להוכיח מההיא שפרסה נדה דאינו מעלה לה מזונות, דחופה היינו יחוד מש"ה א"א לכונסה, הא י"ל דהטעם דאסור לכונסה, דשמא יבא עליה שלא בליל חמישי ויתקרר דעתו, דהא אחרי שנשאת מותר לבא עליה בכל עת כמ"ש הר"ן גבי אתפסוה מטלטלין:


'''{{עוגן1|הנה}''' למ"ש מהרש"א בסוגיין דהא דאמרינן שקדו ג"י ולא סגי בשקדו יום א', דהא בלא"ה א"י לבעול בב' וג' משום טענת בתולים, היינו משום דט"ב צריך להעלות לה מזונות, דהיא אומרת יודע אני שבתולה אני עיי"ש, ממילא ניחא דאם יכול לכנסה נדה והעיכוב רק מחמת ט"ב היה מחוייב להעלות לה מזונות:
'''{{עוגן1|הנה}}''' למ"ש מהרש"א בסוגיין דהא דאמרינן שקדו ג"י ולא סגי בשקדו יום א', דהא בלא"ה א"י לבעול בב' וג' משום טענת בתולים, היינו משום דט"ב צריך להעלות לה מזונות, דהיא אומרת יודע אני שבתולה אני עיי"ש, ממילא ניחא דאם יכול לכנסה נדה והעיכוב רק מחמת ט"ב היה מחוייב להעלות לה מזונות:


'''{{עוגן1|אמנם}}''' דברי מהרש"א סתורים ממ"ש רש"י בסוגיא לפיכך רב יוסף מסיים לה משמיה דנפשיה, והיינו דאם איתא דשמואל מסיים לה, אייך שייך דלמד כן מתוך דברי עצמו שהמציא דמשום שקדו אינו מעלה מזונות, אע"כ דרב יוסף למד כן מדברי שמואל, ואם איתא לדברי המהרש"א, י"ל כפשוטו דשמואל הביא ברייתא דלקמן דקתני ותנשא בא' בשבת ומשני שקדו ג"י, מזה מוכח מדנקט שקדו ג"י ולא סגי ביום א', ע"כ דהנ"מ דמשום ט"ב מעלה מזונות, ומוכח שפיר דמשום שקדו אינו מעלה מזונות, וע"ז אמר שמואל ולמד לפיכך חלה וכו' אע"כ דלא כהמהרש"א, ובעיקר קושיות מהרש"א י"ל בפשוטו דנקט האמת דשקדו ג"י, ונ"מ היכא דבתי דינים קבועים בכל יום דנישאת בכל יום, דמ"מ בעינן ג"י א"כ יש מקום לקושיית מעכ"ת, דדלמא ההיא דפרסה נדה מיירי באמת היכי דאין ב"ד קבועים בכל יום ואסורה להנשא משום ט"ב:
'''{{עוגן1|אמנם}}''' דברי מהרש"א סתורים ממ"ש רש"י בסוגיא לפיכך רב יוסף מסיים לה משמיה דנפשיה, והיינו דאם איתא דשמואל מסיים לה, אייך שייך דלמד כן מתוך דברי עצמו שהמציא דמשום שקדו אינו מעלה מזונות, אע"כ דרב יוסף למד כן מדברי שמואל, ואם איתא לדברי המהרש"א, י"ל כפשוטו דשמואל הביא ברייתא דלקמן דקתני ותנשא בא' בשבת ומשני שקדו ג"י, מזה מוכח מדנקט שקדו ג"י ולא סגי ביום א', ע"כ דהנ"מ דמשום ט"ב מעלה מזונות, ומוכח שפיר דמשום שקדו אינו מעלה מזונות, וע"ז אמר שמואל ולמד לפיכך חלה וכו' אע"כ דלא כהמהרש"א, ובעיקר קושיות מהרש"א י"ל בפשוטו דנקט האמת דשקדו ג"י, ונ"מ היכא דבתי דינים קבועים בכל יום דנישאת בכל יום, דמ"מ בעינן ג"י א"כ יש מקום לקושיית מעכ"ת, דדלמא ההיא דפרסה נדה מיירי באמת היכי דאין ב"ד קבועים בכל יום ואסורה להנשא משום ט"ב: