13,565
עריכות
מ
קישורים פנימיים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מ (קישורים פנימיים) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''תשובה עה'''{{ש}}להרב מפילענע.}} | {{מרכז|'''תשובה עה'''{{ש}}להרב מפילענע.}} | ||
'''{{עוגן1|נידון}}''' הסכסוך שבין הרבני מו"ה אברהם נ"י ובין הפו"מ נ"י הנה מה שטען הפו"מ שחלילה לשמוע לדברי הרבנית ולחשוד שבעלה הגאון זצ"ל יחזיק המקומות על חוב ארבעה ר"ט, ועוד יתר ראיות המוכיחות, אינו מספיק דלו יהא דהוי כמו אנן סהדי ממש ולדונו למגו במק"ע הא הש"ך החליט בסי' ס"ו סקל"ה דכל טענות שטוען המוכר לפטור את הלוה א"צ לבוא עלה מדין מגו אלא דבעצמותו הוי מחילה, ואם כן בנ"ד נמי טענות הרבנית הוי מחילה למוהר"א נ"י ואף בנ"ד דהוא משכנת קרקע והחזיק בה, מ"מ הא כתב הנ"י ב"ב ובדף הספר הוא רכ"ו ע"א דעת היש חולקים דמצי מחיל ובש"ע סי' ס"ו ס"ל הובאה ב' דיעות בזה, ואנכי מצאתי להר"ן בחידושי גיטין דל"ז שכתב להדי' דיכול למחול ומבואר שם דאף במשכנתא דאינו יכול לסלקו (והתומים ס"ק נ"ה כתב בפשיטות דבאינו יכול לסלקו לכ"ע לא מצי מחיל ולא ראה דברי הר"ן הנ"ל). אמנם נראה דבנ"ד דהרבנית אינה היורשת לבעלה אלא דנחלט לה השטר חוב (אותו הלשון נזכר במכתב הרבנית ת') והיינו בפשוטו דנחלט לה לגביית כתובתה וא"כ היא עצמה הוי קונה שטר חוב ומכרו לאחר דאין הראשון יכול למחול כדאיתא להדיא בש"ע סימן ס"ו סל"א, אלא דאולי ההחלט הוא ע"י שבעלה נתן לה השטר חוב במתנת שכיב מרע ובזה אני מסתפק הרבה במקבלת שטר חוב במתנת שכיב מרע ומכרו אם אינו יכול למחול. ואופן ספיקתי למה דאמרינן ב"ב | '''{{עוגן1|נידון}}''' הסכסוך שבין הרבני מו"ה אברהם נ"י ובין הפו"מ נ"י הנה מה שטען הפו"מ שחלילה לשמוע לדברי הרבנית ולחשוד שבעלה הגאון זצ"ל יחזיק המקומות על חוב ארבעה ר"ט, ועוד יתר ראיות המוכיחות, אינו מספיק דלו יהא דהוי כמו אנן סהדי ממש ולדונו למגו במק"ע הא הש"ך החליט בסי' ס"ו [[ש"ך/חושן משפט/סו#לה|סקל"ה]] דכל טענות שטוען המוכר לפטור את הלוה א"צ לבוא עלה מדין מגו אלא דבעצמותו הוי מחילה, ואם כן בנ"ד נמי טענות הרבנית הוי מחילה למוהר"א נ"י ואף בנ"ד דהוא משכנת קרקע והחזיק בה, מ"מ הא כתב הנ"י ב"ב ובדף הספר הוא רכ"ו ע"א דעת היש חולקים דמצי מחיל ובש"ע סי' ס"ו [[שולחן ערוך/חושן משפט/סו#ל|ס"ל]] הובאה ב' דיעות בזה, ואנכי מצאתי להר"ן בחידושי גיטין דל"ז שכתב להדי' דיכול למחול ומבואר שם דאף במשכנתא דאינו יכול לסלקו (והתומים [[תומים/חושן משפט/סו#נה|ס"ק נ"ה]] כתב בפשיטות דבאינו יכול לסלקו לכ"ע לא מצי מחיל ולא ראה דברי הר"ן הנ"ל). אמנם נראה דבנ"ד דהרבנית אינה היורשת לבעלה אלא דנחלט לה השטר חוב (אותו הלשון נזכר במכתב הרבנית ת') והיינו בפשוטו דנחלט לה לגביית כתובתה וא"כ היא עצמה הוי קונה שטר חוב ומכרו לאחר דאין הראשון יכול למחול כדאיתא להדיא בש"ע סימן ס"ו [[שולחן ערוך/חושן משפט/סו#לא|סל"א]], אלא דאולי ההחלט הוא ע"י שבעלה נתן לה השטר חוב במתנת שכיב מרע ובזה אני מסתפק הרבה במקבלת שטר חוב במתנת שכיב מרע ומכרו אם אינו יכול למחול. ואופן ספיקתי למה דאמרינן ב"ב ד[[בבלי/בבא בתרא/קמז/ב|קמ"ז ע"ב]] ומודה ר"נ דאם נתנו במתנה דאינו יכול למחול וכו' עשאוהו כשל תורה. ויעויין בתוס' כתובות ד[[תוספות/כתובות/פה/ב|פ"ה ע"ב]] ד"ה המוכר וכו' התם הכי פירושא אא"ב דאורייתא וכו', ולכאורה עדיין קשה בהא דמשני עשאוהו כשל תורה הא גם מכירת שטרות הוא של תורה ואפילו הכי אינו יכול למחול, וצ"ל דהכי אמרינן דהך אסמכתא מקרא והעברתם נחלתו עשאוהו לדרש גמור כשל תורה והיינו דעשאוהו ליורש וכ"כ להדיא הר"ן פ"ט דכתובות. | ||
'''{{עוגן1|ולפ"ז}}''' צ"ל דעשאוהו ליורש גם לשעבוד הגוף דאם לא כן עדיין יקשה אמאי אין היורש דהנותן יכול למחול שעב' דהגוף וממילא לפקע החוב אלא ע"כ דעשאוהו ליורש גם לשעבוד הגוף (ולכאורה קשה התינח לר"פ ב"ב שם דהואיל ויורש יורשו, אבל לשינוי דרב אחא שם דעשאוהו כיורש רק במה דאיתא בבריא ואם כן איך יזכה בשעבוד הגוף הא ליתא בבריא ויעויין בב"י סימן רנ"ג בשם הר"ן לענין אויר דפסק להעיקר כרב אחא, וצ"ל דגם בזה שייך שינוי דר"א דאיתא בברי במעמד ג' דחז"ל עשאו דין מעמד ג' שיזכה גם בשעבוד הגוף ויהי' מוכח באמת דבמעמד ג' אינו יכול למחול) אח"כ ראיתי בש"ך סימן רנ"ג סק"ל שכתב במלות קצרות כדברי הנ"ל דעשאו כשל תורה היינו דעשאוהו כיורש, וכיון שכן יש מקום גדול לומר דמקבל שטר חוב במתנת שכיב מרע ומכרו דיכול למחול כיון דהוא הבע"ד וזכה בשעבוד הגוף והוי כיורש דעלמא שמכרו דיכול למחול, וחידוש שלא מצאתי הערה מזה וצ"ע לדינא. | '''{{עוגן1|ולפ"ז}}''' צ"ל דעשאוהו ליורש גם לשעבוד הגוף דאם לא כן עדיין יקשה אמאי אין היורש דהנותן יכול למחול שעב' דהגוף וממילא לפקע החוב אלא ע"כ דעשאוהו ליורש גם לשעבוד הגוף (ולכאורה קשה התינח לר"פ ב"ב שם דהואיל ויורש יורשו, אבל לשינוי דרב אחא שם דעשאוהו כיורש רק במה דאיתא בבריא ואם כן איך יזכה בשעבוד הגוף הא ליתא בבריא ויעויין בב"י [[בית יוסף/חושן משפט/רנג|סימן רנ"ג]] בשם הר"ן לענין אויר דפסק להעיקר כרב אחא, וצ"ל דגם בזה שייך שינוי דר"א דאיתא בברי במעמד ג' דחז"ל עשאו דין מעמד ג' שיזכה גם בשעבוד הגוף ויהי' מוכח באמת דבמעמד ג' אינו יכול למחול) אח"כ ראיתי בש"ך סימן רנ"ג [[ש"ך/חושן משפט/רנג#ל|סק"ל]] שכתב במלות קצרות כדברי הנ"ל דעשאו כשל תורה היינו דעשאוהו כיורש, וכיון שכן יש מקום גדול לומר דמקבל שטר חוב במתנת שכיב מרע ומכרו דיכול למחול כיון דהוא הבע"ד וזכה בשעבוד הגוף והוי כיורש דעלמא שמכרו דיכול למחול, וחידוש שלא מצאתי הערה מזה וצ"ע לדינא. | ||
'''{{עוגן1|אמנם}}''' בנ"ד לא צריך לזה דהא לא נכתב שם המלוה הראשון רק סתם לבעל השטר. ובזה כתב הש"ך בפשיטות סק"י דאינו יכול למחלו ומהאי טעמא בנ"ד מהני מסירה לחוד בלא כתיבה ואין בכח הרבנית לבטל מעשה אם לא ע"י בירורי דברים שכפי מכתבה אפשר שיבוא לידי בירור, ובזה בודאי יהי' ידוע אם האמת כן שנתן לבעלה הגאון זצ"ל הדירה ההוא לשכר בעד החזקת קא יטען, ולזה ע"י החשבונות בפנקאות הקהל יבורר אם לא פרעו שכירות בשנים ההם יותר מאשר פרעו מקודם יניכר שלא פרעו השכירות ומחוייב' לשלם לר"א דמי השכירות דכ"ז שלא ניכרי' זה נגד זה שכר דירה נגד פרעון שטר חוב נשאר זה חייב וזה חייב כמ"ש הש"ך סי' ס"ו סק"א אלא דמחוייב' לשלם השכר דירה למוהר"א נ"י כנע"ד בעהי"ת: | '''{{עוגן1|אמנם}}''' בנ"ד לא צריך לזה דהא לא נכתב שם המלוה הראשון רק סתם לבעל השטר. ובזה כתב הש"ך בפשיטות סק"י דאינו יכול למחלו ומהאי טעמא בנ"ד מהני מסירה לחוד בלא כתיבה ואין בכח הרבנית לבטל מעשה אם לא ע"י בירורי דברים שכפי מכתבה אפשר שיבוא לידי בירור, ובזה בודאי יהי' ידוע אם האמת כן שנתן לבעלה הגאון זצ"ל הדירה ההוא לשכר בעד החזקת קא יטען, ולזה ע"י החשבונות בפנקאות הקהל יבורר אם לא פרעו שכירות בשנים ההם יותר מאשר פרעו מקודם יניכר שלא פרעו השכירות ומחוייב' לשלם לר"א דמי השכירות דכ"ז שלא ניכרי' זה נגד זה שכר דירה נגד פרעון שטר חוב נשאר זה חייב וזה חייב כמ"ש הש"ך סי' ס"ו [[ש"ך/חושן משפט/סו#א|סק"א]] אלא דמחוייב' לשלם השכר דירה למוהר"א נ"י כנע"ד בעהי"ת: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||