בית מאיר/סוכה/לה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

<br>

'''אלא כי אתמר אסיפא איתמר ל"ש אלא במקום א' אבל בשנים וג' מקומות ה"ל כמנומר ופסול.''' הכ"מ פה אצל הרמב"ם הניח בצ"ע לשון זה, והקשה למה לי דקתני בג' השתא בב' פסול בג' מיבעיא ויש לתרץ ע"פ דברי התוס' דף ב' ע"ב ד"ה עד מ' ונ' שכתבו התם דהיכי דבעי לאשמעינן היתרא ואפילו טובא נקיט בלשונו כלשון הזה ועיין מ"ל, והנה פה לפום רהיטא אינו צודק דברים אלו דדוקא בהוראת היתר שייך ולא בהוראת איסוק דהא טובא יותא נשמע מכ"ש דב' פסול, אבל הנראה להביא ראיה מזה לשיטת הראב"ד והרא"ש שהובא סי' תרמ"ח סעיף י' שהמציאו קול מסברא דבב' וג' נמי אינו פסול אלא כשמחזיקו רוב שטח האתרוג ומשום דלא מסתביר כלל דב' או ג' טפין קטנים העומדים דמוכים יטלו הידור האתרוג וא"כ מבואר דזה היה כוונת רבינו הגדול ומנו רב דב' וג' מקומות דפסול היינו דוקא בשמחזיקים רוב האתרוג וא"כ אלו לא אמר אלא ב' ואנחנו בק"ו היינו לומדים דג' נמי פסול נהי דמסברתינו היינו יודעים כוונתו דב' וג' ר"ל בשעומדים בשטח רוב אתרוג אבל בשהיה ד' אפשר היינו שופטים בדעתינו דאפילו בשעומדים בשטח המיעוט נמי פסול לכך נקיט בלשונו ב' וג' לישנא דמשתמע אפילו טובא דדין אחד לטובא עם ב' וג' וכמו דב' וג' ודאי כוונתו בשמחזיקים מקום הרוב דאל"ה לא מסתבר כלל ליפסול ה"ה טובא נמי בשמחזיקים הרוב אבל במיעוט כשר, ודוק כי לענ"ד ישוב נכון הוא.