13,444
עריכות
הערה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:שדי חמד: כללים ל קטגוריה:שדי חמד: כללים: כ שימוש בCat-a-lot) |
(הערה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/כ/פו|action=edit}} כלל פו])'''}} '''כל מידי דאיהו לא מצי עביד לא משוי שליח.''' כתב הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט' דלא אמרינן הכי אלא במידי דאי עבר ועביד איהו גופיה לא מהני אבל במידי דאי עבר ועביד מהני מצי משוי שליח והבאתי תורף דב"ק לעיל באות פ"ה וכתבתי שקצת נראה שכן דעת הרב טל אורות עי"ש ועלה בדעתי לומר שגדולי הדור במעשה שהיה בקושטא המובא במשנה למלך בהלכות גירושין פרק תשיעי הלכה ג' (בד"ה ודע דמעשה היה) סוברים שלא כדעת הרב מחנה אפרים הנ"ל אלא גם במידי דאי עביד מהני דינא הוא דלא מצי משוי שליח שהמעשה היה במי שאשתו נשתטית שאינה יודעת לשמור את עצמה ורצה לגרשה על תנאי לפי שצריך הוא לנסוע למדינת הים ושאל השואל אם יש היתר לצוות לסופר שיכתוב גט לאשתו כשתשתפה ולעדים שיחתמו ויתנו לה והסכימו לאסור מטעם כיון שהוא אינו יכול לגרשה עתה מפני שטותה לא מצי משוי שליח והרי קיימא לן בסי' קי"ט סעיף ו' דשוטה שאינה יודעת לשמור עצמה דלאו בת גירושין היא מדרבנן שמא ינהגו בה מנהג הפקר אם עבר וגרשה הרי היא מגורשת ולפי סברת הרב מחנה אפרים כיון דאי עביד מהני מצי משוי שליח אלא ודאי מוכח שגדולי הדור ההוא לא שמיעא להו כלומר לא סבירא להו הכי אלא כל שלכתחלה לא מצי איהו עביד לא משוי שליח דדוחק לומר שטעמייהו משום דחשו רבנן למה שכתב הרמ"א שם דיש אומרים דאפילו אם גרשה אינה מגורשת דמסתמא כדעת וכפסק מרן נקיטינן: | {{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/כ/פו|action=edit}} כלל פו])'''}} '''כל מידי דאיהו לא מצי עביד לא משוי שליח.''' כתב הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט' דלא אמרינן הכי אלא במידי דאי עבר ועביד איהו גופיה לא מהני אבל במידי דאי עבר ועביד מהני מצי משוי שליח והבאתי תורף דב"ק לעיל באות פ"ה וכתבתי שקצת נראה שכן דעת הרב טל אורות עי"ש ועלה בדעתי לומר שגדולי הדור במעשה שהיה בקושטא המובא במשנה למלך בהלכות גירושין פרק תשיעי{{הערה|צ"ל [[משנה למלך/גירושין/ו#ג|פרק ששי]], והוא לשון הרב המגיה.}} הלכה ג' (בד"ה ודע דמעשה היה) סוברים שלא כדעת הרב מחנה אפרים הנ"ל אלא גם במידי דאי עביד מהני דינא הוא דלא מצי משוי שליח שהמעשה היה במי שאשתו נשתטית שאינה יודעת לשמור את עצמה ורצה לגרשה על תנאי לפי שצריך הוא לנסוע למדינת הים ושאל השואל אם יש היתר לצוות לסופר שיכתוב גט לאשתו כשתשתפה ולעדים שיחתמו ויתנו לה והסכימו לאסור מטעם כיון שהוא אינו יכול לגרשה עתה מפני שטותה לא מצי משוי שליח והרי קיימא לן בסי' קי"ט סעיף ו' דשוטה שאינה יודעת לשמור עצמה דלאו בת גירושין היא מדרבנן שמא ינהגו בה מנהג הפקר אם עבר וגרשה הרי היא מגורשת ולפי סברת הרב מחנה אפרים כיון דאי עביד מהני מצי משוי שליח אלא ודאי מוכח שגדולי הדור ההוא לא שמיעא להו כלומר לא סבירא להו הכי אלא כל שלכתחלה לא מצי איהו עביד לא משוי שליח דדוחק לומר שטעמייהו משום דחשו רבנן למה שכתב הרמ"א שם דיש אומרים דאפילו אם גרשה אינה מגורשת דמסתמא כדעת וכפסק מרן נקיטינן: | ||
'''אמנם''' מצאתי שהרב פתחי תשובה באהע"ז סי' א' ס"ק ט"ז (בד"ה ומ"ש הבה"ט עו"כ בסי') הכריח שמה שכתוב במשנה למלך שהיתה שוטה שאינה יודעת לשמור עצמה הוא טעות סופר וצריך להיות שאינה יודעת לשמור גטה שהרי כתוב שם ומשלחה ואינה חוזרת קרינן בה ואם כן מדאורייתא לאו בת גירושין היא ואם גרשה אינה מגורשת ולכן שפיר כתבו גדולי הדור דלא מצי משוי שליח וכתב הרב שם דאפשר דביודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור את עצמה דבת גרושין היא מדאורייתא אפשר דמצי משוי שליח לפי מה שכתב במשנה למלך בפרק ב' מהלכות ביאת מקדש דין ו' דבאיסורין דרבנן לא אמרינן מידי דלא מצי עביד לא משוי שליח ובפרט לפי מה שפסק מרן בסי' קי"ט דאם גרשה מגורשת והצ"ע עי"ש ולי הדל נראה דמאחר דמוכרחים אנו לומר שהמעשה היה באינה יודעת לשמור את גטה שפיר יש לנו לומר דמשום הכי הוצרכו לבאר שהיתה שוטה גמורה שמשלחה ואינה חוזרת דלאו בת גירושין היא מדאורייתא לומר דמשום הכי הוא דאמור רבנן דלא מצי משוי שליח אבל אם היתה שוטה שהיא בת גירושין מן התורה היו מורים שיכול לעשות שליח שאם לא כן לא היו צריכים להאריך בציור המעשה רק לכתוב שהיתה שוטה והיה במשמעות דבריהם שוטה כל דהו אפילו אם יודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור עצמה אלא ודאי מוכח דדוקא בשוטה גמורה דלאו בת גירושין היא מן התורה הוא דלא משוי שליח אבל ביודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור עצמה מצי משוי שליח אי משום דבדרבנן לא אמרינן מידי דלא מצי עביד לא משוי שליח כמו שכתב הרב פתחי תשובה אי משום כיון דאי עבר מהני כדעת הרב מחנה אפרים: | '''אמנם''' מצאתי שהרב פתחי תשובה באהע"ז סי' א' ס"ק ט"ז (בד"ה ומ"ש הבה"ט עו"כ בסי') הכריח שמה שכתוב במשנה למלך שהיתה שוטה שאינה יודעת לשמור עצמה הוא טעות סופר וצריך להיות שאינה יודעת לשמור גטה שהרי כתוב שם ומשלחה ואינה חוזרת קרינן בה ואם כן מדאורייתא לאו בת גירושין היא ואם גרשה אינה מגורשת ולכן שפיר כתבו גדולי הדור דלא מצי משוי שליח וכתב הרב שם דאפשר דביודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור את עצמה דבת גרושין היא מדאורייתא אפשר דמצי משוי שליח לפי מה שכתב במשנה למלך בפרק ב' מהלכות ביאת מקדש דין ו' דבאיסורין דרבנן לא אמרינן מידי דלא מצי עביד לא משוי שליח ובפרט לפי מה שפסק מרן בסי' קי"ט דאם גרשה מגורשת והצ"ע עי"ש ולי הדל נראה דמאחר דמוכרחים אנו לומר שהמעשה היה באינה יודעת לשמור את גטה שפיר יש לנו לומר דמשום הכי הוצרכו לבאר שהיתה שוטה גמורה שמשלחה ואינה חוזרת דלאו בת גירושין היא מדאורייתא לומר דמשום הכי הוא דאמור רבנן דלא מצי משוי שליח אבל אם היתה שוטה שהיא בת גירושין מן התורה היו מורים שיכול לעשות שליח שאם לא כן לא היו צריכים להאריך בציור המעשה רק לכתוב שהיתה שוטה והיה במשמעות דבריהם שוטה כל דהו אפילו אם יודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור עצמה אלא ודאי מוכח דדוקא בשוטה גמורה דלאו בת גירושין היא מן התורה הוא דלא משוי שליח אבל ביודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור עצמה מצי משוי שליח אי משום דבדרבנן לא אמרינן מידי דלא מצי עביד לא משוי שליח כמו שכתב הרב פתחי תשובה אי משום כיון דאי עבר מהני כדעת הרב מחנה אפרים: | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
'''ובעיקר''' כלליה דרב מחנה אפרים הנ"ל צריך להתיישב בדברי הרב שואל ומשיב במהדורא תליתאה ח"ב סי' קס"ט שהאריך מאד בכלל זה בדין אשה שנשתטית אם יש לחוש משום כל מידי דלא מצי עביד וכן יש להתיישב בהתשובות שרשמתי בקונטרס אסיפת דינים (בשדי חמד ח"א) במערכת אישות סימן ב' אות א' (בד"ה ולענין השלשת הגט ושם באות ז' ואות ח' ואות ט' עי"ש) ובספר מעין גנים (עצי לבונה ח"ב) בנימוקיו על אהע"ז סי' א' כתב בדף ז"ן ע"א (בד"ה שוב) שהרב פני יהושע בסוף פרק מי שאחזו הקשה על מה שהביא בב"ש בשם הפוסקים לזכות גט לאשה שנשתטית הא קימא לן כל דלא מצי עביד לא משוי שליח והוא כתב ויש להביא ראיה מתוספות דנזיר ד' י"ב שכתבו להדיא לענין חלה מקמח דלא מצי עביד השתא לא מצי לעשות שליח גם כן לכשתהיה עיסה וספר פנ"י הנ"ל אין מצוי אצלי וחידוש הוא שלא זכרו מ"ש במשנה למלך הנ"ל וגם דברי התוס' דנזיר הובאו שם במשנה למלך עי"ש ולפי הנראה דבריהם על שוטה גמורה דאילו ביודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור עצמה נראין הדברים דמצי משוי שליח כיון דאי עביד מהני כנז"ל: | '''ובעיקר''' כלליה דרב מחנה אפרים הנ"ל צריך להתיישב בדברי הרב שואל ומשיב במהדורא תליתאה ח"ב סי' קס"ט שהאריך מאד בכלל זה בדין אשה שנשתטית אם יש לחוש משום כל מידי דלא מצי עביד וכן יש להתיישב בהתשובות שרשמתי בקונטרס אסיפת דינים (בשדי חמד ח"א) במערכת אישות סימן ב' אות א' (בד"ה ולענין השלשת הגט ושם באות ז' ואות ח' ואות ט' עי"ש) ובספר מעין גנים (עצי לבונה ח"ב) בנימוקיו על אהע"ז סי' א' כתב בדף ז"ן ע"א (בד"ה שוב) שהרב פני יהושע בסוף פרק מי שאחזו הקשה על מה שהביא בב"ש בשם הפוסקים לזכות גט לאשה שנשתטית הא קימא לן כל דלא מצי עביד לא משוי שליח והוא כתב ויש להביא ראיה מתוספות דנזיר ד' י"ב שכתבו להדיא לענין חלה מקמח דלא מצי עביד השתא לא מצי לעשות שליח גם כן לכשתהיה עיסה וספר פנ"י הנ"ל אין מצוי אצלי וחידוש הוא שלא זכרו מ"ש במשנה למלך הנ"ל וגם דברי התוס' דנזיר הובאו שם במשנה למלך עי"ש ולפי הנראה דבריהם על שוטה גמורה דאילו ביודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור עצמה נראין הדברים דמצי משוי שליח כיון דאי עביד מהני כנז"ל: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: כ]] | [[קטגוריה:שדי חמד: כללים: כ]] | ||