13,463
עריכות
←נטולה אני מן היהודים: כנדצ''ל
(נטולה אני מן היהודים) |
(←נטולה אני מן היהודים: כנדצ''ל) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
=== נטולה אני מן היהודים === | === נטולה אני מן היהודים === | ||
;פסק הטור שאוסרת תשמישה וקושיית הבית יוסף שמשועבדת לבעלה | ;פסק הטור שאוסרת תשמישה וקושיית הבית יוסף שמשועבדת לבעלה | ||
במשנה בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/צ/ב|צ:]]}} המובאת גם במסכת יבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/קיב/א|קיב.]]}} שנינו: בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה, האומרת טמאה אני לך [- אשת כהן שטוענת נאנסתי], השמים ביני לבינך [- הטוענת שאין בעלה נזקקה לה כדרך בני אדם {{ממ|רש"י יבמות [[רש"י/יבמות/קיב/א|ד"ה השמים]]}}, או שאינו יורה כחץ {{ממ|תוספות יבמות [[תוספות/יבמות/קיב/א|שם]] ע"פ גמרא נדרים [[בבלי/נדרים/צא/א|צא.]]}}], נטולה אני מן היהודים [- נדרה שלא תיבעל ליהודים, ואף בעלה בכלל]. וכיון שראו שיש ואשה נותנת עיניה | במשנה בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/צ/ב|צ:]]}} המובאת גם במסכת יבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/קיב/א|קיב.]]}} שנינו: בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה, האומרת טמאה אני לך [- אשת כהן שטוענת נאנסתי], השמים ביני לבינך [- הטוענת שאין בעלה נזקקה לה כדרך בני אדם {{ממ|רש"י יבמות [[רש"י/יבמות/קיב/א|ד"ה השמים]]}}, או שאינו יורה כחץ {{ממ|תוספות יבמות [[תוספות/יבמות/קיב/א|שם]] ע"פ גמרא נדרים [[בבלי/נדרים/צא/א|צא.]]}}], נטולה אני מן היהודים [- נדרה שלא תיבעל ליהודים, ואף בעלה בכלל]. וכיון שראו שיש ואשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה באופנים אלו, לכן חזרו ואמרו שהאומרת טמאה אני לך - תביא ראיה לדבריה, השמים ביני לבינך - יעשו דרך בקשה [- לרש"י: יבקשו ממנו להתנהג עמה בדרך כל הארץ, ולתוספות: יתפללו עליו או יעשה סעודה לפייסה], נטולה אני מן היהודים - יפר חלקו ומשמשתו ותהא נטולה מן היהודים. | ||
ובטור {{ממ|[[טור/יורה דעה/רלד|סימן רלד]]}} הביא להלכה: ואם אמרה קונם תשמישי על כל העולם, יפר חלקו, ותהא מותרת לו עד שתתגרש ואז אסורה גם לו. | ובטור {{ממ|[[טור/יורה דעה/רלד|סימן רלד]]}} הביא להלכה: ואם אמרה קונם תשמישי על כל העולם, יפר חלקו, ותהא מותרת לו עד שתתגרש ואז אסורה גם לו. | ||
ותמה הבית יוסף על דעת הטור, שמשמע מדברי המשנה שדוקא באוסרת תשמישם עליה הוא שצריך הבעל להפקר חלקו, אבל אם אוסרת תשמישה עליהם אין הבעל צריך להפר חלקו שהרי משועבדת היא לו. והיה לטור לומר קונם תשמיש כל העולם עלי, ולא קונם תשמישי על כל העולם. ומכח זה שינה השו"ע לשון הטור בפסקיו {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רלד# | ותמה הבית יוסף על דעת הטור, שמשמע מדברי המשנה שדוקא באוסרת תשמישם עליה הוא שצריך הבעל להפקר חלקו, אבל אם אוסרת תשמישה עליהם אין הבעל צריך להפר חלקו שהרי משועבדת היא לו. והיה לטור לומר קונם תשמיש כל העולם עלי, ולא קונם תשמישי על כל העולם. ומכח זה שינה השו"ע לשון הטור בפסקיו {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רלד#סח|סס"ח]]}} והעתיק לשון הרמב"ם: אסרה עליה תשמיש כל אדם שבעולם, יפר חלקו ותהא משמשתו, וכשימות או יגרשנה הרי היא אסורה בתשמיש כל אדם. | ||
והבית הלוי {{ממ|[[בית הלוי/א/מד|ח"א סימן מד]]}} תמה על | והבית הלוי {{ממ|[[בית הלוי/א/מד|ח"א סימן מד]]}} תמה על הבית יוסף ושאר אחרונים שלא הזכירו דברי רש"י אשר מדבריו מפורש כדעת הטור. שכך כתב רש"י בביאור דין נטולה מן היהודים בגמרא ביבמות: נטולה אני מן היהודים, נדרה היא שלא תיבעל ליהודים, ומדאסרה נפשה אכולי עלמא שמע מינה תשמיש קשה לה ואנוסה היא, לפיכך נוטלת כתובתה, ע"כ. ומפורש בדברי רש"י שאסרה נפשה אכולי עלמא, והיינו שאוסרת תשמישה על כל העולם ולא שאסרה תשמיש כל העולם עליה. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
וביישוב קושיית הבית יוסף השנית כתב המהרש"ל {{ממ|על טור סוס"י רלד}}, שדעת הטור היא שאין דין זה נכון אלא בדברים שבינו לבינה בלבד, אבל כאן שאסרה את כל העולם עליה, רק שהבעל נכלל ביניהם, לכך אפילו אם הפר חלקו אינו מופר אלא חלקו ומיד כשתתגרש הרי הוא כשאר כל האדם. | וביישוב קושיית הבית יוסף השנית כתב המהרש"ל {{ממ|על טור סוס"י רלד}}, שדעת הטור היא שאין דין זה נכון אלא בדברים שבינו לבינה בלבד, אבל כאן שאסרה את כל העולם עליה, רק שהבעל נכלל ביניהם, לכך אפילו אם הפר חלקו אינו מופר אלא חלקו ומיד כשתתגרש הרי הוא כשאר כל האדם. | ||
ועל פי זה כתב ה[[ב"ח/יורה דעה/רלד|ב"ח]] ליישב גם את קושיית הבית יוסף הראשונה, כיצד חל נדרה הלא משועבדת היא לו, | ועל פי זה כתב ה[[ב"ח/יורה דעה/רלד|ב"ח]] ליישב גם את קושיית הבית יוסף הראשונה, כיצד חל נדרה הלא משועבדת היא לו, וביאר הב"ח שכיון שעיקר הנדר הוא על כל העולם אלא שהבעל נכלל ביניהם - לכך חל הנדר בכולל אע"פ שהיא משועבדת לבעלה. וכך יישב גם הפרישה {{ממ|[[פרישה/יורה דעה/רלד#קד|ס"ק קד]]}} עפ"י דברי המהרש"ל, שהנדר חל מטעם כולל, מיגו שאיסור תשמישה חל על כל העולם חל נמי אדידיה. והביא דבריהם הש"ך {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/רלד#פג|ס"ק פג]]}}. | ||