שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/כ: הבדלים בין גרסאות בדף

ה) ולכאור' יש להעיר בזה דהרי מצינו שסמכו חכמי' על דברי הרופאים כדאיתא נדה כ"ב ב' אמר ראב"צ שני מעשים כו' ובאו ושאלו את אבא ואבא שאל לחכמים וחכמים שאלו לרופאים וא"ל כו' יעו"ש וכן הוא בתשו' מהרי"ק שורש קנ"ט ענף א' עש"ה ובב"י יו"ד סי' קצ"א לאחר שהביא תשו' הר"ן כ' ול"נ דבלאו הני טעמי איתתא שריא דבהדי' תניא בפ' המפלת שאמר ראב"צ כו' וחכמים לרופאי' ואמרו כו' ובהא נמי כיון שידוע לרופאי' כו' ואין חוששין לה עי"ש. אמנם בד"מ שם אות ד' כ' ותמיהני עליו בזו דהא אמרינן בהדי' בגמר' דלא סמכינן אדברי רופאי' לחוד עש"ה מ"ש בזה. והי' אפ"ל בזה לשיטתייהו הוא דאזלי כי הב"י או"ח סי' של"א כ' ה"מ לדידהו אבל לדידן דבר ידוע הוא שאינו מסוכן הלכך דינו כדין רחיצת גדול עי"ש ובד"מ שם אות ב' כ' ואינני מבין דבריו מה בין זמנינו לזמנם בדבר סכנה ולהמבואר בשיטת הב"י סי' קצ"א י"ל דבר ידוע הוא היינו שידוע עפ"י רופאים שאינו מסוכן והלכך דינו כרחיצת גדול והד"מ לשיטתו דלא סמכינן על דברי רופאים לחוד וא"כ מה בין זמנינו לזמנם בדבר סכנה וכבר האריכו רבותינו האחרונים לבאר סוגי' דהמפלת מקושי' הרא"ש בתשו' כלל ב' סי' ח' עש"ה. ובתשו' עבודת הגרשוני סי' כ"ב כ' די"ל דמה שאמרו בגמר' תטיל למים הרופאים בעצמם אמרו כן שהם הי' מסופקי' וכ"כ בתשו' כנסת יחזקאל סי' ל"ד ובתשו' שבות יעקב ח"א סי' ס"ה עי"ש. אך בתוספתא פ"ד דנדה לא נזכר כלל שאמרו הרופאי' תטיל למים {{ממ|וכ"כ ע"ז בתשו' צ"צ אדמו"ר יו"ד סי' קי"ב עש"ה}} ובירושלמי פ"ב דנדה הובא ג"כ וכתוב סתמא מכה יש לה שומא יש לה הרי דהוה פסיקא מלתא להרופאי' בזה. ובתשו' כנ"י סי' ל"ב כתב דהלשון אם נמוחו טמאה אינו לשון הרופאי' וספיקם דמי שאל להם הדין ע"ש ובס' סדרי טהרה סי' קפ"ח סק"ה כ' דזה דוחק ועי' בסוף ס' בית לחם יהוד' בתשו' בזה מ"ש ע"ש וראיתי בתשו' מעיל צדקה סי' ס"ז שכ' שאין לך אלא מה שאמרו חכמים המפלת כמין קליפה כמין שערה כמין עפר תטיל למים אם נמוחו טמאה ואף אם יאמרו הרופאי' שאינו מן המקור או מחמת מכה כו' אין משגיחין בהן לסתור משנתנו עכ"ל וכ"כ אדמו"ר בצ"צ שם סי' קי"ב בשיטת הח"צ סי' ע"ג התם עיק' הטע' שזהו נגד המשנה רפ"ה ומטמאין בכ"ש כו' א"כ זהו נגד סברת הרופ' שאומר שא"א שיצא זה מהמקור גם בתשו' שבו"י סי' מ"א חלק ע"ז הגאון רי"מ מצד המשנ' הנ"ל זהו תוד"ק הרי את"ל דסמכינן ארופאי' אבל היכא דדבריהם נגד המשנ' אין משגיחי' בהם וי"ל בזה בסוגיין דהתוספתא פ"ד דנדה אליבא דראב"צ לא כסתמ' דמשנתנו דהמפלת אתיא {{ממ|ועי' כעי"ז סנהדרין נ"ב א' במשנה ובברייתא שם ב' אראב"צ עי"ש}} וסמכו על הרופאי' שאמרו מכה יש לה כי היכי דסמכינן על אשה האומרת מכה יש לה באו"מ. ושיטת הגמר' הכא שהביאו מעשה דראב"צ וקיי"ל ירושלמי פ"ב דפאה דאין למדין הלכה מפי מעשה הכתוב במשנה ובבריית' כדפי' הרשב"ם ב"ב קל"ה ב' ד"ה עד עי"ש ובנמו"י שם {{ממ|ועי' הוריות ב' א' תוד"ה הכא}} וקא פסיק ותני תטיל למים אם נמוחו טמאה היינו אפילו שאמרו הרופאי' בבירור מכה יש לה שומא יש לה לא סמכינן ארופאי' נגד המשנה. ולעד"נ להביא ראי' לזה דכ' הב"י באה"ע סי' ה' והמרדכי פ' הערל כו' דתניא בספרי פצוע דכא חוזר כו' זו היא מהלכות הרופאי' ואין נראה כן מדברי הפוסקי' כו' תברא בצידה דקתני זו היא מהלכות רופאי' אלמא לענין הלכו' הרופאי' מתניא ולא הודו להם חכמי ישראל כו' וכדתני בברייתא בגמר' דידן עכ"ל הרי דלא סמכינן ארופאים היכי דברייתא תניא דלא כוותייהו וכן י"ל בשיטת מהרי"ק שורש קנ"ט לסמוך על דברי הרופאים הוא ביין ושאר משקים שלא הוזכרו בש"ס ופוסקי' דמסבכין וכדכ' בש"ך יו"ד סי' קצ"ט סק"ד עש"ה וכן מבואר בשיטת השאלתות פ' שמות סי' ל"ח כ' ואפילו שלישי שלה חל להיות בשבת אע"ג דהיא אמרה בריאה אני כו' ורופאי' נמי אומרי' לא צריכה אמרו רבנן יולדת כל שלשה ימים כו' דאמרי נהרדעי עי"ש הרי דס"ל דלא סמכינן ארופאי' היכא דדבריה' לא כמה שאמרו רבנן. ושיטת הרמב"ן במ"מ פ"ב מה' שבת הי"ג וב"י או"ח סי' ש"ל הוא דס"ל דנהרדעי כשאין שם חכם ורופא עסקינן ולפי שהדברי' שעושי' לחי' בחול ידוע הוא עש"ה ובד"מ שם סי' ש"ל אות א' הוכיח מתשו' הרשב"א כהשאלתו' עש"ה {{ממ|ועי' ס' שאילת שלום אות מ"ח מ"ש בזה והעיר דבשו"ע סי' ש"ל כ' סתמא אפי' אמר' א"צ מחללין ולא כ' אם גם הרופאי' אומרי' דא"צ ובמג"א שם קיצר בזה}} וכן יל"ר משיטת הב"ח בטוא"ח סי' שכ"ח ד"ה החושש בשיניו כ' נראה עיקר בחולי השיניים כו' אבל אינו החול' כו' אבל ברופאי' אומרי' א"צ אין שומעי' להם דמטעי קטעי דכבר מקובל ביד התנאי' דסכנת נפשו' הוא עכ"ל ובפמ"ג שם סי' שכ"ח א"א סק"ב עי"ש הרי מפורש דהיכא דהרופ' אומר נגד המקובל ביד התנאי' אין שומעי' להם דמטעי קטעו ועי' סנהדרי' ל"ג א' שאמר תודוס הרופ' עש"ה ופריך ולימא לי' טועה בדבר משנ' אתה ופרש"י סתם משנ' הוא בא"ט עכ"ל ועי' שו"ת הב"ח ישנות סי' קנ"ו ובתבו"ש סי' מ"ה סק"א מ"ש בזה עש"ה ועי' חולין ע"ז א' דבר זה שאלתי לחכמי' ולרופאי' עי"ש וי"ל דלהכי שאל גם לחכמי' שאם יש בידם דבר מקובל נגד דברי הרופאי' אזי אין שומעין להרופאי'. ו) פשיטא מדקא מחללין עלי' שבתא סכנ' הוא וקשה לענ"ד לשיט' המ"מ בפ"ב מה' שבת הי"ד שכ' דאם הוא חולה שיש בו סכנ' משמע דלכל צרכיו מחללין ואעפ"י שאין במניעת הדבר שעושין לו סכנ' עי"ש א"כ מה מקש' הגמ' פשיטא הלא אחר המילה חולה שיב"ס הוא {{ממ|כדכ' התוס'}} ולכל צרכיו מחללי' ואעפ"י שאין במניע' הדבר סכנ' וא"כ לא תידוק ממשנתנו דסכנ' הוא: