1,579
עריכות
תיקון
(תיקון) |
(תיקון) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ונראה דרבא כיון באמרו תרתי לומר הא דטרפה שלא כסדרן היינו שלא נסרכו רק תרתי אוני אבל אם נסרכו גם לדופן וכעין שהביא הרב"י בשם הרמב"ן והביאו הפר"ח בס"ק מ"ד כשרה או משום דתלינן הסירכא בדופן או אף אם הסירכא מאונות מ"מ כיון שנסרכו לדופן לא יתפרקו ומגין הדופן והיינו דלא כהרמב"ן שהטריף בזה. ואם אמינא שלא לעשות מחלוקת בין רש"י להרמב"ן אמינא דכך פירושו שאם תרתי אוני סריכי וע"ד שכתבתי שאינו סרוך רק תרתי אוני ולא הדופן לית להו בדיקותא אבל אם סרוך גם לדופן אית להו בדיקותא דהיינו שבודקין אם יש מכה בדופן והרמב"ן שאסר במיצר החזה ובלי מכה אבל במכה לא גרע מחוץ למיצר החזה שאמרינן שהמכה תוכיח שהסירכא היא מן הדופן: | ונראה דרבא כיון באמרו תרתי לומר הא דטרפה שלא כסדרן היינו שלא נסרכו רק תרתי אוני אבל אם נסרכו גם לדופן וכעין שהביא הרב"י בשם הרמב"ן והביאו הפר"ח בס"ק מ"ד כשרה או משום דתלינן הסירכא בדופן או אף אם הסירכא מאונות מ"מ כיון שנסרכו לדופן לא יתפרקו ומגין הדופן והיינו דלא כהרמב"ן שהטריף בזה. ואם אמינא שלא לעשות מחלוקת בין רש"י להרמב"ן אמינא דכך פירושו שאם תרתי אוני סריכי וע"ד שכתבתי שאינו סרוך רק תרתי אוני ולא הדופן לית להו בדיקותא אבל אם סרוך גם לדופן אית להו בדיקותא דהיינו שבודקין אם יש מכה בדופן והרמב"ן שאסר במיצר החזה ובלי מכה אבל במכה לא גרע מחוץ למיצר החזה שאמרינן שהמכה תוכיח שהסירכא היא מן הדופן: | ||
ובזה נלע"ד שרוב הפוסקים מכשירים כסדרן בלי בדיקה ולכאורה אין דברי רבא מראים כן דמדנקט רבא שלא כסדרן לית להו בדיקותא א"כ הדיוק הוא הא כסדרן אית להו בדיקה והרמב"ן נדחק בזה. ולדידי טעמם מדאמר רבא גם ההיפוך אבל כסדרן היינו רביתייהו והיה די באמרו הני תרתי אוני דסריכי להדדי שלא כסדרן לית להו בדיקותא וממילא נשמע ההיפוך אלא ודאי משום הכי פירש בהדיא היינו רביתייהו להורות דכשר בלי בדיקה אלא דתינח להאוסרים באומה אבל המתירים באומה ואוני כסדרן א"כ הוכרח רבא לפרש הטעם דלא נימא שהטעם משום חמימות ואז דוקא אומות ולכן פירש דהיינו רביתייהו שגם אומה בכלל דגם שם היינו רביתייהו וכמו שהשיב רש"י ולעולם דבעי בדיקה ונמצא להכשיר גם באומה ושלא להצריך בדיקה הוא תרתי דסתרי אהדדי דהרי לפי זה דאומה ג"כ כשרה אין הוכחה להכשיר שלא כסדרן. והיה נראה להביא ראיה דכשר בלא בדיקה שאם סירכה כסדרן בעי בדיקה אז גם ריאה הסמוכה לדופן במקום רביתא בעי בדיקה וחד טעמא אית להו דחיישינן שמא לא סתמה הסירכא את כל הנקבים וכן כתבו התוס' בהדיא בשם הלכות טרפות של רגמ"ה בד"ה היינו רביתייהו עיין באמצע הדבור ושוב חזרו וכתבו כן | ובזה נלע"ד שרוב הפוסקים מכשירים כסדרן בלי בדיקה ולכאורה אין דברי רבא מראים כן דמדנקט רבא שלא כסדרן לית להו בדיקותא א"כ הדיוק הוא הא כסדרן אית להו בדיקה והרמב"ן נדחק בזה. ולדידי טעמם מדאמר רבא גם ההיפוך אבל כסדרן היינו רביתייהו והיה די באמרו הני תרתי אוני דסריכי להדדי שלא כסדרן לית להו בדיקותא וממילא נשמע ההיפוך אלא ודאי משום הכי פירש בהדיא היינו רביתייהו להורות דכשר בלי בדיקה אלא דתינח להאוסרים באומה אבל המתירים באומה ואוני כסדרן א"כ הוכרח רבא לפרש הטעם דלא נימא שהטעם משום חמימות ואז דוקא אומות ולכן פירש דהיינו רביתייהו שגם אומה בכלל דגם שם היינו רביתייהו וכמו שהשיב רש"י ולעולם דבעי בדיקה ונמצא להכשיר גם באומה ושלא להצריך בדיקה הוא תרתי דסתרי אהדדי דהרי לפי זה דאומה ג"כ כשרה אין הוכחה להכשיר שלא כסדרן. והיה נראה להביא ראיה דכשר בלא בדיקה שאם סירכה כסדרן בעי בדיקה אז גם ריאה הסמוכה לדופן במקום רביתא בעי בדיקה וחד טעמא אית להו דחיישינן שמא לא סתמה הסירכא את כל הנקבים וכן כתבו התוס' בהדיא בשם הלכות טרפות של רגמ"ה בד"ה היינו רביתייהו עיין באמצע הדבור ושוב חזרו וכתבו כן {{ממ|דף מח ע"א}} בד"ה אמר רבינא וא"כ מאי מקשה הגמרא לקמן ומי אמר ר"נ הכי והאמר ר"נ וכו' דלמא להכי קאמר הסמוכה לדופן אין חוששין דתלינן בדופן ואפילו בדיקה לא צריכה אבל העלתה צמחין חוששין ובעי בדיקה בשלמא אי אמרינן כרב שר שלום גאון דרב נחמן מכשיר אפי' לא סביך ולא סריך א"כ לא שייך בדיקה שאפילו נקב פתוח לפנינו הדופן מגין. אבל רש"י דכתב לקמן דליכא מאן דפליג על רב נחמן וא"כ רבינא לפרש בא וגם רב נחמן בעי סביך א"כ קשיא מאי רומיא דרב נחמן אדרב נחמן ואף דלרש"י סביך וסריך הכל חדא ורבינא בא רק למעוטי עצם וא"כ גם מימרא דלעיל דרב נחמן עכ"פ בסריך איירי דקאמר הסמוכה לדופן מ"מ חכתי מאי רומיא דלמא חוששין דקאמר היינו להצריכה בדיקה אלא ודאי דכל כסדרן לא בעי בדיקה דהיינו רביתייהו: | ||
ועכ"פ צריכין אנו לפרש דברי רבא דאמר לית להו בדיקותא דמשמע לדיוקא דאי כסדרן אית להו בדיקה והרי הוכחנו שא"צ בדיקה ואף דגם גבי ב' בועי קאמר רבא לשון זה דלית להו בדיקותא. התם ג"כ לדיוקא דאם אחת ומתחזי כתרתי בעי בדיקה אי שפכי להדדי אבל ב' ממש לית להו בדיקותא דאפילו שפכי להדדי טרפה כמו שכתב הש"ך בסימן ל"ז ס"ק ד'. אמנם כוונת רבא על דרך שהתחלתי הני תרתי בועי דסריכי כלומר שסמיכי רק תרתי בועי להדדי ולא סריכי לדופן כלל לית להו בדיקותא כדמסיק לקמן אי האי מינקיב טרפה וכו' ולדיוקא קאתי שאם סריכי גם להדופן באמצע הסירכא אית להו בדיקותא דהיינו אי הבדיקה לראיה אם יש מכה בדופן תלינן בדופן והיינו לדעת הפוסקים שאם ליכא מכה בדופן טרפה אע"ג דלא מפקא זיקא ולשיטת הרז"ה דגם כי ליכא מכה בדופן בדקינן בנפיחה ואי עלתה בנפיחה תלינן בדופן גם הכא הפירוש כן: | ועכ"פ צריכין אנו לפרש דברי רבא דאמר לית להו בדיקותא דמשמע לדיוקא דאי כסדרן אית להו בדיקה והרי הוכחנו שא"צ בדיקה ואף דגם גבי ב' בועי קאמר רבא לשון זה דלית להו בדיקותא. התם ג"כ לדיוקא דאם אחת ומתחזי כתרתי בעי בדיקה אי שפכי להדדי אבל ב' ממש לית להו בדיקותא דאפילו שפכי להדדי טרפה כמו שכתב הש"ך בסימן ל"ז ס"ק ד'. אמנם כוונת רבא על דרך שהתחלתי הני תרתי בועי דסריכי כלומר שסמיכי רק תרתי בועי להדדי ולא סריכי לדופן כלל לית להו בדיקותא כדמסיק לקמן אי האי מינקיב טרפה וכו' ולדיוקא קאתי שאם סריכי גם להדופן באמצע הסירכא אית להו בדיקותא דהיינו אי הבדיקה לראיה אם יש מכה בדופן תלינן בדופן והיינו לדעת הפוסקים שאם ליכא מכה בדופן טרפה אע"ג דלא מפקא זיקא ולשיטת הרז"ה דגם כי ליכא מכה בדופן בדקינן בנפיחה ואי עלתה בנפיחה תלינן בדופן גם הכא הפירוש כן: | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ומעתה נבוא לפרש דברי רש"י שהתחלנו שסותרין זה את זה שמתחלה פירש ששם אומה לא נזכר בגמרא וכוונתו שגם אומה נכלל בשם אוני ור"ת הקשה על דבריו מדקאמר רבא ה' אוני אית לריאה ולא אמר שבע ומה שכתבו התוס' שאומה אין דרכה להיות חסר ויתיר וחליף. אפ"ה אכתי למה לא אמר רבא שבע וכו' ואטו הצריך רבא להיות כלם חסרים או יתירים הלא באמרו חסר או יתיר היינו במה דאפשר מנייהו להיות חסר. ולכאורה נלע"ד דלהכי לא אמר רבא שבע משום דתורת חיים פסק שאם איכא א' בשמאל וד' בימין גם רבא מכשיר והתב"ש מביא ראיה מדאמר ה' אוני ולא אמר סתם ג' אוני איכא מימין וב' משמאל ולמה כלל גם מספר כלם אלא דאם חסר כאן ויתיר כאן מותר רק שסך הכל יהי' חמש והא ודאי שאי ליכא שום אונה בשמאל וה' בימין טרפה לכ"ע שעכ"פ הצריך להיות בשמאל ואי הוה נקט שבע דהיינו ג' משמאל וד' בימין אז הוה אמינא דאי חדא בשמאל וששה בימין דהיינו דליכא בשמאל רק האומה גם כן כשר להכי אמר רבא ה' אוני תרתי משמאל שאם ליכא כלום מהני תרתי בשמאל אף דאיכא חמש בימין טרפה ולעולם שגם אומה נקרא אונה: | ומעתה נבוא לפרש דברי רש"י שהתחלנו שסותרין זה את זה שמתחלה פירש ששם אומה לא נזכר בגמרא וכוונתו שגם אומה נכלל בשם אוני ור"ת הקשה על דבריו מדקאמר רבא ה' אוני אית לריאה ולא אמר שבע ומה שכתבו התוס' שאומה אין דרכה להיות חסר ויתיר וחליף. אפ"ה אכתי למה לא אמר רבא שבע וכו' ואטו הצריך רבא להיות כלם חסרים או יתירים הלא באמרו חסר או יתיר היינו במה דאפשר מנייהו להיות חסר. ולכאורה נלע"ד דלהכי לא אמר רבא שבע משום דתורת חיים פסק שאם איכא א' בשמאל וד' בימין גם רבא מכשיר והתב"ש מביא ראיה מדאמר ה' אוני ולא אמר סתם ג' אוני איכא מימין וב' משמאל ולמה כלל גם מספר כלם אלא דאם חסר כאן ויתיר כאן מותר רק שסך הכל יהי' חמש והא ודאי שאי ליכא שום אונה בשמאל וה' בימין טרפה לכ"ע שעכ"פ הצריך להיות בשמאל ואי הוה נקט שבע דהיינו ג' משמאל וד' בימין אז הוה אמינא דאי חדא בשמאל וששה בימין דהיינו דליכא בשמאל רק האומה גם כן כשר להכי אמר רבא ה' אוני תרתי משמאל שאם ליכא כלום מהני תרתי בשמאל אף דאיכא חמש בימין טרפה ולעולם שגם אומה נקרא אונה: | ||
ויש לי להביא ראיה שגם האומה נקרא אוני מדאמר לקמן | ויש לי להביא ראיה שגם האומה נקרא אוני מדאמר לקמן {{ממ|דף מח}} והיכא מקום רביתא חיתוכי דאוני. למה ליה למימר חיתוכי הוה ליה למימר והיכא מקום רביתא אוני אלא ודאי שגם האומה אוני מקרי והוצרך לתת גבול חיתוכי דאוני דלמטה באומה עצמה שוב ליכא חיתוך אמנם אם נימא שאפילו באונות עצמם למעלה גב הערוגה שלמעלה מהחיתוכין שוב אינו נקרא מקום רביתא א"כ אין זה ראיה דלהכי קאמר חיתוכי למעוטי הגב אפילו נגד האונות עצמם: | ||
ועוד נלע"ד להביא ראיה דגם אומה בכלל אונה, מהא שהתחלתי בפתח דברי להביא ראיה דרבא דוקא אונה קאמר עכשיו מזה עצמו אוכיח ההיפך והוא מדאמר רבא תרתי אוני ולמה לא אמר סתם הני אוני דסריכי להדדי אלא נלע"ד משום דהרמב"ם בפרק ז' מה' שחיטה ששם מפרש דיני נקובה הזכיר ריאה הסמוכה לדופן. ולא הזכיר תרתי אוני דסריכי שלא כסדרן ובפרק ח' ששם מפרש דיני חסורה ושם עוסק בדין חסר ויתיר וחליף באונות שם הזכיר דיני סירכות אונה לאונה כסדרן דכשרה ושלא כסדרן דטרפה. ומזה נראה כוונתו שטעם טרפות סירכות שלא כסדרן הוא מטעם חסר וכבר ראיתי בפרי תואר שג"כ רוצה לפרש כוונת הרמב"ם כזה והיינו שכיון שסרוכה שלא כסדרן הסירכה הזאת מבטלת את האונה האמצעית שתחת הסירכה ממלאכתה ומרחיפתה והוה כאלו איננה. ובאמת שסידור דברי הרמב"ם מראים כן שמטעם חסורה אתי עלה אלא שעמד נגד סברא זו השיטה דלקמן | ועוד נלע"ד להביא ראיה דגם אומה בכלל אונה, מהא שהתחלתי בפתח דברי להביא ראיה דרבא דוקא אונה קאמר עכשיו מזה עצמו אוכיח ההיפך והוא מדאמר רבא תרתי אוני ולמה לא אמר סתם הני אוני דסריכי להדדי אלא נלע"ד משום דהרמב"ם בפרק ז' מה' שחיטה ששם מפרש דיני נקובה הזכיר ריאה הסמוכה לדופן. ולא הזכיר תרתי אוני דסריכי שלא כסדרן ובפרק ח' ששם מפרש דיני חסורה ושם עוסק בדין חסר ויתיר וחליף באונות שם הזכיר דיני סירכות אונה לאונה כסדרן דכשרה ושלא כסדרן דטרפה. ומזה נראה כוונתו שטעם טרפות סירכות שלא כסדרן הוא מטעם חסר וכבר ראיתי בפרי תואר שג"כ רוצה לפרש כוונת הרמב"ם כזה והיינו שכיון שסרוכה שלא כסדרן הסירכה הזאת מבטלת את האונה האמצעית שתחת הסירכה ממלאכתה ומרחיפתה והוה כאלו איננה. ובאמת שסידור דברי הרמב"ם מראים כן שמטעם חסורה אתי עלה אלא שעמד נגד סברא זו השיטה דלקמן {{ממ|דף מח}} דמתני דרב נחמיה ארבא ואי מטעם חסורה מה ענין לבדיקת פושרין ואולי יש לתרץ בזה מה דאמר לקמן לית להו בדיקותא לאכשורי וכוונתו שאף שאם יתיר אית להו בדיקותא מ"מ אי אפשר לאכשורי דרבא לשיטתו דיתיר טרפה] וגם רב אשי דאתקיף לקמן ג"כ מטעם נקב קאמר אי האי אינקיב וכו' והפרי תואר נדחק בזה. ועכ"פ יש סברא בשלא כסדרן למתלי הטעם משום ביטול מלאכת האונה וא"כ אי הוה אמר רבא סתם הני אוני הוה אמינא דוקא דכולהו סריכי שלא כסדרן שאז כולם בטלין ממלאכתם אבל קצתם לית לן בה להכי אמר רבא תרתי שאפילו בתרי ג"כ טרפה. אמנם הא ודאי דאי הוה אמר סתם הני אוני אז אי אפשר לפרש כי אם חדא מתרי פירושי או שכוונתו על כל האונות כלם אחד מהם לא נעדר או מיעוט אוני שתים אבל לפרש על יותר משתים ולא על כולהו אי אפשר דתפשת מרובה לא תפשת. ועל כלם אי אפשר לפרש אם אין האומה בכלל דהרי בצד שמאל לא משכחת שלא כסדרן וא"כ מסתמא על שתים כיון וגם בלא"ה גם בצד ימין אי אפשר לאשכוחי שלא כסדרן כי אם שתים החיצונים אבל אמצעית כולהו לגבי דידה כסדרן נינהו וא"כ למה הוצרך רבא לומר תרתי הא בלא"ה ליכא לאשכוחי יותר מתרתי אלא ודאי שגם אומה בכלל וזה נלע"ד כוונת התוס' שכתבו להוכיח שיטת רש"י דאל"כ לא משכחת בצד שמאל שלא כסדרן. ומה זו הוכחה ואטו רבא קאמר דאיירי בכל חלקי הריאה ודלמא רבא באמת בצד ימין קאי אלא הוא הדבר דא"כ גם בצד ימין בתרתי ברייתא הוא דמשכחת אבל אמצעיתא לא משכחת ולמה הוצרך רבא לומר תרתי אלא ודאי שגם אומה בכלל ומעתה רש"י לשיטתו דלרש"י לא מקרי שלא כסדרן כי אם ממעל לאמצעית אבל חגב לגב או חגב לחיתוך כסדרן מקרי וקמה הוכחה זו כמו נד אבל התוס' ס"ל דמגב לחתוך שלא כסדרן מקרי וא"כ משכחת בכולהו אונות שלא כסידרן והוצרך רבא לפרש תרתי אוני אבל לעולם שאין באומה בכלל. וגם בזה רש"י לשיטתו דרש"י פירש דההוא ביני וביני דסבר למטרפה בחדא וורדא איירי ובהמות דידהו לא הוה שכיח בהו וורדא וא"כ לרבא דטריף יתרת בדרי דאונא ק"ו דמטריף אי איתא וורדא שהרי אפילו למה דמסיק להכשיר בדרי דאונא אכתי הוה סבר רב אשי למטרפה לוורדא ק"ו למאן דמטריף בדרי וא"כ ליכא לאשכוחי באוני לחוד שלא כסדרן כי אם בצד ימין בשנים החיצונים וא"כ למה הוצרך רבא למימר תרתי אלא שגם אומות בכלל אבל ר"ת סובר כשיטת ר"א בתוס' ד"ה כל הני דעל אחת לא היה מסופק כלל דכולהו הכי אית להו וגם לרבא כשר אם איתא לוורדא ואדרבה אי ליתא בכלל חסר הוא וא"כ משכחת בכולהו אוני דבצד ימין שלא כסדרן כגון דסריכי לגבי וורדא דכולהו לגבי דידה שלא כסדרן נינהו והוכרח רבא לפרש תרתי ולעולם שאין האומה בכלל אוני. ונלע"ד עוד הוכחה לשיטת רש"י הנ"ל דרבא כיון בדבריו למידק מדנקט תרתי להורות דאוני בכלל דהא יש להקשות דהרי כחה דהתירא עדיף וכיון שאין סירכא בלי נקב א"כ האיסור שלא כסדרן הוא פשוט אדרבה עיקר החידוש מה שכסדרן כשר שהוא רבותא גדולה להיות פסול החוזר להכשרו וא"כ למה נקט רבא עיקר מלתיה לאיסורא אדרבה איפכא מבעיא לי לרבא למימר הני תרתי אוני דסריכין להדדי כשרה וה"מ כסדרן אבל שלא כסדרן לא. אלא הוא הדבר אשר דברתי שכוונתו למידק מה דנקט תרתי ואי הוה נקט להכשיר הוה דייקינן דתרתי הוא דכשרה הא יותר מתרתי אפילו בכסדרן אין להכשיר ואי לא הוה נקט תרתי הוה אמינא דשלא כסדרן דטרפה היינו דוקא כולהו וממילא מוכח דאומה בכלל דאל"כ לא משכחת שלא כסדרן יותר מתרתי ואכתי הוה ליה למימר כחא דהתירא ולא הוה לי' למימר כלל תרתי: | ||
ועוד טעם לרש"י דנקט רבא מלתא דאיסור ולא כחא דהתירא שהתוס' כתבו הוכחה לדברי רש"י דאל"כ לא משכחת שלא כסדרן בשמאל ואי הוה נקט רבא עיקר מלתא בכסדרן וזה משכחת שפיר באוני לחודייהו בין בצד ימין ובין בצד שמאל לא הוה מוכח שגם אומה בכלל וא"כ אדרבה רבא לכחה דהתירא נתכוין להורות שגם אומה ואונה בכסדרן כשרה וזה מוכח השתא דנקט עיקר מלתא בשלא כסדרן. ונחזור למה שהתחלנו שרש"י פירש מתחלה ששם אומה לא נזכר בגמרא ואח"כ פירש רש"י בעצמו דרבא נקט אוני לרבותא: | ועוד טעם לרש"י דנקט רבא מלתא דאיסור ולא כחא דהתירא שהתוס' כתבו הוכחה לדברי רש"י דאל"כ לא משכחת שלא כסדרן בשמאל ואי הוה נקט רבא עיקר מלתא בכסדרן וזה משכחת שפיר באוני לחודייהו בין בצד ימין ובין בצד שמאל לא הוה מוכח שגם אומה בכלל וא"כ אדרבה רבא לכחה דהתירא נתכוין להורות שגם אומה ואונה בכסדרן כשרה וזה מוכח השתא דנקט עיקר מלתא בשלא כסדרן. ונחזור למה שהתחלנו שרש"י פירש מתחלה ששם אומה לא נזכר בגמרא ואח"כ פירש רש"י בעצמו דרבא נקט אוני לרבותא: | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
והנה לפי מה שכתבתי דלשיטת התוס' להכי כלל רבא דין זה באמצעי דיני דבועה משום דשלא כסדרן דטרפה היינו דוקא במקום בועה ואז אין הדופן מגין וכדעת הגאונים שהביא המרדכי והנה לכאורה אמרתי טעם לדברי הגאונים והוכחה לסברא זאת למאן דס"ל אין סירכא בלא נקב א"כ למה הוצרך רב נחמן לעשות מימרא בפ"ע דריאה שניקבה ודופן סותמתה לעיל במימריה דיליה דאמר העלתה צמחים חוששין לה הוה ליה לסיים ואם הוא במקום רביתא אין חוששין והוה ידעינן שדופן מגין אפילו בנקב שהרי אין סירכא בלא נקב. אלא ודאי דבהעלתה צמחים באמת לא מהני סתימת הדופן וכדעת הגאונים והא דהקשה דרב נחמן אדרב נחמן ולא משני כאן בהעלתה צמחים דבר זה באמת הקשה ראב"י שם במרדכי והתב"ש תירץ שעיקר הקושיא מראשית מימרא דרב נחמן דאמר ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין ועל זה הקשה למה ניחוש הרי אפילו ניקבה אמר רב נחמן הדופן סותם: | והנה לפי מה שכתבתי דלשיטת התוס' להכי כלל רבא דין זה באמצעי דיני דבועה משום דשלא כסדרן דטרפה היינו דוקא במקום בועה ואז אין הדופן מגין וכדעת הגאונים שהביא המרדכי והנה לכאורה אמרתי טעם לדברי הגאונים והוכחה לסברא זאת למאן דס"ל אין סירכא בלא נקב א"כ למה הוצרך רב נחמן לעשות מימרא בפ"ע דריאה שניקבה ודופן סותמתה לעיל במימריה דיליה דאמר העלתה צמחים חוששין לה הוה ליה לסיים ואם הוא במקום רביתא אין חוששין והוה ידעינן שדופן מגין אפילו בנקב שהרי אין סירכא בלא נקב. אלא ודאי דבהעלתה צמחים באמת לא מהני סתימת הדופן וכדעת הגאונים והא דהקשה דרב נחמן אדרב נחמן ולא משני כאן בהעלתה צמחים דבר זה באמת הקשה ראב"י שם במרדכי והתב"ש תירץ שעיקר הקושיא מראשית מימרא דרב נחמן דאמר ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין ועל זה הקשה למה ניחוש הרי אפילו ניקבה אמר רב נחמן הדופן סותם: | ||
והנה התוס' | והנה התוס' {{ממ|בדף מח}} בד"ה אמר רבינא כתבו הוכחה דרבינא פליג מדפריך רב יוסף לרבינא ולא לרב נחמן משמע לרב נחמן לא בעי לא סביך ולא סריך. והנה הדברים תמוהין דלמא לכך לא הקשה על ר"נ משום דאיכא למימר דלא בעי לא סביך ולא סריך עד ששמע שפירש רבינא דבריו. ועיין במהרש"א שכתב שאם רבינא בא לפרש מכלל שאף בלי דברי רבינא שמעינן עכ"פ דרב נחמן בעי סריך והדברים סתומים מאד ואיך שמעינן זה: | ||
ואמרתי לפרש דהא יש להקשות אם רבינא לפרש בא א"כ רב נחמן עצמו איך סתם דבריו בסתם ודופן סותמו ומי יודע לבוא על מים עמוקים שבלב איש שכוונתו דוקא סביך וצריך לומר שרב נחמן סמך עצמו שיבינו מדעשה מזה מימרא בפ"ע ולא סיים דבר זה במימרא ראשונה העלתה צמחים וכו' ואם הוא במקום רביתא אין חוששין אלא ודאי דשם מיירי בסריך ולא מהני סתימת הדופן ולכך עשה מזה מימרא בפ"ע אלא דאכתי איך סמך על זה ודלמא נימא איפכא דלעיל עכ"פ בסריך מיירי וכדאמר הסמוכה לדופן ורב נחמן אפילו סריך לא בעי ולהכי עשה מימרא בפ"ע אלא ודאי שזה אינו שום הוה אמינא לטעות בו להתיר בלי סרוך וכיון שאין זה שום הוה אמינא א"כ למה לא הקשה רב יוסף לעיל אלא ודאי שבאמת רבינא בא לחלוק ורב נחמן לא סביך ולא סריך בעי זה שאמרתי בכוונת התוס' ולפי מ"ש לעיל שהתוס' ס"ל כסברת הגאונים א"כ בלא"ה לא הוה יכול רב נחמן להתיר בהעלתה צמחים אפילו במקום רביתא א"כ נסתר דבר זה: | ואמרתי לפרש דהא יש להקשות אם רבינא לפרש בא א"כ רב נחמן עצמו איך סתם דבריו בסתם ודופן סותמו ומי יודע לבוא על מים עמוקים שבלב איש שכוונתו דוקא סביך וצריך לומר שרב נחמן סמך עצמו שיבינו מדעשה מזה מימרא בפ"ע ולא סיים דבר זה במימרא ראשונה העלתה צמחים וכו' ואם הוא במקום רביתא אין חוששין אלא ודאי דשם מיירי בסריך ולא מהני סתימת הדופן ולכך עשה מזה מימרא בפ"ע אלא דאכתי איך סמך על זה ודלמא נימא איפכא דלעיל עכ"פ בסריך מיירי וכדאמר הסמוכה לדופן ורב נחמן אפילו סריך לא בעי ולהכי עשה מימרא בפ"ע אלא ודאי שזה אינו שום הוה אמינא לטעות בו להתיר בלי סרוך וכיון שאין זה שום הוה אמינא א"כ למה לא הקשה רב יוסף לעיל אלא ודאי שבאמת רבינא בא לחלוק ורב נחמן לא סביך ולא סריך בעי זה שאמרתי בכוונת התוס' ולפי מ"ש לעיל שהתוס' ס"ל כסברת הגאונים א"כ בלא"ה לא הוה יכול רב נחמן להתיר בהעלתה צמחים אפילו במקום רביתא א"כ נסתר דבר זה: | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
ולפי זה דרב שר שלום על כרחך בשיטת רש"י קאי א"כ נסתר הוכחת התוספות דרבינא פליג שהתוס' הוכיחו דאי רבינא לפרש בא כדרמי דרב נחמן אדרב נחמן הוה ליה לשנויי הא דסביך והא דלא סביך. והנה כבר עמד על זה הפר"ח איך הוה מצי לתרץ נגד האמת דהרי באמת אפילו סביך בעינן במקום רביתא. ואני אמרתי שאין כוונת התוספות דהוה ליה לשנויי אידי ואידי שלא במקום רביתא אלא כוונת התוס' דלמה לו לחלק בין מקום רביתא ללאו מקום רביתא הוה ליה לשנויי אידי ואידי במקום רביתא וכאן דסביך וכאן דלא סביך. והנה רש"י פירש לעיל דרבא נקט אוני משום דעיקר מלתא דאיצטריך לאשמעינן שאין הדופן מעמידו ועל זה הקשיתי אפכא מסתברא על כרחך רבא לדיוקא קאתי עיקר מלתא דכסדרן כשרה דלענין לאסור שלא כסדרן שלא נימא דוחק הדופן מעמידו דבר זה שמענו כבר מדברי רבא כאן דאמר אי ליכא ריעותא מחמת ריאה היא וא"כ דוחק הדופן לא מהני בסריך לדופן שאין שם דבר שיפסקן ק"ו דלא מהני שלא כסדרן דאמצעית מפרקתן אלא דהא לא קשיא דהרי שלא במקום רביתא איירי כאן ולהכי לא מהני דוחק הדופן אבל במקום רביתא הוה אמינא דמהני דוחק הדופן אפילו סריכי שלא כסדרן ולפי זה אי הוה מוקמינן אידי ואידי במקום רביתא וכאן דסביך וכאן דסריך ולא סביך א"כ גם מלתא דרב נחמן דריאה הסמוכה איירי במקום רביתא ועל זה קאי רבא ואמר ואי לאו מחמת ריאה וטרפה וא"כ לא פליג רבא על רבינא וא"כ אם אין הדופן מהני במקום רביתא בסריך לדופן ק"ו דלא מהני שלא כסדרן וא"כ אייתר מימרא דרבא לעיל ולהכי לא הוה אפשר ליה לשנויי אידי ואידי במקום רביתא ונסתר הוכחת התוס' דרבינא פליג: | ולפי זה דרב שר שלום על כרחך בשיטת רש"י קאי א"כ נסתר הוכחת התוספות דרבינא פליג שהתוס' הוכיחו דאי רבינא לפרש בא כדרמי דרב נחמן אדרב נחמן הוה ליה לשנויי הא דסביך והא דלא סביך. והנה כבר עמד על זה הפר"ח איך הוה מצי לתרץ נגד האמת דהרי באמת אפילו סביך בעינן במקום רביתא. ואני אמרתי שאין כוונת התוספות דהוה ליה לשנויי אידי ואידי שלא במקום רביתא אלא כוונת התוס' דלמה לו לחלק בין מקום רביתא ללאו מקום רביתא הוה ליה לשנויי אידי ואידי במקום רביתא וכאן דסביך וכאן דלא סביך. והנה רש"י פירש לעיל דרבא נקט אוני משום דעיקר מלתא דאיצטריך לאשמעינן שאין הדופן מעמידו ועל זה הקשיתי אפכא מסתברא על כרחך רבא לדיוקא קאתי עיקר מלתא דכסדרן כשרה דלענין לאסור שלא כסדרן שלא נימא דוחק הדופן מעמידו דבר זה שמענו כבר מדברי רבא כאן דאמר אי ליכא ריעותא מחמת ריאה היא וא"כ דוחק הדופן לא מהני בסריך לדופן שאין שם דבר שיפסקן ק"ו דלא מהני שלא כסדרן דאמצעית מפרקתן אלא דהא לא קשיא דהרי שלא במקום רביתא איירי כאן ולהכי לא מהני דוחק הדופן אבל במקום רביתא הוה אמינא דמהני דוחק הדופן אפילו סריכי שלא כסדרן ולפי זה אי הוה מוקמינן אידי ואידי במקום רביתא וכאן דסביך וכאן דסריך ולא סביך א"כ גם מלתא דרב נחמן דריאה הסמוכה איירי במקום רביתא ועל זה קאי רבא ואמר ואי לאו מחמת ריאה וטרפה וא"כ לא פליג רבא על רבינא וא"כ אם אין הדופן מהני במקום רביתא בסריך לדופן ק"ו דלא מהני שלא כסדרן וא"כ אייתר מימרא דרבא לעיל ולהכי לא הוה אפשר ליה לשנויי אידי ואידי במקום רביתא ונסתר הוכחת התוס' דרבינא פליג: | ||
ומה שכתבתי שלדעת הרמב"ם סירכא שלא כסדרן מטעם חסורה שאותה אונה שהסירכא עולה ממעל עליה או מתחתיה אינה יכולה לרחף והוה כאלו איננה. והנה לקמן | ומה שכתבתי שלדעת הרמב"ם סירכא שלא כסדרן מטעם חסורה שאותה אונה שהסירכא עולה ממעל עליה או מתחתיה אינה יכולה לרחף והוה כאלו איננה. והנה לקמן {{ממ|דף מח}} אנן אדרבא מתנינן לה דאמר רבא הני תרתי אוני דריאה דסריכי להדדי לית להו בדיקותא לאכשורי ר' נחמיה בדק להו בפשורי מתקיף וכו' משמע דמשום נקובה טרפה ודקדקתי מה דאמר לאכשורי ודי באמרו ליה להו בדיקותא ולעיל בריש סוגיין באמת אמר סתמא לית להו בדיקותא ונראה דאי מטעם חסורה ודאי דלית לה בדיקה דמה בכך שלא תבצבץ זה רק ראיה שלא ניקבה. אמנם אי איכא אונות יתירות בדרי דאוני ונסרכו שלא כסדרן דמטעם חסורה אין לאסרה דדל הנהו אפילו הכי נשארו מספר האונות במנין אלא דאכתי חשש נקב יש ולענין נקב שייך בדיקה אלא דלרבא בזה בלא"ה טרפה דהרי רבא אמר יתיר טרפה אפילו בדרי דאוני וא"כ כך הם דברי רבא דלית להו בדיקותא לאכשורי דודאי יש להו בדיקה לברר שלא ניקבו אלא דלאכשורי אי אפשר דממ"נ אי ליכא יתירתא הרי הוא חסר וכדעת הרמב"ם ואי איכא יתירי בלא"ה טרפה. ועכ"פ יוצא מדברי רבא דלענין נקב יש בדיקה וא"כ לדידן דמכשרינן יתרת בדרי דאוני שפיר מתכשיר בבדיקה אם היתרת סרוכות שלא כסדרן. ועל זה בא ר' נחמיה להחמיר שאותו בדיקה צריכא דוקא בפושרין ולא בנפיחה בלחוד ורב אשי פליג אשניהם ואומר שעכ"פ נקב יש ואי האי נקיב טרפה וכו' ומזה נסתר מה שכתב הרא"ש שהביאו המקילים סעד לדבריהם להשיג על פירוש רש"י דלפירוש רש"י הוה ליה למימר אתון מתניתא לה לחומרא אנן אדרבא מתנינן לקולא דלדידיה ג"כ לאו לקולא היא דכבר נפיק לן מדברי רבא בעצמו שיש בדיקה לענין נקב אלא כרבא לשיטתו דמחמיר ביתרת ומינה דלדידן דלא קיי"ל כרבא ביתרת אית לה בדיקה ובא רבי נחמיה או להחמיר דבעינן פושרין או לפרש דהך בדיקה היינו בפושרין: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||