|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} |
| {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> |
| '''ד"ה''' השוכר אומר וכו' עד ועוד דהכא אפי' משאיל אומר ברי וכו'. פי' מטעם מה שטענו לא הודה לו כדלקמן בגמרא על מתניתין דזה אומר שאולה וזה אומר שכורה: | | '''בא"ד. אי איתא איתא אלמא מספקא ליה והא עבד רב נחמן וכו'.''' פי' ופשיטא דלית ליה הא דרב ושמואל: |
|
| |
|
| '''ד"ה''' והלה אמר אינו יודע פטור וכו' אי נמי דברי דמשאיל עדיף וכו'. ר"ל דכשטוען המשאיל ברי הוא טוב שהרי כשהוא טוען שאולה מתה השואל יכול להכחישו משום שהוא היה אצל המיתה וכשהוא טוען ברי ודאי ידוע לו בבירור ע"י ראייה או שמיעת עדים אבל כשהשואל טוען ברי אין הברי כ"כ טוב דאמרי' דמשום הכי טוען כך דיודע הוא שאין המשאיל יכול להכחישו וק"ל: | | '''ד"ה משכחת לה וכו' עד ובלא פי' הקונטרס תקשה לרב יהודה וכו'.''' פי' בלא פ"ה דפי' דלרב יהודה פדיך אלא אפי' אי הוה שייכא הקושיא ופירוקא דגמרא לרב נחמן או למי שיהיה כלומר בלא סוגיית הגמ' יקשה מן המשנה בעצמה לרב יהודה למה נשבע כיון דאין כאן כ"א חדא פרה: |
|
| |
|
| '''ד"ה''' לימא תהוי תיובתא וכו' עד אי נמי רב נחמן אתי שפיר כסומכוס וכו'. פי' דררא דממונא היינו היכא דאפי' בלא טענותיהם איכא לספוקי אבל גבי מנה שלי בידך וכו' בלא טענותיהם ליכא ספק לב"ד אבל מתני' א"ש כסומכוס דבמתני' איכא שפיר דררא דממונא:
| | '''בא"ד. ולעיל דמצריך הודאה משום דאינו יודע הוי כפירה.''' לרווחא דמלתא כתבו כן דהא בלא טעם זה מוכרח להצריך ההיא דהודאה כדי שיהא מחויב שבועה דאורייתא דבשבועה דרבנן לא אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם כמו שכתבו התוס' לעיל בד"ה הכי נמי וכו' ודו"ק: |
| | |
| '''בא"ד''' וי"ל דלסומכוס דאית ליה ממון המוטל בספק חולקין וכו' וכיון דלדידיה מהני ברי וכו'. יש לדקדק מ"מ עדיין הקושיא שניה לא מיתרצא דאיכא למימר דלא קאמר סומכוס אלא היכא דאיכא דררא דממונא ויש לתרץ דדוקא היכי דאמרינן חולקין יש לחלק בין דררא דממונא ובין היכי דליכא דררא דממונא אבל בברי דאמרי' דלסומכוס מהני אפי' להוציא מחזקת השני וחייב הכל ה"ה לרבנן מהני להוציא מחצה ואין לחלק בין היכא דאיכא דררא דממונא ובין היכא דליכא דררא דממונא וק"ל: | |
| | |
| '''ד"ה''' והלה אומר איני יודע וכו' אבל הלויתני ואיני יודע אם החזרתי לך וכו'. מתני' היא בהגוזל בתרא וכו' ושם בסיפא קתני אבל אם א"ל איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני וכו' פטור מלשלם ופריך מינה שם לרב הונא ולר"י ומשני דאיירי דלא קא תבע ליה ורישא דקתני איני יודע אם החזרתי לך חייב איירי בבא לצאת ידי שמים:
| |
| | |
| '''ד"ה''' רב הונא וכו' עד (שבועת ה' תהיה) בין שניהם ולא בין היורשים. פי' התם פריך היכי דמי אי דאמרי יורשים נ' אית ליה ונ' לית ליה מה לי הן מה לי אביהן אלא דאמרי נ' ידענא ונ' לא ידענא אי אמרת בשלמא אביהן כה"ג מיחייב משום הכי אצטריך קרא למפטריה גבי יתמי אלא אי אמרת אביהן בכה"ג לא מחייב קרא גבי יורשין ל"ל:
| |
| | |
| '''ד"ה''' הכי נמי וכו' עד משמע דרב ושמואל עיקר הוי כמו דר' אבא וכו'. פי' ובח"ה שהביא לעיל מזה משמע דהלכה כרבי אבא והכא אמר דעבד כמר עבד וכו': | |
| | |
| '''בא"ד''' כל אחד מפסיד החצי וכו' הנתבע משלם והתובע לא יטול כצ"ל. וההיא דרב ושמואל נמי הוי מטעם דר' אבא דמתוך שאין היורשין יכולים לישבע מטעם דאין אדם מוריש וכו' מפסידים דעליהם לבדם השבועה מוטלת ומצי סבר רב נחמן שפיר הא דרב ושמואל ודר' אבא ולא שרב נחמן דעה שלישית וכן רב ושמואל סברי הא דר' אבא ורב נחמן ומשום הכי אתי שפיר הא דקאמר דעבד כרב ושמואל עבד דתרוייהו אתו כר' אבא והיינו נמי דלא מזכיר דרב נחמן דרב נחמן אינו סברא שלישית זולתם:
| |
|
| |
|
| <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} |
| {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |